שלום לכולם,
בשנים האחרונות אנו רואים התעוררות של הרשויות המקומיות בתחומי הסביבה והקיימות. הרשויות לוקחות על עצמן תפקיד חשוב בשמירה על הסביבה, על שטחים פתוחים ועל עירוניות בריאה. שמחנו להתארח ביום עיון של מרכז אינג'אז ועמותת סיכוי אופוק על אנרגיה מתחדשת ברשויות הערביות. ביום העיון נכחו כ-50 נציגים ונציגות מ-18 רשויות שונות, ביניהם גזברים, מנכ"לים וממוני אנרגיה. עירית גולן אנגלקו, מומחית אנרגיה לרשויות המקומיות, הציגה את מקומה של הרשות המקומית בניהול משק האנרגיה ואפיקי פעולה אופציונאליים.
אנחנו מאחלים לעוד מפגשים מסוג זה שיעודדו צמיחה והעמקה בתחומי הקיימות השונים. מאחלים לכם קריאה מהנה, מלמדת ומעוררת השראה.
צוות מרכז ויץ
|
|
|
|
הסברה בחופי הרצליה, קיץ 2020, קרדיט צילום: רן לוטן |
|
|
|
עמותת צלול פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם רשויות מקומיות ברחבי הארץ כדי לקדם מדיניות סביבתית, למניעת זיהומי ים ונחלים, צמצום השימוש בפלסטיק חד-פעמי וניהול סביבתי של זרמי הפסולת.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא פרויקט "עיר ללא פלסטיק", במסגרתו פעלה העמותה בשיתוף עיריית הרצלייה, לצמצום השימוש בפלסטיק חד-פעמי בעיר.
במהלך הפרויקט, פעלה העמותה לשינוי הרגלים בקרב עובדי הרשות, מוסדות עירוניים, מוסדות חינוך, חברות ועסקים, תוך שינוי התנהגות וקידום מעבר לשימוש בכלים רב-פעמיים. בנוסף על כך, סייעה לעירייה להעביר חוק עזר עירוני פורץ דרך למניעת מכירה ושימוש של פלסטיק חד-פעמי בחופים, והפכה את הרצליה לאחת הערים הראשונות בישראל שקידמו חקיקה מסוג זה.
בשנים 2022–2024, יחד עם עמותות נוספות, הובילה עמותת צלול את פרויקט "השפעה מקומית" במימון האיחוד האירופי, במסגרתו עבדה עם רשויות בגליל המערבי ובנגב המזרחי והמערבי. הפעילות כללה התייעלות סביבתית וסיוע לעסקים קטנים להפחית את השימוש בפלסטיק חד-פעמי.
כעת מובילה עמותת צלול את פרויקט "צלול ברשויות", בשיתוף ארגון "חיים וסביבה" ובתמיכת האיחוד האירופי. המיזם מספק לרשויות כלים, ליווי וייעוץ לקידום מדיניות סביבתית, תוך דגש על מניעת זיהומי ים ונחלים, צמצום פסולת חד-פעמית ושיפור מערך הפסולת העירונית. במסגרת זו, "צלול' מובילה הכשרות לעובדי הרשויות, לנציגי ציבור ולפעילים סביבתיים, מתוך אמונה כי השינוי מתחיל ברמה המקומית – ומשפיע על כולנו.
|
|
|
|
נחל נעמן. צילום: Ecology Wise |
|
|
|
דיונת חול בחוף עכו הדרומי. צילום: Ecology Eise |
|
|
|
נפגשנו עם אדריכלית דנה לוין ברקאי, אדריכלית העיר עכו לשיחה |
|
|
|
דנה, ספרי לנו על התפקיד שלך בעירייה
אני נמצאת בתפקיד אדריכלית העיר כ-5 שנים. אל התפקיד הגעתי אחרי שנים במגזר הפרטי עם תשוקה גדולה להוביל שינוי בעבודה ציבורית. האגף אחראי על תכנון מבני ציבור, חזות העיר והמרחב הציבורי מבחינת העיצוב העירוני. אני מנהלת את ועדת השימור העירונית, שותפה בתכנון האסטרטגי ובמקביל אני מובילה את נושא הסביבה והקיימות בעיר: טבע עירוני, צל, בנייה ירוקה, התייעלות אנרגטית במבני ציבור, הערכות לשינויי האקלים, וקידום הלכתיות ושבילי אופניים.
ספרי על מיזם פורץ דרך שאת מקדמת וכיצד משפיע לטובה על תושבי העיר
לאחרונה זכינו בקול קורא של המשרד להגנת הסביבה, להכנת תוכנית אב להצללה באמצעות עצים, במטרה להתמודד עם איי החום העירוני.
בתהליך הכנת התוכנית ומיפוי מצאי העצים, שנעשה בהובלת משרד האדריכלים 'ברבים', למדנו על העדרו של הצל ברחבי העיר באופן ניכר ומדאיג, מצאנו שקיים קושי לנתב משאבים לטובת פיתוח היער העירוני, הבנו את החשיבות בתחזוקת עצים נכונה בהתאמת בתי הגידול, בהשקיה נכונה, בבעייתיות בגיזום יתר ובחשיבות גיזום מעודד צמיחה. בעיקר הבנו שהמפתח להצלחה הוא בתהליך של שינוי תפיסתי לגבי העץ במרחב הציבורי: של התושבים, באופן בו הם תופסים את העצים שגדלים להם ליד הבית, כמרכיב התורם לאיכות החיים ולא כמטרד; ושלנו כרשות, בהתייחסותנו ליער העירוני כתשתית עירונית חיונית שתורמת לאיכות החיים וניהולו לא רק בפן התחזוקתי ובטיחותי.
עיקר האימפקט של התוכנית נעוץ בכלי התיעדוף מבוסס GIS שפיתחנו עם צוות התוכנית, בהובלת נועה מנדלמילך, מנהלת תחום תכנון אסטרטגי ורחלי אקוקה, רפרנטית תכנון ומבני ציבור. כלי התיעדוף משקלל נתונים רבים שנאספו, ויוצר תוכנית עבודה מרחבית לפעולה. בין המדדים ששוקללו במודל: מדד רמת כיסוי הצל, רשת שבילי הליכה, קירבה למבני ציבור, קרבה לנקודות עניין עירוניות ולתחנות אוטובוס ומצב סוציואקונומי של תושבי העיר. הכלי ממפה את העיר תחת קטגוריות שונות, במשקלים דיפרנציאלים והתוצאה היא מפת כתמים שמעידה, על מצב הצל, ומאפשרת תיעדוף נכון להתמודדות עם היעדר צל במרחב הציבורי. כך, כל שקל עתידי שיושקע ביער העירוני ינותב למקום שבו יש לו הכי הרבה השפעה.
תארי מיזם ייחודי שנמצא כעת בתכנון
בשנת 2020 ממשתי הרשאה לביצוע סקר טבע עירוני במימון המשרד להגנת הסביבה ובביצוע של חברת Ecology wise. הסקר גילה ערכי טבע משמעותיים וייחודים, אפילו ברמה בינלאומית, בתחומי צפרות, בוטניקה, מערכות אקולוגיות נדירות, ניקוז אגנים, מסדרונות אקולוגיים, ארכיאולוגיה ועוד. תוצאות הסקר אפשרו לנו לגייס תקציבים מקולות קוראים נוספים בתחום. תקציבים אלו יושקעו בפיתוח הטבע העירוני והנגשתו לציבור, ייטיבו את סביבת החיים של התושבים ואף יביאו להכנסות עתידיות לעיר מתיירות ומעליית ערכי הנדל"ן.
בעקבות אותו סקר טבע, מקודמת תוכנית ה'לב הירוק' של עכו בכשטח של כ-1000 דונם הכולל בין היתר את פארק לילי שרון, תל עכו, פארק נחל נעמן ושמורת שפך הנעמן. סקר הטבע העירוני גילה עושר של ערכי טבע הכולל מגוון מיני צמחים וציפורים ובתי גידול ייחודים שנשתמרו בו. את אזור המלחה הייחודי אנו נסדיר כשמורה סטטוטורית בשיתוף רט"ג. בתמיכת הקרן לשטחים פתוחים, אנו מקדמים תכנון מפורט למתחם כולו. המטרה היא לפתח את הלב הירוק כפארק טבע עירוני מטרופוליני לרווחת תושבי העיר והאזור כולו. יצירת חיבוריות וקישוריות הפארק לשכונות תתבצע כך שתהיה גישה רגלית ורכיבת אופניים מהשכונות לאתרי טבע משמעותיים, למוקדי עניין, לנחל נעמן ולים. לאחרונה זכינו גם בתקציב מהקרן לשטחים פתוחים לסקר אסטואר (מערכת אקולוגית ייחודית שמתפתחת באזור בו מי הים פוגשים את מי הנחל) נחל נעמן, לקבלת נתונים לפיתוח מקיים של אזור הנחל.
קידום הפארק יחזק גם את מעמדה של עכו כעיר תיירות מרכזית ומשמעותית במרחב הגליל המערבי.
|
|
|
|
| סאו פאולו | ברזיל
ניהול פסולת | תוכנית לשווקי רחוב ולגינות בנות-קיימא
|
| |
| | ערד | טבע עירוני
התמודדות עם משבר האקלים | מיפוי מגוון ביולוגי
|
| |
|
|
|
אי חום עירוני חממה אורבנית ששוררים בה עומסי חום כבדים ואוויר דחוס לעומת האקלים בשטחים הפתוחים. המיקרו-אקלים המקומי מושפע מאוד מהסביבה העירונית המאופיינת בעומס תחבורתי ופליטות של כלי רכב וציפוף של מבנים הגורמים להיווצרות של אי חום עירוני. |
|
|
|
|
|
|
|
