כמו רגע
עֶרְגַת קְדוּשָׁתְךָ בְּתוֹכֵי לְבָבִי
כְּמוֹ עָשָׂתְנִי אָבִי
וְשִׁמְרֵי גַאֲוָותִי תָּסְסוּ בְּקִרְבִּי
עִם טִפֵּי זְהָבִי
וְלִפְנִים מִמְּחִיצָּה לִכְנוֹס דְּחָפוּנִי הָבִיא...
שָׁם שׂוֹרְפוּ עַצְמוֹתַי בְּאִשֵׁי קִנְאָתִי
כְּמוֹ רָגַע
כְּמוֹ סְדוֹם הַפוּכָה
רֶגַע בְּאַפּוֹ,
וְחַיִים,
חַיִים לְכוֹפֵף קוֹמָתוֹ לִרְצוֹנוֹ.
שאלה מפורסמת היא מה ראה קרח לשטות זו ותשובות רבות ניתנו לה. אנו מבקשים לצעוד בדרכו של אבן-עזרא המפרש את פרשת קרח כתגובת שבט לוי והעם לחילוף שנעשה בעקבות חטא העגל בין הבכורות ללויים ולכהנים. לדעתו התרחשה פרשת קרח לאחר ירידתו האחרונה של משה מן ההר, אי שם בין יום הכפורים של שנה ראשונה לחודש אדר של אותה שנה.
שבט לוי שנבחר בעקבות קנאותו במעשה העגל, חולק לשני חלקים לויים וכהנים, כאשר הנכנסים לפני ולפנים לעבוד עבודה אלו הכהנים. אהבתם העזה של בני השבט אל הקב"ה שהתגלתה במעשה העגל לא ידעה גבולות וגרמה להם לבקש לעצמם את תפקידו של אהרן. נראה כי כל ה-250 איש היו בני שבט לוי שהרי כך אמר להם משה 'רב לכם בני לוי' (ועיין בפירוש רבנו חננאל [הובא ברמב"ן לפסוק ה'] ומ"ש 'ואנשים מבני ישראל' אינו מתייחס אל ה-250 [ודלא כטעמים ועיין ספורנו]).
| 
.jpg?cache=1527664105217)
.jpg?dummy=6174)
