בפרשתנו אנו פוגשים לראשונה במשה רבינו גואלם של ישראל ורבם הגדול, ומלווים אותו מרגע לידתו ועד מינויו על ידי הקב"ה להיות נושא בשורת הגאולה לעם המשועבד והמעונה. המעשה הראשון של משה מתואר בתורה כתוצאה ישירה של התבגרותו ועמידתו על דעתו.
"ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו, ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול" (שמות ב', יא'- יב').
כתוצאה מראיה בסבלותם של ישראל התגבר משה ועשה מעשה שיש בו אומץ רב ונטילת סיכון עצמי. ראיית מצבו השפל של עמו לא השפיע על משה לפנות לכיוון של חשש פחד או השלמה אילמת עם המציאות הכואבת, אלא היא עצמה מובילה להתגברות של גבורה פנימית הפורצת החוצה במעשה הריגת המצרי.
| 
.jpg?dummy=6174)
