בפרשת מצורע מובאת פרשת צרעת הבית, וכך נאמר בפסוק (פרק יד', לד'-לו'): "כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית".
פסוק זה צ"ע. ראשית, מה פשר האריכות והכפילות בפסוק- אחוזה, אחוזתכם?
ועוד, מהי המשמעות של האמירה לכהן "כַנגע נראה לי בבית"?
ופירש רש"י "כנגע נראה לי" (פס' לה')– "אפילו תלמיד חכם שיודע שהוא נגע ודאי לא יפסוק דבר ברור לומר נגע נראה לי אלא "כנגע נראה".
ו"בעל הטורים" (שם) מצא רמז לדבר זה וז"ל:
"נראה לי" – ב' במסורה, "כנגע נראה לי" – מרחוק ה' נראה לי, זהו שאמרו חכמינו ז"ל שאפילו ת"ח ובקי בנגעים לא יאמר "נגע" אלא "כנגע", וזהו "מרחוק נראה" שיקח הדבר מרחוק ולא יפסוק לומר נגע".
אלא שצ"ע – מדוע ת"ח שיודע בבירור שאכן זהו נגע – לא יפסוק בבירור ויאמר רק "כנגע נראה לי בבית"? והן אומנם ברור שהלכתית הנגע ידון כנגע רק ע"פ קביעת הכהן, אך עדיין צ"ע מדוע לא יוכל בעל הבית – הת"ח לקבוע "נגע" נראה לי בבית?
| 
.jpg?dummy=6174)
