מרכז ויץ שמח להשיק את הניוזלטר הראשון של מרכז הידע לערים מקיימות
מרכז הידע הוקם ביוזמת מרכז ויץ לפיתוח בר-קיימא ובתמיכת .Google.org מטרת הניוזלטר היא להנגיש מידע עשיר ומגוון מהארץ ומהעולם אשר אספנו במיוחד עבורכם: בעלי התפקידים השונים ברשויות המקומיות בתחומי הקיימות, הסביבה, שפ"ע והתשתיות; ואנשי המקצוע שעובדים עם ומול הרשויות בתחומים אלו. המידע בניוזלטר עשוי לסייע לקדם מיזמים של קיימות ברשות שלכם. מטרה נוספת של הניוזלטר היא להציג ארגונים ובעלי תפקידים הפועלים בתחומי הקיימות ברשויות עירוניות, למטרות של שיתופי פעולה בין-עירוניים ובין-תחומיים.
ימים קשים עוברים על ישראל ועל כולנו. דווקא בעת הזו אנו רואים עד כמה הרשויות המקומיות הן שחקן מרכזי בחיי היום-יום של התושבים וכן את השפעתן הרבה על החוסן הקהילתי, המשפחתי והאישי של התושבים. כך לרשויות המקומיות תפקיד מרכזי בהתמודדות עם משבר האקלים באמצעות יצירת חוסן אקלימי, אנרגטי וקהילתי.
בסימן עונת החורף, הגיליון הראשון מוקדש לניהול נגר עירוני. אמנם החורף השנה שמשי במיוחד אולם, בהתאם למגמות שינויי האקלים באזורנו ובעולם כולו, אירועי הגשם שאנו חווים הם קיצוניים יותר ומאופיינים בכמות גדולה של משקעים שמומטרת בפרקי זמן קצרים יחסית. אירועי גשם מסוג זה הם בעלי פוטנציאל גבוה לגרימת הצפות ושיטפונות, בעיקר באזורים מבונים בהם השטחים המאפשרים חלחול של מי הנגר מצומצמים. כעובדי רשויות עירוניות, עומד לפתחכם תפקיד מרכזי במציאת פתרונות להתמודדות עם השלכות משבר האקלים על חיי היום-יום של תושבי הערים, ואנו תקווה שתמצאו בגיליון זה ידע ומשאבים שיסייעו לכם בפיתוח הפתרונות המתאימים לרשות שלכם. קראו עוד >> |
|
|
|
פרויקט ערים מקיימות בשיתוף Google.org |
|
|
|
במהלך חודש דצמבר, ערכנו את אירוע ההשקה לפרויקט ערים מקיימות, הכולל גם הקמת מרכז ידע לטובת הרשויות המקומיות בהתמודדות עם שינויי האקלים.
מרכז הידע לערים מקיימות הוקם במימון Google.org, הזרוע הפילנטרופית של Google ונועד לסייע לרשויות מקומיות לאמץ כלים וטכנולוגיות בנושאי אנרגיה, אקלים וקיימות. המרכז עוסק במגוון תחומי קיימות רלבנטיים לרשויות כגון: אנרגיות מתחדשות, ניהול מערך הנגר, טבע עירוני, היערכות לשינויי אקלים ועוד. הוובינר עסק בנושא ה-Big Data ככלי לקידום עתיד ירוק יותר, כאשר נציגי הממשלה, נציגי ארגונים ונציגי הרשויות המקומיות דנו באתגרים ובהזדמנויות בשימוש הרשויות מקומיות בכלי ענן ו- Big Data. בנוסף הוצגו פרויקטים מעוררי השראה על החלטות מבוססות נתונים ושימוש ב- Big Data לטובת נושאי קיימות וסביבה, תוך הצגת החסמים הקיימים בנקיטת צעדים אלו, הדרכים להתמודדות עימם, והתוצאות המרשימות אליהן הגיעו הרשויות באמצעותם. |
|
|
|
| רשות מקומית | נס ציונה | ניהול נגר
התמודדות עם שינויי אקלים | פתרונות מבוססי טבע
|
| | רוצים להופיע כאן?
מלאו את השאלון! מיזמים נבחרים יפורסמו בניוזלטר החודשי |
|
|
|
| אַגְמׇא
אַגְמׇא (אגם בארמית) היא מרכז ידע לאגני היקוות ונחלים. המרכז הוקם כשותפות של משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשויות ניקוז ונחלים וקרן יד הנדיב- במטרה ליצור קהילה מקצועית לומדת שמאגדת את כלל הגורמים הפעילים במרחבי אגני ההיקוות והנחלים בישראל. באגמא עוסקים באיגום ויצירה של מידע וידע רלוונטי עדכני ומקצועי מהארץ ומהעולם, בעולמות התוכן של שיקום נחלים בראייה אגנית משלבת. המידע והידע הנאספים בערוצים שונים מופץ לכלל הקהילה המקצועית במדיות שונות, ביניהן ניוזלטרים, וובינרים, סקירות מקצועיות, פודקאסטים, סיורים, ימי עיון, וכן כנס נחלים שנתי בו השתתפו מאות בעלי עניין בשנים הקודמות.
|
|
|
|
פעילות אגמא:
זרוע נוספת במרכז הידע עוסקת בהטמעת והנגשת מדיניות ממשלתית מול קהלי יעד בשטח. אחת הדוגמאות היא המדיניות החדשה לניהול נגר עירוני של מנהל התכנון. במסגרת מיזם משותף עם מנהל התכנון ומשרד החקלאות אגמא מנגישה את תיקון 8 לתמ"א 1, וכן את מסמך ההנחיות לניהול נגר עירוני, לחברי הקהילה המקצועית השונים, וביניהם: מהנדסים, הידרולוגים,בעלי תפקידים ברשויות מקומיות, משרדי ממשלה, ועוד. כחלק מתכנית ההטמעה הוקם אתר אינטרנט ייעודי בו ניתן להעמיק בנושא על ידי צפייה בהקלטות מהסדנאות, קריאת מקרי בוחן, לימוד על ידי לומדה ייעודית, צפייה בדוגמאות פרטים ועוד.
|
|
|
|
דוגמאות:
במסגרת פרוייקטי ההדגמה לשיקום נחל שאגמא מלווה, ניתן לציין את נחל עין זהב בקריית שמונה, אשר עוסק בסוגיות של שיקום נחל במרחב עירוני. אגמא מלווה את עיריית קריית שמונה, ורשות ניקוז ונחלים כנרת בתהליך זה, במטרה לתעד את הפעולות השונות הנעשות לשיקום נחל במרחב עירוני-תעשייתי. הייחודית בפרוייקט ההדגמה הוא שימת דגש על התהליך עצמו, בכך שניתן זמן להתלבטות, שאילת שאלות, בחינת חלופות שונות, ומתן מרחב וזמן להתנסות בשיטות חדשות ו\או חדשניות לשיקום נחלים.
|
|
|
|
אגף קיימות וחדשנות | עיריית כפר סבא
|
|
|
|
מנהלת האגף: תמי קצבורג נבנצל | חינוך סביבתי: הדס קרוואני ורן קראוס | היערכות למשבר אקלים (כולל התייעלות אנרגטית, ניהול נגר): שלומית קיטרו | חדשנות וגיוס משאבים: דפנה רוזנבאום | קהילה ומרכז הקיימות העירוני (קיפוד): שחר פלום | אסטרטגיה והסברה (כולל פסולת): מאיה ימיני | גינות קהילתיות וטבע עירוני: דוד תורג'מן.
|
|
|
|
קיימנו ראיון אישי עם תמי קצבורג נבנצל, מנהלת אגף חדשנות וקיימות בעיריית כפר סבא, כדי להתעדכן על המתרחש באגף בימים אלו:
|
|
|
|
שאלה: תמי, ספרי לנו קצת על האגף
תשובה:
אגף קיימות וחדשנות פועל במטרה לקדם סביבת חיים מיטיבה עבור תושבי העיר כעת ובעתיד. החיבור בין קיימות לחדשנות מאפשר הסתכלות רחבה על כלל האתגרים העומדים בפני העיר במציאות משתנה תדיר והיערכות לקראתם. שילוב זה נועד להבטיח קידמה שאינה הרסנית, יחד עם שמירה על הקיים ללא קפיאה על השמרים. האגף פועל לקידום מדיניות עירונית אחראית ובהתאמה לשינויי האקלים יחד עם איתור ופיתוח פתרונות חדשים שיתאימו לעירוניות המודרנית. האגף מקדם אחריות סביבתית בקרב תושבי העיר ובנוסף פועל כדי להטמיע את ערכי הקיימות בעבודת העירייה.
שאלה: ספרי לנו על פרויקט מוצלח באגף
תשובה:
אחד מהפרוייקטים שאנחנו הכי גאות בו הוא תהליך להטמעת שינוי התנהגותי בקרב תושבי העיר בנושאי קיימות וסביבה.
בהמשך ישיר לחזון העירייה לקידום אחריות סביבתית בקרב התושבים, מתקיים מזה שבע שנים חידון קיימות שנתי בשכבות ד' בכל בתי הספר בעיר. מדובר בתהליך חינוכי חווייתי שמקרב לערכי קיימות וסביבה ומחזק את הקשר הרגשי לעיר כפר סבא. התכנים כוללים תחומים של טבע עירוני, פסולת ומורשת העיר בהקשרי קיימות וסביבה ומבקשים להביא לשינוי התנהגות בקרב התלמידים ומשפחותיהם: החידון משלב משימות חינוך בלתי פורמאלי ע"י סיורים באתרי טבע בעיר של הילדים המשתתפים ומשפחותיהם. השלב האחרון בתהליך הוא אירוע הגמר, הנערך במעמד ראש העיר, מנכ"ל העירייה, מנהלת אגף חינוך ונציגי משרד הגנ"ס. האתגרים בתהליך היו גיוס מנהלות בתי הספר ואגף החינוך למהלך, פיתוח תהליך שמותאם לעיר, מדידת השפעה ישירה ועקיפה על הטמעת שינוי התנהגות.
שאלה: נשמח לשמוע על פרוייקט עתידי מרגש
תשובה:
מתוכנן מרכז למכירה וחידוש רהיטים וכלי בית יד שניה, וכן סדנה למייקרים.
לראשונה עירייה לוקחת על עצמה ניהול ותפעול מיזם שכזה אשר בד"כ אופייני לעמותות, במטרה לייצר אלטרנטיבה ראויה ואמינה לתרבות הצריכה ולקידום אורח חיים מקיים, המקדם תרומה לקהילה ומודעות סביבתית שיביאו לשינוי התנהגות בקרב התושבים. המרכז יפעל להגדלת המענה לנזקקים, הרחבת היקפי השימוש מחדש במוצרים ביתיים משומשים והפחתת צריכה של מוצרים חדשים, כמו גם הרחבת מעגלי השותפים העירוניים, והפחתת כמות פסולת גושית ואלקטרונית להטמנה. החיבור הפיזי למרכז הקיימות "קיפוד", יאפשר יצירת מרחב עירוני מאוחד, בניהול אגף קיימות וחדשנות אשר יהווה כתובת ראשית לתושבים כ- "one-stop shop" לנושאי קיימות וסביבה עירוניים, יפחית באופן ישיר את הפסולת הנשלחת להטמנה ויתן מענה עירוני גם למייקרים – עידוד יצירה עצמית והרחבת כישורים כחלק מחיזוק חוסן קהילתי.
|
|
|
|
ניהול מערך הנגר
עקב שינויי האקלים, כמות המשקעים השנתית צפויה להתחלק על מספר קטן יותר של אירועי גשם רבי עוצמה. במקביל, הפיתוח המואץ בכל חלקי הארץ גורם לאטימה של קרקעות לחלחול ומערכות הניקוז הקיימות אינן מסוגלות להכיל את כמויות המים. כך, באירועי גשם כבדים, המים מהנגר העירוני מציפים את הרחובות ואת התשתיות העירוניות. בישראל בעונות החורף בשנים האחרונות אנו עדים יותר לתופעה של הצפות ברחובות הערים הנגרמות מאירועי הגשם. הצפות אלו לעיתים קרובות גורמות לנזקים כלכליים כבדים, אותם נאלצות הרשויות המקומיות לשאת ולעיתים רחוקות אף לאובדן חיים. בשנים האחרונות רשויות מקומיות החלו ליישם גישת ניהול נגר רגישה למים ככלי לניהול מערך הנגר העירוני. גישה זו בשילוב תכנון עירוני מתאים הרואה במי הנגר משאב ולא מטרד. באזורים שונים מתקיימים תנאי אקלים-טופוגרפייה ותנאים גיאו-הידרולוגיים שונים ולכן לא קיים פתרון אחיד לכולם. שילוב של מספר פתרונות המותאמים לתנאי המקום עשוי להיות הפתרון היעיל ביותר בכל אזור. קראו עוד >>
|
|
|
|
|
|
|
|
