בפרשת שלח נאמר (במדבר יג', א'-ג'):
"וידבר ה' אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם, וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי ה', כולם אנשים ראשי בני ישראל המה".
ויש להקשות - מהי משמעות המילה "לאמר" בענייננו? הרי "לאמר" פירושו - לומר לאחרים, והרי כאן ישנו ציווי מוגדר אל משה לשלוח אנשים לתור את הארץ, וא"כ מדוע נאמר בפסוק "לאמר"?
בעל "אור החיים" שם פס' א'- מתרץ קושי זה וז"ל:
"ואולי שבא להרשותו לומר שהדברים נאמרו לו מפי השכינה... גם שלא יחשדוהו ישראל כי משה חפץ בדבר ויאמרו כי דעתו כדעתם, לזה יצוה שיאמר להם כי כן ציוה לו המלך. גם כדי שישמעו לו לשלוח כסדר הנדבר אליו מה', ולא יעכבו על ידו כשידעו כי דבר מלך הוא. גם לפי דברי רז"ל שפרשו תיבת 'לך' לדעתך שאין ה' מצוה על הדבר, חפץ ה' שיאמר לישראל הדברים כמות שהם מפי עליון אולי ירגישו כי לא טוב עשות ויבטחו בה' ויאמינו בו".
אלא שעדיין יש לתמוה - מהו הדגש המיוחד לומר זאת דווקא בשם ה'? כמו כן, ידועה ומפורסמת הסתירה לכאורה בין פסוקי פרשתנו לפיהם עולה שיוזמת השליחות היתה של הקב"ה, ובין פסוקי פרשת דברים לפיהם עולה שיוזמת השליחות היתה של ישראל. וז"ל הפסוק: "ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן, ויטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט" (דברים א', כב'-כג').
| 
.jpg?cache=1527664105217)
.jpg?dummy=6174)
