1. מתמחרים לפי המתחרים
זה התמחור הפשוט ביותר, כי הוא חוסך לנו את ההתלבטות.
מצד שני, זה לא יהיה נכון...
המחיר של מוצר נגזר ממספר רב של פרמטרים - תקורות, אסטרטגיה עומק הכיס ועוד. בגלל שהמשתנים האלה שונים מעסק לעסק, כל אחד יהיה צריך לתמחר קצת אחרת.
2. מתמחרים בלי להתחשב בהנחות
אם מדובר בשוק שמקובלות בו המון הנחות (כמו תחום הביגוד), חשוב לקחת את זה בחשבון בתמחור הראשוני.
דגש חשוב נוסף בהקשר הזה נוגע להנחת כמות. בחלק מהתחומים, מקובל לתת הנחת כמות, מה שעלול להפוך את העסקאות הגדולות והרווחיות ביותר ללא משתלמות - לכן הנחת הכמות צריכה להיות מגולמת בתוכנית העסקית המקורית.
3. מתעלמים מההוצאות והבלאי
לא כל מה שתייצרו ימכר, ולא כל בית שתגיעו אליו יקבל ממכם שירות (וישלם).
חלק מהסחורה יהרס או יתבלה, יכול להיות שתגיעו למקום כלשהו כדי לתת שירות, תבזבזו הרבה זמן ותגלו שהן לא מעוניינים.
כשמתמחרים, חשוב לקחת בחשבון הוצאות פחת, בלאי, מלאי והחזרות - בהתאם לסוג העסק ולגלם אותם במחיר המוצר.
4. בוחרים להיות הכי זולים
הרבה בעלי עסקים חושבים שאם הם יתמחרו הכי זול - הם ימכרו הכי הרבה.
זו טקטיקה שעשויה להתברר כנכונה במקרים מסוימים - אבל במקרים רבים זה עלול להתברר כטעות פטאלית.
חשוב להבין שמי שמוכר בזול, חשוף ליותר סיכונים. לכן תמחור זול יתאים בעיקר למי שיש לו כיסים עמוקים והוא פחות רגיש להפסדים.
2 הבעיות העיקריות בתמחור זול:
1. כדי למכור בזול, צריך למכור הרבה, ואז התקורות עולות. מעבר לנקודה מסוימת המחיר הזול יהפוך ללא משתלם (אלא אם הגידול במכירות ימשיך).
2. תמחור זול הוא בידול עסקי שקל מאוד לחקות. הרי כל אחד יכול למכור בזול יותר מכם. ואם הקהל מגיע אליכם רק בגלל שזול, ברגע שתהיה אפשרות זולה יותר הם פשוט יעברו הלאה.
ואיך מתמחרים נכון? 3 שלבים:
- נסתכל על עלויות חומרי הגלם והתקורות, וניקח מרווח ביטחון שמחשב את השינויים האפשריים.
- נשאל את עצמנו כמה אנחנו רוצים להרוויח. בתשובה לשאלה הזו, ניקח בחשבון גם את שולי הרווח המקובלים, את תכנון הצמיחה שלנו ועוד.
- נבדוק האם הרווח המחושב מתאים לתחרות בשוק, והאם יש לנו דרך להוריד את התקורות.
בסופו של דבר, אין נוסחה אחידה לתמחור, וזו גם הסיבה שכל כך הרבה בעלי עסקים נופלים לטעויות האלה.
.jpg?cache=1626698484025)