שׁוֹשַׁנָה מְרוּטָה
דְּקוּרָה, חֲבוּטָה
לֹא יוֹדַעַת עַל מַה
הִיא שׁוֹפֶכֶת דָּמָהּ
הִזְדַקְפִי, לֹא לִכְרוֹעַ
לְתַרְבּוּתוֹ שֶׁל הָרוֹעַ
דוֹדִי יָרַד לְגַּנוֹ יַכְרִית הַחוֹחִים
וִיגַלֶה אוֹר פָּנָיו לְבָנָיו - לְחַיִים.
עם סיומה של קריאת המגילה, השמחה פורצת והקהל כולו שר את הפיוט 'שושנת יעקב צהלה ושמחה'. הלשון 'שושנת יעקב' נופל על לשון 'שושן' המופיע במגילה פעמים רבות ומסתבר שעל שמה של שושן, מקום התרחשות הנס, קרויים ישראל בפיו של הפייטן 'שושנת יעקב'. התמיהה מובנת מאליה: מה טעם יש לקרוא את ישראל עמו של הקב"ה על שמה של שושן בירתם של מלכי פרס. | 
.jpg?dummy=6174)
