ידועים דבריו הנוראים של בעל החינוך, בתחילת באורו למצוות העוסקות , במצוות בנין בית הבחירה:
"אכן מיראתי להתקרב אל משכן השם, כי ידעתי כל הקרב הקרב אם לא התקדש למדי לא יראה הבית וחי, גם הכהנים הנגשים אל ה' לעבודה יתקדשו בבואם אל הקודש לפני, והלויים אחי הטהרו, וינף אהרן אותם תנופה טרם יתנו קולם בהיכל השם, אמרתי גם אני אגיד עצתי, ואערוך התנצלותי נגד זקני, וארחץ בנקיון כפי טרם אעלה בית ד'..." (ספר החינוך מצוה צה).
כאשר אנחנו ניגשים לבאר ענייני המשכן, אנו צריכים לדעת שיש רעיונות גדולים שרחוקים מהשגתנו בעניין זה, אך בכל זאת ננסה לקרב את הדברים כמה שאפשר לשכלנו.
מהו ייעוד השולחן?
כמעט לכל הכלים במשכן יש עבודה ידועה ומובנת. המזבח החיצוני משמש להקרבת קרבנות, והפנימי להרבת קטורת וכו'... אך יש כלי אחד במקדש שלא כ"כ מובן מה הצורך בו וזהו השולחן. בשולחן היו מניחים שנים עשר לחמים שהיו מחליפים מדי שבת, ואת הלחם היו אוכלים הכהנים.
איזה מן עבודה זאת? כיצד בהנחת הלחמים ואכילתם ע"י הכהנים בא לידי ביטוי עבודת ד'?
אומנם חז"ל אמרו שבלחם הפנים נעשו ניסים, ובמשך כל השבוע הלחם היה נשאר חם וטרי, אך אין זה מסביר את העבודה של השולחן.
ובאמת החינוך במצוות ה מצות סדור לחם הפנים ולבונה (מצווה צז'). מביא שהרמב"ם במורה נבוכים כתב: "טעם השולחן לא ידעתי מהו". כידוע, הרמב"ם עסק רבות בטעמי הקורבנות ועבודת המקדש, אך לשולחן, הוא אינו מצליח לתת טעם. | 
.jpg?dummy=6174)
