קיץ במרכז לחקר הפדגוגיה - שותפויות אקדמיה-שדה
בשנה האחרונה נבנו שותפויות אקדמיה-שדה בתחום החינוך בין המרכז לחקר הפדגוגיה, מוסדות
אקדמיים נוספים, גופי חינוך מערכתיים ובתי ספר. בתהליכי מחקר ופיתוח בשותפויות אלה עובדים ביחד בעלי ובעלות תפקידים מגוונים: מורים, מנהלים, אנשי מחקר ופיתוח בארגונים חינוכיים, מעצבי מדיניות, וחוקרים. אנו שמחים לשתף בחלק מהעשייה שלנו.
|
|
|
|
מוזמנים ומוזמנות לכנס השנתי השני: "מחברים בין עשייה ומחקר בחינוך"
שיתקיים בתאריך ה-12 באוקטובר, 2023 באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
הרשמה מוקדמת בעלות פחותה עד ה-14 בספטמבר |
|
|
|
הכנס יעסוק בשאלות על חיבורים בין עשייה, מדיניות ומחקר בחינוך: באיזה אופן ניתן לקדם חיבורים בין עשייה ומחקר התומכים בהתמודדות עם אתגרים בחינוך? איך אפשר לקדם מחקר רלוונטי שימושי לעשייה ולמדיניות החינוכית? אילו קשרים קיימים בין תהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי ובין מחקר בחינוך? כיצד זירות שונות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי עושות שימוש
במחקר ובהערכה באופן שתומך בעבודתן? ומה ההזדמנויות והאתגרים הכרוכים בכל אלה?
בכנס יציגו חוקרים וחוקרות, אנשי ונשות חינוך, מוסדות להכשרת מורים, פילנתרופיה ומגזר שלישי, מתווכי ידע, אנשי ונשות החינוך הבלתי פורמלי ועוד. תוכנית הכנס עשירה בתכנים ובמהלך היום תוכלו להשתתף בהרצאות, מפגשי פסגה, סדנאות ויריד פוסטרים מרתקים. בין לבין ובסוף היום נקדיש זמן להכיר אחד את השנייה וליצור חיבורים ושיתופי פעולה.
ההרשמה לכנס נפתחה, הרשמה מוקדמת בעלות פחותה עד ה-14 בספטמבר. מצפים לראותכם. |
|
|
|
קול קורא לחוקר/ת בתר-דוקטורט/ית להובלת מחקר על למידת מורים מתווכת טכנולוגיה
אנחנו מחפשים חוקרות וחוקרים בתר-דוקטורנטים בעלי ניסיון מחקרי רלוונטי ויכולת עבודה עם שותפים בשדה החינוכי וכחלק מצוות מחקר. |
|
|
|
תהליכי למידה ופיתוח בשותפות אקדמיה-שדה: חקר הפרקטיקה במעבדת פיתוח להדרכה פדגוגית
מאת: ד"ר מתן ברק, מנהל פיתוח במרכז לחקר הפדגוגיה – שותפויות אקדמיה שדה
ד"ר מיקי הוניג, יוזמת ומובילה "מעבדת פיתוח ארצית – מרחב להדרכה פדגוגית"
וד"ר מעין שלו, מדריכה פדגוגית במכללת אורנים, שותפה במעבדת הפיתוח
במהלך השנה האחרונה במסגרת "מעבדת פיתוח ארצית – מרחב להדרכה פדגוגית" מדריכות פדגוגיות (מד"פיות) ממכללות שונות, צוות ממכון מופ"ת וצוות מהמרכז לחקר הפדגוגיה – עבדו יחד במטרה לפתח משאבים ללמידה מקצועית ייחודיים של מדריכות פדגוגיות. עבודת הפיתוח התמקדה בבניית משאבים לחקר הפרקטיקה של מדריכות פדגוגיות, כלומר ביצירת ייצוגים ומתווי שיחה סביב דילמות בעבודת ההדרכה הפדגוגית. לאורך התהליך באו לידי ביטוי נקודות המבט השונות של המשתתפים – מד"פיות, צוות מופ"ת והמרכז לחקר הפדגוגיה - והציפו תפיסות, ידע, דילמות ושאלות בנושא. מתהליך זה עלה שאחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים מד"פיות הוא דילמות הקשורות לניהול תהליכי למידה ועבודה במסגרת "משולש ההדרכה", כלומר: סטודנטית להוראה-מורה מכשירה-מד"פית. אחד התוצרים שפיתחנו עסק בביסוס שיתוף פעולה בין מורה מכשירה ומד"פית כאשר הן נתקלות בסטודנטית שמתקשה לעמוד במחויבותיה. כחלק מתהליך הפיתוח, מעין שלו, המד"פית הובילה מפגש של צוות המד"פיות במכללה שהתמקד בייצוג.
בקישורים השונים תוכלו להמשיך ולקרוא על תהליך הפיתוח מנקודות מבט שונות ולעיין בתוצר הפיתוח. |
|
|
|
אפילו לא בצחוק! כיצד מורות ותלמידים מנהלים את גבולות כיתת הלימוד באמצעות צחוק?
מאת: מוריה עומר-אטלי, חוקרת באוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז לחקר הפדגוגיה –
שותפויות אקדמיה-שדה
|
צחוק הוא תופעה טבעית ואוניברסלית. היסטורית, צחוק נתפס כמבע לא לגיטימי בכיתת הלימוד, אולם בעשורים האחרונים, צחוק נתפס בספרות המחקרית ככוח חיובי בכיתה, שעשוי לתרום ללמידה. בניגוד לעמדה הכמעט גורפת של הספרות העכשווית המעודדת צחוק בכיתה ומצביעה על יתרונותיו, חקר הצחוק הכללי יותר, הבוחן צחוק באינטראקציה יומיומית, שופך אור על היבטים שונים של הצחוק המעוררים שאלות וספקות לגבי העמדה החיובית הגורפת בנוגע אליו בהקשר הכיתתי. היבטים מגוונים אלה של צחוק, חלקם שליליים או אפלים, כמעט ולא זכו לתשומת לב בספרות המחקרית בהקשרם הכיתתי, ואף פחות בגישות נטורליסטיות.
המחקר שערכתי, יצא מנקודת מוצא זו ושאף לתרום לצמצום הלקונה באמצעות ניסיון להתבונן על צחוק בכיתה ולזהות את מאפייניו ומה ההשלכות שלו על השיח הכיתתי. במחקר זה התמקדתי באינטראקציות שכללו צחוק במסגרת השיח הכיתתי של מורים ותלמידים בכיתות ד'-ה' בבתי ספר שהשתתפו בתוכנית "דיאלוג לימודי פורה". |
|
|
|
שותפים בפרויקט "דיאלוג לימודי פורה" |
|
|
|
פרויקט חדש יצא לדרך: תמיכה בהוראה הטרוגנית בכיתות מתמטיקה בחטיבות ביניים
במרבית בתי הספר הממלכתיים בארץ מתקיימת חלוקה להקבצות במתמטיקה החל מכיתה ז' או ח'. מחקרים מראים שההצבה להקבצות קשורה לרקע החברתי של התלמידים ושההקבצות מהוות מנגנון אשר מחזק את היתרונות של התלמידים בקבוצות "הגבוהות" לעומת "הנמוכות", מעבר למה שהיה מצופה על סמך הישגיהם הקודמים של התלמידים. מאחר שלהישגים במתמטיקה בחטיבת הביניים ישנה השפעה רבה על המשך הלימודים בשלב התיכוני ובהשכלה הגבוהה, מנגנון ההקבצות אינו עולה אפוא בקנה אחד עם הצורך לקדם שוויון חברתי במערכת החינוך בישראל ובחיי האזרחים. ההוראה בכיתות הטרוגניות, לעומת זאת, עשויה לתרום לקידום שוויון הזדמנויות אך היא מאתגרת מבחינה פדגוגית ומתמטית ולכן עד כה אינה זוכה לתמיכה רבה בקרב מורי מתמטיקה ומנהלים.
המרכז לחקר הפדגוגיה - שותפויות אקדמיה-שדה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן, ומכון ברנקו וייס בחרו לבסס שותפות מחקר ופיתוח לשם פיתוח והטמעה של פדגוגיה להוראה בכיתות מתמטיקה הטרוגניות בחטיבת הביניים.
|
|
|
|
מי אנחנו?
המרכז לחקר הפדגוגיה פועל ליצירת שותפויות בין האקדמיה לשדה החינוכי. בשותפויות
אנו מחברים בין מומחיות מחקרית בחינוך ובין הניסיון וההבנה המקומיים של צוותי החינוך בשטח – במטרה לחשוב ביחד על בעיה מערכתית בחינוך ועל דרכים להתמודדות עימה, להעשיר את נקודות המבט ביחס אליה, וליצור ידע משותף ולפתח משאבי עבודה. חוקרים הפועלים במסגרת שותפויות שהמרכז מקדם ממלאים תפקידים שונים כתלות במטרות השותפות – במחקר, בתהליכי פיתוח, תורמים לתהליכי פיתוח מקצועי ועוד. חברי צוות המרכז בעלי ניסיון עשיר הן במחקר באקדמיה והן בשדה, בניהול שותפויות, תהליכי פיתוח והפצת ידע מקצועי.
תוכלו לקרוא באתר המרכז על הפעילות בו, על פרויקטי מחקר ופיתוח ולעיין במשאבים מקצועיים שפותחו בפרויקטים השונים.
|
|
|
|
הצטרפו אלינו לעשייה – אם הפעילות של המרכז מעניינת אתכם,
יש לכם רעיון לקידום החינוך ואתם מוצאים בשיתופי פעולה פוריים הזדמנות לקידום החינוך – כתבו לנו: pedlabbgu@gmail.com
|
|
|
|
|
|
|
|
_0_1_1.png?dummy=3031)
.jpg?cache=1691577463805)
.jpg?cache=1686655600615)
_(1)_0.png?dummy=8026)
