ועידת האקלים העולמית COP29 כרגע בשיאה ומתקיימת השנה בבאקו, בירת אזיברג'ן. בתאריכים 20-21 בנובמבר, יתקיימו בוועידה שני ימים מרתקים המוקדשים לערים מקיימות ופתרונות עירוניים חדשניים. הפאנלים והדיונים יתמקדו במגוון נושאים משמעותיים ביותר, כשבמרכזם שילוב פתרונות מבוססי טבע בתשתיות עירוניות.
במיוחד מעניין הפאנל "לקראת עיר בטבע" (Towards a City in Nature, 21.11.24 בשעה 07:30 שעון ישראל) שידון בדרכים להאצת אימוץ פתרונות טבעיים בערים ובהערכת התועלות שלהם.
מושב בנושא שילוב פתרונות מבוססי טבע בתכנון תשתיות עירוניות (Pathways to Nature-Positive Solutions: Integrating NbS into Urban Infrastructure Design) ישודר אף באופן היברידי ב- 21.11.24 בשעה 14:00 שעון ישראל בקישור הזה.
נושאים נוספים שיידונו כוללים חוסן חופי, מעגליות משאבים ופתרונות יעילים לניהול אנרגיה, פסולת ומים בערים. המשתתפים יוכלו להשתתף בסדנאות אינטראקטיביות ולחקור כלי תכנון עירוני חדשניים המוצעים על ידי UN-Habitat ושותפים נוספים.
חלק מההרצאות שכבר התקיימו הוקלטו וניתן לצפות בהן. לרשימת ההרצאות המלאה לחצו כאן.
|
|
|
|
| בריסביין | הסתגלות
וחוסן אקלימי
נטיעת עצים להצללה בתחנות אוטובוס
וווו |
| |
| | איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה בשיתוף עיריית חיפה | הפחתת פליטות מזהמים הפחתת זיהום אוויר שמקורו בתחבורה
|
| |
|
|
|
אלה אלכסנדרי, מנכ"לית עמותת מרחב
אנחנו ניצבים בעידן של שינויים: מגיפות, מלחמות, שינויי אקלים. ישראל צפויה לשלש את האוכלוסייה עד הרבע האחרון של המאה ה 21, אוכלוסייתה מזדקנת.
מעל 90% מהאוכלוסייה חיה בערים, ותכנון ישפיע עלינו לעשרות ומאות שנים. אלה הם האתגרים וההזדמנויות.
מאז הקמתה משמשת העמותה פלטפורמה לקידום עירוניות לאור החזון: עירוניות טובה היא סביבת חיים המספקת מגוון הזדמנויות תעסוקה, דיור, פנאי, השכלה ושירותים במרחק הליכה; יש בה איזון בין שימושים; יתקיימו תהליכי התחדשות בת קיימא וצמצום פערים; יעודדו שייכות, זהות ומעורבות; יתנהלו בשקיפות, הכלה ואמון. איך נחיה בערים עתירות הזדמנויות ונגישות? איך נייצר חוסן חברתי? אקלימי? כלכלי?
אם נבחן אתגרים חברתיים, אקלימיים, כלכליים, תעסוקה, בריאות, נתמודד עם חתך רחובות, צמתים, דופן רחוב, מרחב ציבורי, תמהיל דיור, טיפולוגיות בינוי, גודל מגרשים, רחובות מסחריים, תהליכים משתפים ועוד. |
|
|
|
מפעילות העמותה:
- מסמכי יסוד עשרת הכלים לעירוניות ועוד באתר העמותה
- הכשרות מכון ראשי ערים | תכנון מחוץ לקופסא, כלכלה עירונית ועוד | תוכניות לצוערים, נתיבי ישראל, המרכזים לצדק חברתי ואחרים.
- פעולה ייעודית בתוך רשות התחדשות ערי הנגב, מנופים כלכליים בגליל ועוד.
- מעורבות ארצית ייצוג ארגוני חברה ורווחה בוועדות, אשכול העירוניות בפורום אקלים ישראל, שולחנות דיון כמו הצללה, תמ"א 75 לפיתוח מפרץ חיפה.
בלב העמותה מומחים, הפועלים מתוך מחויבות עצומה, ידע מגוון ורב תחומי.
|
|
|
|
"אני רואה בעמותת מרחב מגדלור ועוגן מקצועיים ונדירים לקידום עירוניות בישראל. זוהי מחויבות סיזיפית למקצועיות וחדשנות לאור האתגרים הגדולים. כמי שצמחה בתנועה הסביבתית אני מחויבת לקשר המיידי והברור שבין עירוניות וקיימות ופעלתי לחזקו. עם סיום עבודתי לאחר 4.5 שנים מאתגרות ובהן מגיפה וסגר, אסון לאומי ומלחמה, בחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, אני רוצה להודות על ההזדמנות והזכות לעמוד בראש הארגון הזה ולעבוד עם הטובים שבאנשי המקצוע בישראל".
אלה אלכסנדרי, מנכ"לית מרחב.
|
|
|
|
הובלת מיזמים מקיימים בעיריית רהט מרכז הקיימות | מתנ"ס רהט
|
|
|
|
נפגשנו עם ענת האס - מובילת תחום הקיימות במתנ"ס רהט.
|
|
|
|
שאלה: ענת, ספרי לנו קצת על המתנ"ס.
תשובה:
מתנ"ס רהט הוא המתנ"ס היחיד בעיר והוא משמש זרוע ביצועית של העירייה בכל הנוגע לפעילויות חינוך בלתי פורמלי, תרבות, ספורט, העשרה ועוד. המתנ"ס מוביל את כל הפעילות החברתיות בעיר, כולל טיפול התחום של עבודה עם בעלי צרכים מיוחדים, חוגים לכל הגילאים וכן קידום והובלה של נושא הקיימות כאחד מתחומי הליבה.
שאלה: איך מקדמים את נושא הקיימות העירונית בעיר?
תשובה:
אנחנו פועלים במקביל בפעילות שוטפת מול הקהילה ובקידום מיזמים חדשים. אחד מנושאי הליבה הוא צמצום צריכה והפחתת פסולת, וחיבור הקהילה לסביבתם הטבעית. זה בא לידי ביטוי במגוון פעילויות שכבר נעשות:
מיזם 'חראם על הזבל' - פועל כבר 12 שנים ב- 14 בתי ספר המספקים הזנה בצהריים (70% מכלל בתי הספר היסודיים). כל הפסולת שנשארת, נאספת ע"י תלמידים או מורים הלוקחים אותה איתם כדי להאכיל את חיות המשק בבית. המיזם מצמצם את השלכת הפסולת (ושחרור מתאן לאטמוספרה) ומלמד את הילדים והוריהם על צמצום בזבוז מזון. בנוסף המיזם מצמצם עלויות במשקי הבית להאכלת בעלי החיים.
שיתופי פעולה עם מנהלת נחל גרר לשיקום הנחל ויצירת מרחב ירוק - המתנ"ס מוביל מזה כשנתיים סיורים ואירועים בנחל עבור בתי הספר והקהילה ומקדם יצירת מרחב קהילתי ומרחב להתכנסות כמו גם אימוץ הנחל ע"י בתי ספר סמוכים.
מיזמים לדוגמה שנמצאים בתהליכי הקמה הם הקמת חנות יד שנייה, גינות קהילתיות, והקמת מרכז חינוכי לקיימות.
שאלה: ספרי לנו על מרכז הקיימות המתוכנן.
תשובה:
מרכז הקיימות מתוכנן להיות מרכז חינוכי להעברת תכנים של קיימות לקבוצות ממערכת החינוך ולאנשי מקצוע, הן מהחברה הבדואית והן מהחברה היהודית מכל האזור. המרכז יתמקד בארבעה נושאי ליבה עליהם הוחלט לאחר תהליך של שיתוף ציבור שנעשה לפני מספר שנים: חקלאות עירונית, צמצום פסולת וצריכה, עמלנות במסורת הבדואית ומשבר האקלים.
האלמנטים הפיזיים שיוקמו במרכז הם חממות, מטבח משותף, אוהל אירוח, כיתת לימוד ועוד. המבנה יבנה בשילוב של חומרים בשימוש חוזר, בנייה מבוץ ושיטות בנייה בדואיות מסורתיות. המדריכים במרכז יהיו מרהט וסביבתה.
נושאי צמצום פסולת וצריכה ומשבר האקלים יוטמעו בכל הפעילויות במרכז, כמו גם מיקוד באנרגיות מקיימות ובביטחון תזונתי.
בתחום החקלאות העירונית, תהיה התמקדות בכמה סוגי פרקטיקות, למשל הידרופוניקה וערוגות, ויושם דגש על החוויה של לזרוע, לטפל ולקטוף תוצרת חקלאית ביתית.
בתחום העמלנות הבדואית, התכנים יתמקדו בעבודות כפיים מסורתיות, למשל הכנת תרופות, קוסמטיקה, רקמה, אריגה, אפייה והכנת המזון, הקמת האוהל באופן המאפשר מיקרו אקלים נוח ועוד, בנוסף למיומנויות מסורתיות כמו נדידה. כל הפעילות תעשה בשימוש חוזר בחומרים.
מיזם נוסף הנמצא בהתנעה בימים אלו נקרא "נשות הדבש" - זהו פרויקט המשכפל את מיזם 'נשות הדבש' ממזרח ירושלים בעל מספר שלבים, החל מהכשרת נשים בגידול דבורים ע"י נשים ממזרח ירושלים; דרך קורס בהכנת מוצרים שונים משעווה (קוסמטיקה, נרות ועוד); ועד הכשרה בחקלאות עירונית לקידום הקמת גגות וקירות ירוקים, שיהוו בית גידול מיטיב ואיכותי עבור הדבורים. נשים מקומיות שיתחברו לנושא יהפכו להיות המדריכות למחזורי ההכשרה הבאים.
|
|
|
|
בנייה ירוקה
בנייה ירוקה היא מושג המתאר בנייה המסייעת לצמצום השפעתם של מבנים על הסביבה באמצעות היבטים שונים של התכנון, הבנייה והפיתוח. מבנים אחראים על חלק ניכר (50-40%) מצריכת חומרי הגלם העולמיים, 40-30% מצריכת האנרגיה העולמית, 25% מכריתת היערות העולמית, 17% ממי השתיה העולמיים, כ- 55% מייצור הפסולת העולמית וכ- 30% מפליטות גזי החממה. חברת מקינזי העריכה כי צריכת החשמל בבניינים בישראל עומדת על יותר מ-60% מסך צריכת החשמל במדינה.
|
|
|
|
|
| |
|