____________...
חברות וחברי הלשכה היקרים שלום רב,

ועידת ישראל לטכנולוגיות המידע 2022 - הועידה השנתית של לשכת טכנולוגיות המידע בישראל, התקיימה ב 14.11 במתחם ''גבריאל'' בנס ציונה, זו הייתה הועידה המקצועית, האיכותית, המקיפה והגדולה ביותר של ענף ההיי טק בישראל, אליה הגיעו למעלה מ-2,700 (!) משתתפים.
המגזין מוקדש הפעם כולו לסקירת הוועידה זהו גיליון מיוחד וחגיגי הבא לסכם אירוע גדול ומרשים . הגיליון מכיל סיכום ותקציר של כל דברי הברכה, ההרצאות והפאנלים שהתקיימו בוועידה. באופן טבעי זהו גיליון ארוך ועתיר סיכומים, כיאה לאירוע גדול וחגיגי של הועידה. ממליצים לכם לשמור גיליון זה כדי שתוכלו לקבל במקום מרוכז אחד את כל התכנים של הועידה.
הועידה הציבה על במה אחת, שורה ארוכה של בכירי המשק והכלכלה, הממשלה, הביטחון, החינוך, הבריאות, האקדמיה, היזמות והטכנולוגיה, בסדרת פאנלים והרצאות ב 8 מסלולים מקצועיים ו- 5 שולחנות עגולים באירוע "על עולם" עם מיטב המרצים והמומחים.

 
____________0
תוך השיח על הישגים חדשניים ופורצי דרך, על דיגיטל, סייבר, ענן וביג דאטה, התמקדה השנה הועידה ב”אימוץ השינוי” בעקבות ה"סופה הדיגיטלית" ( The Digital Storm – Embracing the Change)המתמשכת, מתגברת ומשבשת, זהו "צו השעה". זה הנושא "החם" שראוי שהקהילה העסקית והקהילה הטכנולוגית, במשולב, מנהלים ואנשי מקצוע מכל מגזרי המשק, ידברו עליו, ישמעו עליו וילמדו עליו וידעו איך להתנהל ולהתנהג עמו. 
זרקור מיוחד הופנה לראשונה במסגרת הועידה לאירוע "על-עולם - Metaverse – “ כלכלת העתיד - מציאות או דמיון עם  WEB3, CRYPTO, Blockchain  ועוד, במסגרתו 5 במות בעולמות תוכן שונים בהובלת מומחים ואינטראקציה עם הקהל. בנוסף התקיים Roadshow של קרנות הון סיכון וסטארטאפים בתחומים המתקדמים שהציגו את הפתרונות שנבחרו להשקעה.
לאורך כל היום פעלו מתחם אקספו של תצוגות בחזית הטכנולוגיה. ומתחם Metaverse חדשני
ואינטראקטיבי להתנסויות אישיות.

ועל כך אנו מבקשים להודות ל:
3193 (!) הנרשמים וללמעלה מ 2700 (!!!) המשתתפים שנתנו בנו אמון.
יותר מ-100 (!) המרצים והפאנליסטים שתרמו מזמנם לשתף בידע, ניסיון, תובנות והמלצות.
עשרות (!) ענקיות ההייטק הבינלאומיות וחברות ה-IT המובילות בישראל, שתרמו ללשכה חסויות בהיקפים שאפשרו את הפקת הענק ברמה בינלאומית כפי שהיתה, זו הבעת אמון מרשימה של השוק בלשכה.
לכל המתנדבים שפעלו להכנת הועידה ובעיקר למובילי המסלולים והשולחנות העגולים שעשו עבודה נפלאה, יצרו תכנים מרתקים, שריתקו את מאות הצופים והמאזינים - דוד בן טולילה ושרון בולר, הילל קוברובסקי ומוטי קארו, אודי קאוף ואסף נבות, רז הייפרמן ואריה עמית, דורון יצחקי ואתי אליאסי , ניר מקובר, ארז גולדשטיין וקובי אבנון, שי גרשון, בת שבע אנגלברג בר ודורון היימן, ד"ר מילי פרי,  ד"ר אלון הסגל וגילי צוקרמן, יהל אדמתי, עדן קדם, רון הסגל.
ולחברי ועדת השיפוט לבחירת הארגון המצטיין בחדשנות בראשות ד"ר אלון הסגל : כרמלה אבנר, רז הייפרמן, מיכל זיגלמן, פיני טל, אבי שגיא, רותם נוי ואריה עמית .
ומעל כולם מנצחים על התזמורת יורם אלדר ובועז שפריר עם צוות הלשכה שלי ומורן -  שום דבר מכל זה לא היה קורה בלי ההקרבה וההשקעה הבלתי נלאית שלהם!!!

לכל כותבי המאמרים מאירי עיניים במגזין דה מרקר: אלי פרנק, יורם אלדר, רז הייפרמן, ד"ר מילי פרי, דורון יצחקי, ליאורה בן אפרים, אריה עמית, ד"ר אלון הסגל, רון הסגל ואילן אלתר, לחברי מערכת מגזין דה מרקר: גליה היפש, מיכה תייר ושי חדד ולאריה עמית חברנו שריכז את כל התכנים ותאם את ההפקה.

לחברת ההפקה ThisPlay על הפקה מרשימה ואיכותית ברמה בינלאומית ולבעלי ומנהלי מתחם "גבריאל" בנס ציונה שיצאו מעורם כדי שנצליח.

העוצמה ששידרה הועידה מלמדת על החשיבות הגדולה של טכנולוגיות המידע למשק, לכלכלה, לעסקים ולחברה. זה היה בהחלט מעודד לראות קהל מגוון - עסקי, ציבורי, טכנולוגי שבא לשמוע על איך להתמודד עם ה"סופה הדיגיטלית" ע"י אימוץ ומינוף החדשנות הטכנולוגית המידע להצלחה עסקית, לשיפור אייכות החיים בבריאות, בחינוך, בביטחון ובחברה ואיך להתאים את פרויקטי הטכנולוגיה לעידן הנוכחי של התפתחות מואצת בתחומי הדיגיטל והדאטה.

לסיכום הועידה באתר הלשכה לחצו...
לאלבום התמונות של הועידה לחצו...

קריאה נעימה!
אלי פרנק | יו"ר הלשכה           יורם אלדר | מנכ"ל          אריה עמית ורז הייפרמן, עורכי המגזין
____________0
____________0
"ישראל מבססת את מעמדה כ Startup Nation ותוך כדי כך גדל חלקה של טכנולוגיית המידע כקטר המוביל לצמיחת הכלכלה שלנו".
"ההתחדשות המרשימה הזו גם מציבה בפני כולנו אתגרים לא מעטים וסוגיות לא פשוטות ובראשן, איך מסתגלים באופן המיטבי לשינויים הדיגיטליים ואיך מנצלים את החידושים הללו לשינוי תעסוקתי שיתרגם את השינויים להשפעה על הכלכלה והחברה לדורות הבאים."
"קפיצת הדרך היא הזדמנות לשינוי חברתי שבמרכזו הרחבת מעגל המועסקים בהייטק וגיוונו תוך הגדלת ההיקפים בכלל שדרות החברה הישראלית עם דגש על הפריפריה, החברה החרדית, העליות השונות והמגזר הערבי, הנחה בסיסית לשותפות לעתיד שכולם נהנים ממנה."
"במפגשים שונים בעולם רבים המנהיגים שמפרגנים לישראל ומביעים הערכה ליכולות הטכנולוגיות שלנו"
"לא במקרה בחרתם בחיבוק השינוי. היקף השינוי מחייב גישה חיובית, אוהדת ומושכלת מתוך הבנה שעצם קבלת השינוי הוא חלר חשוב. מתרבות של אילתור לתרבות של אימוץ שינויים. תחשבו בגדול ותסתכלו לעתיד"


לצפייה בדברי נשיא המדינה לחצו...
____________0
"אנו מסתכלים על תעשיית ההייטק לטווח הרחוק. החזון שלנו: הטכנולוגיה והדיגיטציה כאן כדי להישאר. הטכנולוגיה היא העתיד. היא עתיד האנושות והיא חייבת להיות חלק מבניית הכוח האסטרטגי של מדינת ישראל במישור הכלכלי והחברתי. אנחנו מחוייבים למדיניות ארוכת טווח שתמשיך לתמוך בתעשייה שנים קדימה. הטכנולוגיה נמצאת בכל מקום. הפתרונות של אתגרי העולם הגלובלי כרוכים בטכנולוגיה - בבריאות, באנרגיה, בתחום המים, התשתיות, החקלאות וההגנה בסייבר. זה רלוונטי גם לתיירות ולואו-טק. כל הנושאים האלה קשורים קשר הדוק לטכנולוגיה. טכנולוגיה היא לא דבר זמני ולא טרנד אופנתי. תפקידנו כממשלה לבנות את תשתיות התעשייה בהסתכלות קדימה לטווח ארוך, ולעבוד עם התעשייה, למען התעשייה – וזה מה שאנו עושים"
השרה פרקש הכהן מנתה את פעולות הממשלה בנושא: "קודם כל, חינוך. אנחנו עובדים על תוכנית חינוך להייטק מגן עד כיתה ח׳ לכל ילד בישראל, ביחד עם שרת חינוך. וחיזוק האקדמיה והמוחות שלנו."
"בישראל יש התמודדות עם משבר כוח האדם, שילוב אוכלוסיות בתת ייצוג בתעשיית ההייטק. פרסמתי יעדים משמעותיים להגדלת האוכלסיות בתת ייצוג בתעשייה - חרדים, ערבים, נשים."
"אנו גם עובדים על פיתוח תשתיות קריטיות - דוגמת קוונטום ובינה מלאכותית. אני מובילה ביחד עם שר האוצר אביגדור ליברמן תוכנית לאומית בבינה מלאכותית בשווי מיליארד שקל."
"תעשיית ההייטק חזקה, התעשייה עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בשנה שעברה והתבגרה. זו היתה שנה יוצאת דופן. הממשלה ציפתה להאטה השנה לעומת השנה שעברה המוצלחת, אבל מה שהרווחנו זה נכסים אסטרטגיים – נוכחות של חברות הייטק ישראליות חזקות וגדולות, ולא רק מרכזי מו"פ בינלאומיים, וזה בסיס שאנו צריכים לשאוף אליו ולדאוג לו, ולהתמודד עם האתגרים ולאפשר לחברות האלה סביבה עסקית מאפשרת כדי שהן יישארו בישראל"


לצפייה בדברי שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה לחצו...
____________0
מאות מבכירי התעשייה השכימו קום והתכנסו לארוחת בוקר מוקדמת. לאחר סבב ברכות קצר של יו"ר הלשכה אלי פרנק ושל ליאור פוני מנכ"ל דל ישראל האזינו המשתתפים להרצאה מאלפת על " מדירה באבן גבירול ועד לאקזיט של 340 מליון דולר" של ה"כריש", יזם ההיטק ומשקיע הון סיכון זוהר לבקוביץ, שסיפר על הקריירה האישית שלו כקיבוצניק שפרץ מחשבים בגיל 16 ועד ליזם מצליח שכבר כשהיה בן 29, התעשר אחרי האקזיט הראשון שביצע בחייו, ובגיל 41, הפך למיליונר לאחר שמכר את חברת אמובי ב-340 מיליון דולר. "זה עסק עם מתח בלתי פוסק", הוא אומר, אבל לא מתכוון לצאת לפנסיה וממשיך להשקיע בכ 270 חברות סטארטאפ עד היום. לשאלה מה הוא מחפש בסטארטאפ הדגיש: " אני מחפש צוות מגוון שיודע לדבר ויודע טכנולוגיה ומוכן ללמוד תוך כדי המסע המשתנה. הרעיון הוא לא העיקר". זוהר התייחס לחדשנות בארגונים ולטענתו "דוקא המשבר של היום המחייב לשמור על הקיים זה הזמןלעשות שינוי, ליצור ולחדש בזמן שיש פחות עומס". "מחדשים לאט ובזהירות, לגסי היא לא מילה גסה וצריך סיבה לחדשנות, חדשנות לשם חדשנות אינה הדרך".
____________0
הועידה נפתחה בדברי  ברכה של יו"ר הלשכה אלי פרנק שהדגיש את העובדה החד משמעית שטכנולוגית המידע נמצאת "על המפה". אנו כבר לא ב"טרנספורמציה דיגיטלית" אלא בעיצומה של "סופה דיגיטלית" הדורשת שינוי דיסקט ודרך אחרת לנהל ולהתנהל. "הפרויקט הוא של שינוי, שינוי כל הזמן ועלינו לאמץ את השינוי, לחיות עם השינוי לנהל ולהתנהל במסגרתו כארגון, כמדינה וכממשלה. נדרשות התאמות מהירות של הרגולציה ואין זמן לפרויקטים ארוכים."                                                                         
לצפייה לחצו...

מר דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות בירך בשם קרן שלמה טירן מייסד אלעד מערכות התומכת במשך שנים בפעילות הלשכה הקרויה על שמו.                                                                               
לצפייה לחצו...

מר שי בנאים, מנכ״ל IBM ישראל סיפר לקהל איך יבמ מובילה את השינוי עם דגש על דור המחשבים הבא – המחשב הקוונטי. יבמ משקיעה 20 מיליארד דולר במיחשוב הקוונטי והשיקה החודש את המחשב החזק ביותר בסדרה – 433 קיוביטים, פי חמש מהמחשב בראשון שהושק ב 2016 ומתכננת להכפיל את עוצמתו ב 2025. 400 אלף משתמשים בארץ ובעולם במחשב הקוונטי בתעשיית הרכב החשמלי, בפיתוח דלקים חדשים בתעשיית האנרגיה , בתעשיית התעופה ועוד. שי ציין את חגיגות היובל למעבדת הפיתוח של יבמ בחיפה ואת גולת הכותרת שלו בפיתוח ניהול דיבייט באופן מלאכותי. 
לצפייה לחצו...

מנכ"ל הלשכה יורם אלדר  סקר  בדברי ברכתו את הפעילות הענפה של הלשכה הפועלת כמלכ"ר עם כמה עשרות מתנדבים המוציאים לפועל למעלה משבעים אירועים בשנה ב 15 מרכזי מצוינות, 6 פורומים ומועדונים. בלשכה חברים למעלה מ 100 חברות מאוגדות וכ 40 אלף חברים אישיים הנהנים בנוסף לאירועים משירותי ייעוץ, מנטורינג, הסמכה מקצועית ועוד. הלשכה מתכננת להרחיב את פעילותה לחברות סטאטאפ, לפורום נשים בטכנולוגיה בשיתוף פורום בינלאומי מקביל ועוד. הועידה היא אירוע השיא של הלשכה עליה עובדים כל שנה עם האצה ב 3-4 חודשים האחרונים. יורם הודה לכל מי שנטל חלק בהצלחת הועידה .      
לצפייה לחצו...

מר אלון חיימוביץ', מנכ״ל מייקרוסופט ישראל, Embracing Digital in Times of Uncertainty, הציג איך חברת מיקרוסופט נערכת לתקופת אי הודאות  הכלכלית בה אנו חיים ע"י האצה והשקעה בחדשנות, אינטגרציה של המוצרים ליעול וטיוב השירותים ואיך עושים יותר עם פחות. הלקוחות של היום עוברים בצורה יותר שקולה לדיגיטל בגישה של עלות מול התועלת לכן מיקרוסופט מתמקדת בחמישה תחומים מול לקוחותיה: פתרונות לתעשיות שונות – אלון הדגים "מסע" של הלקוח בתחום הרפואה, בעזרה למפתח הקצה להתייעל , בשתוף פעולה עם חברות הסטארטאפ, בשימור האנרגיה והמוטיבציה של כוח האדם המקצועי ובשימור ההשקעות.   
לצפייה לחצו...

מר בועז מעוז, מנכ"ל Google Cloud ישראל, ,Let’s build the digital future with Google Cloud, כזוכי פרויקט נימבוס במגזר הציבורי, "גוגל מחויבת לרגולציה בישראל ברמת אבטחת המידע, האמינות, המהירות וסדרי הגוגל לאחסון וכולל תמיכה בשפה העברית". צמיחת הענן היא פנומנלית והיא המפתח לחדשנות. "גוגל הראשונים להביא את שירותי הענן הפתוח המבוסס על קוד פתוח עם מנועי בינה מלאכותית ודאטה לכל האקוסיסטם של החדשנות לסטאטאפים כמו גם לחברות האנטרפרייז בישראל." "לא כל העננים נולדו שווים" גוגל מניחה כבל תת ימי שיחבר את ישראל לאירופה ברשת פרטית ומאובטחת למי שיעדיף אותה על רשת האינטרנט הפתוחה. הענן של גוגל מאפשר קולבורציה לעידוד חדשנות בכל הארגון.       
לצפייה לחצו...

מר שמעון אלקבץ, מנכ"ל אקסנצ'ר ישראל, Digital leap, הציג תוצאות סקר שערכה החברה בין לקוחותיה שבו 72% מהנשאלים הביעו דאגה מהמשבר הכלכלי הנוכחי , 60% משנים סדרי עדיפויות כתוצאה מכך ו 88% הודו שארגונם אינו מסוגל לעמוד בקצב השינויים. לפי הסקר "רובם מתמקדים במעבר לענן, ניהול הדאטה וטבטחת המידע. הגורם האנושי נדרש לכלים להתמודד עם השנוי וגם כך התהליכים ארוכים ודורשים זמן". כדי להתמודד עם השינוי האקספוננציאלי פתחה אקסנצ'ר טראנספורמציה דחוסה לזרוז הטמעת השינוי במקביל במספר חלקי הארגון עם התמקדות בליבה. בפתח נמצא היקום הוירטואלי – התאום הדיגיטלי יעצב מחדש יכולות תגובה לשינויים בזמן אמת ובקרת אייכות מבלי להפסיק את קוויי היצור הפעילים או לפגוע בשרשרת האספקה. גם המטאוורס כולל ספקטרום רחב של שירותים להדרכת העובדים, לתמיכה טכנית ועוד.                    לצפייה לחצו...
____________0
ב-8 באפריל 2022, המריא איתן סטיבה למשימה היסטורית בתחנת החלל הבינלאומית. משימה זו העניקה הזדמנות לפריצות דרך של עשרות טכנולוגיות ישראליות וניסויים מדעיים בחלל כמו גם לקידום החינוך והאומנות בישראל. איתן תיאר לנו בהתרגשות רבה איך הגיע ביום השיגור לנמל השיגור לחלל שבקייפ קנוורל, לבוש בחליפת החלל, עולה במעלית ובמדרגות, נכנס לחללית הדרגון, מתמקם וממתין לספירה לאחור.
איתן סיפר לנו על תחנת החלל הבינלאומית המשמשת מודל של מערכת סגורה, מנותקת מסביבתה, הדואגת שיהיו לה מספיק משאבים כדי להמשיך לקיים בה אנשים.  וכך, מלבד שימוש חכם במים, האוויר עובר בתוך מערכת מתוחכמת שדואגת לשמור עליו נקי ומסננת החוצה גם גזים כמו הפחמן הדו חמצני שאנחנו נושפים, וגם את החשמל מייצרים בעזרת אנרגיית השמש הנצברת באמצעות פאנלים סולאריים.
הוא תיאר את חוויית העדר הכבידה. "מיד כשיצאתי מהדרגון, יכולתי לחוש בהבדל. הנוזלים בגוף עולים כלפי מעלה והתחושה היא שהראש מתמלא. זו גם הסיבה שאני ישן הפוך, כלומר, עם הראש כלפי מטה. לתחושתי, במצב הזה הנוזלים בגוף מאוזנים יותר."
אחת המשימות המרתקות שביצע במסגרת שהייתי בתחנת החלל הבינלאומית היא ללא ספק משימת צילום הברקים. תחנת החלל מקיפה את כדור הארץ כ 16 פעמים ביממה, מה שהעניק לו הזדמנות לחוות מספר אינסופי של ברקים, מנקודת מבט שונה לחלוטין.
העולם מתקדם בחקר החלל. ומה שמשימת רקיע עשתה שם, תורם תרומה משמעותית להתקדמות בתחומי הטכנולוגיה, המדע והרפואה. קחו שני ניסויים לדוגמא: השפעת מיקרו כבידה על הזדקנות, המערכת החיסונית ומחלת האצהיימר, או אבחון גנטי מבוסס קריספר באי כבידה.


לצפייה לחצו...
____________0
עמליה דואק כתבת כלכלה ומגישה בערוץ 12 עברה מהמסך אלינו  וראיינה את שוקי אורן יו"ר הבנק הדיגיטלי החדש One Zero שהסביר איך עובד הבנק? זה עשרות שנים שבנקים חדשים לא נפתחו בישראל, הבנק מסתמך על השינויים הרגולטורים של הבנקאות הפתוחה בישראל, המאפשרים שימוש בדטה של הלקוחות כדי לספק שירותים מותאמיפ ללקוח בצורה שקופה תוך שימוש בכלים מתקדמים של ניתוח הדטה ובינה מלאכותית. זו חדשנות משבשת הפועלת לטובת הלקוח.
הבנק החל לפעול באוגוסט 2022 וכל יום מצטרפים אליו מאות ללא צורך להגיע לסניף כלשהו, עד עתה נפתחו למעלה מ 30 אלף חשבונות חדשים. הבנק מצפה להיות שחקן משמעותי ואחד משלושת הבנקים הגדולים במדינה בעוד עשר שנים.
הבנקאות היום נהנית מחוסר הידע של הלקוחות על מה הם משלמים, הוא מתנהג בשקיפות מלאה מיתר את הצורך מהגעה לסניפים ועבודה מול נציג, למרות שגם אצלו פועלים אנשים אך הדו שיח הוא דיגיטלי באמצעות האפליקציה או הווטסאפ. אין ספק שמדובר בשיבוש משמעותי המשנה את השוק.       

לצפייה לחצו..

בראיון השני ארחה עמליה דואק את גיל שויד, מייסד ומנכ״ל צ׳ק פוינט טכנולוגיות תוכנה שהביע את תמיכתו בדיגיטל שלדבריו הציל את חיינו בשלוש השנים האחרונות של מגיפת הקורונה. בקשר לאיומי סייבר במהלך הבחירות לכנסת הוא פחות מודאג בהיות הבחירות ידניות וחשופות פחות לאיומי סייבר.
ישראל הן כמעצמה טכנולוגית והן בשל מצבה הפוליטי חשופה יותר ממדינות אחרות למתקפות סייבר – מדובר בכ 1300 התקפות בשבוע. האתגר היום בהגנת הסייבר הוא איך להיות צעד אחד לפני התוקפים, התקפות הדור החמישי משתנות כל הזמן וכל תוקף נראה ומתנהג אחרת, לכן רב השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית להבנת התנהגות התוקפים ולנסות לעצור באמצעותן התקפות שלא הכרנו ושלא ראינו.
קיים חשש מוצדק מהשימוש המוגבר בשירותי הענן אבל הסוסים כבר עזבו את האורווה וצריכים להתקדם לדור החמישי – זו החובה של כולם. 
                                                                                               

לצפייה לחצו...
____________0
בפאנל בהנחיית עמליה דואק נטלו חלק; ה"כריש" זוהר לבקוביץ', יזם הייטק ומשקיע הון סיכון ישראלי, ה"כריש" אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים בית ההשקעות תמיר פישמן, טליה גזית, CEO, PwC Digital Technology Services ואורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל.
הפאנל התייחס למשבר הכלכלי שכולם הזהירו מפניו, אלדד טען שהשוק מתנהג בגלים, רק לפני שנה וחצי היינו בהייפ מטורף שסימן את השיא כאשר הרבית האפסית מעוררת את התאבון לסיכון. היום הכל השתנה וכך גם הדינמיקה של התעשייה לשנים הבאות.
אורן חושב שבחינת תעשיית ההיטק המשבר מהווה הזדמנות להגדלת קצב הרכישות והחדשנות במגזרי הייטק כמו סייבר ותעשיית הצ'יפים, יחד עם הזדמנות של מגזרים חדשים להכנס להייטק. יש חברות שמפטרות ויש שמגייסות ו"קטר ההיטק נע חזק קדימה".
לדעת טליה המספרים לא מספרים את הסיפור האמיתי והשינוי הוא רב ממדי. לפני 4 שנים בתקופת הטרום קורונה העסקאות היו גדולות, יזמים באו להקים, להוכיח ולמכור, בתקופת הקורונה החברות הטכנולוגיות הקדימו את עצמן. היום יש סימני האטה אותן מומלץ לנצל להתייעלות – לעשות יותר עם מה שיש ולהאיץ את הדיגיטציה ע"י התקדמות לענן, מיצוי הדאטה והשבחת הערך.
לדעת זוהר ההיטק לא במשבר, אלא התאמה למציאות. הוא אינו מוטרד ובטוח שנעבור את התקופה כמו בעבר. הוא מוטרד מההשפעות החברתיות, הראשונים שמפוטרים הם מהפריפריה והמגדרים. השאלה אם יאהבו אותנו בעולם.
אורן טוען שהחברות הבינלאומיות נהנות מהמצב והן ימשיכו להשקיע בשוק הישראלי. השוק מגיע לשיווי משקל עם הערכות השווי נכונות. לדברי אלדד התעשייה הישראלית הייתה בבועה עם התנשאות חברתית, התחנפות לעובדים לא עושה את החברה לטובה יותר. ליצירת שווי צריך ליצר ערך ולא יחסי ציבור, אך לא יהיה קל לשנות את ה DNA של החברות. הבריאות הדיגיטלית והפינטק מהווים שווקים מעניינים לשנים הבאות, דווקא הסקיוריטי מיצה עצמו ועלול להיפגע, אורן סבור שדווקא אתגרי הסייבר והתקיפה הולכים ועולים.
טליה מעריכה שהמציאות הכלכלית תשתנה מכלכלה גלובלית למולטי ריאליטי - מודלים חדשים ושונים. זו בשורה דווקא לחברות המסורתיות שתוכלנה לסגור את הפערעם ההיטק, לקדם דיגיטציה ולהשיג כוח אדם אייכותי מאלה שפוטרו.
זוהר מציין שהבלוקציין היא טכנולוגיה מצויינת, אך יישומי הקריפטו לא בריאים לחברה ואין שימוש אמיתי בביטקויין למעט ברשת האפלה. אלדד סבור שקריפטו טוב לסרטים בהוליווד וזו בעיה שכדאי להיפטר ממנה. מסכימים שבולקציין, מיחשוב קוונטי ומטאוורס הם המגמות לעתיד.         
                      

לצפייה לחצו...
____________0
בפאנל בהנחיית עמליה דואק נטלו חלק דינה בן טל-גננסיה, מנכ"לית, אל על, יורם נוה, מנכ״ל כלל ביטוח ופיננסים, רב גונדר קטי פרי, נציבת שרות בתי הסוהר, שחר אפעל, מנכ״ל Ness, אורי ברגמן, מנכ״ל HPE ישראל, איתן אשל, סמנכ"ל טכנולוגיות וחדשנות, תעשיה האווירית.
יורם נווה הציג את התהפוכות העוברות על ענף הביטוח הממציא עצמו מחדש בשימוש בטכנולוגיות ודיגיטציה לשיפור חוויית הלקוח לאורך כל ה"מסע" שלו מול חברת הביטוח. עולמות הפינטק הם המותקפים ביותר בעולם ברמה היום יומית המחייבת ניהול סיכונים מתקדם.

דינה בן טל - גננסיה שיתפה בניסיון של חברת אל על להשתקם אחרי הצונאמי שעברה מלפני תקופת הקורונה להיום. הלקוחות כבר לא מחפשים סוכן נסיעות אלא, מעדיפים להשתמש באתר ובעיקר באפליקציה שבנייד בכל המגעים שלהם עם חברת התעופה. הפיתוחים הם גם לצרכים הפנימיים של עבודת הטייסים והצוותים הטכניים המתחזקים את המטוסים. גם עולם התעופה מותקף ביותר ומחייב התייחסות רבה להתגוננות מפני מתקפות סייבר.

שחר אפעל העלה את הצורך של החברות המספקות את הפתרונות הטכנולוגיים לשפר את השירות כל הזמן, השוק הישראלי קטן מדי ולא מספק פתרונות מספיק רובסטיים וזו הסיבה שמתבססים על פלטפורמות מובילות מחו"ל. שחר רואה חשיבות רבה להגברת השימוש בארץ בענן שקיים כבר למעלה מחמש שנים בעולם. הענן הוא למעשה מחשב ענק זמין עם הרבה מאד טכנולוגיה זמינה לשימוש.

אורי ברגמן מאמין במודל ההיברידי, הענן אינו מטרה, המטרה היא ליצור חוויית לקוח ולא כל הפתרונות מתאימים לענן שגם עולה לפעמים הרבה יותר. הענן עצמו הוא לא של ספק יחיד , אלא מולטי קלאוד מיצרנים שונים המחייב ניהול מסודר של המשאבים. משיקולים של אבטחת מידע וסיכונים נוספים לא הכל חייב להיות בענן, בעיקר מידע רגיש.

קטי פרי, ציינה את השימוש בטכנולוגיה כחלק מהתוכנית האסטרטגית של השב"ס. לתוכנית מספר וקטורים: תשתיות, איתור רב ממדי בו נעשה שימוש בסנסורים ומערכות מתקדמות נוספות לצורך איבחון שינויים בסביבת בתי הכלא כמו ניסיון לחפור מינהרות או ניטור קרקעי של תמונות דמויות כדי לאתר ניסיונות בריחה. קטי הדגישה כי לא כל פתרון מתאים לכל בית כלא ונדרשת התאמה. השב"ס משתף פעולה עם צה"ל ומפא"ת בתחומים הטכנולוגיים.

איתן אשל ציין שהתעשייה האוירית כחברה מובילה עולמית בתחום האוויוניקה, חייבת להיות בחזית החדשנות הן בתהליכי התכנון והיצור הפנימיים והן בשירותים ובפתרונות ללקוחות. החברה מאמצת חדשנות פתוחה ומעודדת חברות סטארטאפ באסלרטורים שהם מקימים עבורם. יחד עם זאת הדגיש את הצורך בדיוק ובמקצועיות הנדרשים בשל רמת הסיכון הגבוהה של התעשייה ולא Quick and Dirty.      


לצפייה לחצו..
____________0
משתתפי הועידה קיבלו את מגזין דה-מרקר שהופץ לכל מינויי העיתון והוקדש כולו לועידה.
במגזין תמצאו 25 מאמרים מקצועיים שנכתבו ע"י מיטב הכותבים של החברות המובילות בתעשייה ושל בכירי הלישכה לטכנולוגיות המידע העוסקים בכל הנושאים שעל סדר היום בתעשייה;
המרחב הדיגיטלי החדש – WEB3, שוק ה NFT, הנתונים והשפעתם על האסטרטגיה העיסקית ועל האתיקה והמוסר, ה"חוב הטכנולוגי" של מערכות לגסי, חידושים בתחומי הרפואה הדיגיטלית, התישיה החכמה 5.0 וגם טיפים למנמ"רים מחבריהם המכהנים.
 

לקריאת המגזין המלא לחצו...
____________0
כמידי שנה, כבר 26 שנים ברציפות, בוחרת הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל מנמ"ר/ית מצטיין/ת שהתבלט/ה במיוחד ומעניקה את הפרס ע"ש לודוויג מיטווך, מייסד חברת המחשבים הוותיקה י.א מיטווך ובניו, במסגרת ועידת ישראל לטכנולוגיות המידע השנתית של הלשכה.

לאחר בחינה מעמיקה, החליטה נשיאות הלשכה לציין השנה מנמ"רית ומנמ"ר מצטיין:
נעמה פרי כהן, מנהלת אגף טכנולוגיות, דיגיטל וחדשנות, חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות,
"על הקמת האגף לדיגיטל, טכנולוגיות וחדשנות בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות, לאיגום וניהול מערכות המידע של 25 בתי חולים במדינת ישראל. על בניית שפה אחידה ומערכת שותפויות פורייה עם המרכזים הרפואיים, גורמי החטיבה ומשרד הבריאות, ליישום פתרונות חדשניים ופורצי דרך ועל תרומתה, ותרומת האגף אותו היא מנהלת, לקידום המרכזים הרפואיים הממשלתיים באיכות הרפואה, במימוש חדשנות, ביעילות התפעולית וברמת השירות."
מנהלת אגף משאבי אנוש של החטיבה ברכה את הזוכה בשם המשרד והחטיבה

אייל בן עמרם, חבר הנהלת חברת צים ומנהל מערכות המידע שלה,  
על הובלת מהפכה דיגיטלית בחברה, עם פרויקטים ויישומים יחודיים ופורצי דרך בעולם הספנות. על כלל הפעילות שמוביל, תוך שימוש בשגרות ניהול, שיטות עבודה ופיתוח מתקדמות, הממצבת את צים כחברה מובילה בתחומה ותורמת משמעותית להצלחתה העסקית ולשיפור השרות ללקוחות. על המשך והעמקת המסע הדיגיטלי בחברה בשנה האחרונה, כשמינהל מערכות מידע בראשותו השיק פרויקטים מתקדמים בתחום הדיגיטל ומודרניזציה של מערכות ליבה קריטיות.
מנכ"ל צים מר אלי גליקמן נשא דברי ברכה לכבוד הזוכה
את הפרסים העניקו אלי פרנק, יו"ר הלשכה, יורם אלדר, מנכ"ל הלשכה, ועלי מיטווך, בנו של לודוויג, אשר מנהל יחד עם אחיו, דדי, את החברה המשפחתית.                                   

לצפייה בחלוקת הפרסים לחצו...
____________0
לישכת טכנולוגיות המידע העניקה השנה פרס מיוחד לארגון החדשני לזכרו של אשר בהרב ז"ל שהיה איש עסקים, יזם טכנולוגי וחברתי. מוותיקי תעשיית ההיי-טק בישראל ורב-סרן ביחידה 8200. היה מייסד ומנכ"ל קבוצת המחשוב טלדור.
ועדה בראשות ד"ר אלון הסגל בחנה באופן מעמיק כ 20 חברות שהגישו מועמדות לפרס ובחרה פה אחד בשני ארגונים זוכים:
המכללה הביטחונית לחדשנות יזמות והשתנות, חטיבת שילו"ח האגף לתכנון ולבניין הכח הרב-זרועי בצה"ל – בהובלת רס"ן ד"ר דוד אלקחר
מקורות חברת המים הלאומית - חטיבת החדשנות – בהובלת מר דודי בלסר.
שנמצאו כארגונים המנהלים תהליך של חדשנות מערכתית המבוסס על מתודולוגיה עדכנית, השפעה על התרבות הארגונית ותהליכי העבודה בארגון ובעל אימפקט משמעותי על כל סביבת הארגון, לקוחות, ספקים ואף מתחרים.

הפרס הוענק במעמד שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה הגב' אורית פרקש הכהן אשר נשאה דברים לזכרו של אשר בהרב בנוכחות אשתו, ביתו ובני המשפחה, יו"ר הלשכה אלי פרנק המנכ"ל יורם אלדר ויו"ר ועדת הבחירה ד"ר אלון הסגל . 
  
לצפייה בהענקת הפרס לחצו...
____________0
שירה לב עמי, מנכ"לית, מערך הדיגיטל הלאומי, בהרצאת הפתיחה שיתפה אותנו ב 10 דברים שלמדנו בדרך הקשה – לקחים ותובנות מפרויקטים בעיקר במגזר הציבורי שאותם הכירה או היתה מעורבת בקריירה שלה, כאלה שהגיעו גם לשולחן מבקר המדינה וזכו לביקורת ציבורית, כאלה שנכשלו וכאלה שהצליחו

מיכל כוכבי, סמנכ״ל וראש תוכנית OneErp, באלביט מערכות סיפרה על לקחים ותובנות מהמסע של אלביט מערכות ל OneERP - , התוכנית נועדה לשים את כלל החטיבות בקבוצת  אלביט על פלטפורמה אחת.
הפרויקט הותנע ב-2016, זו החלטה לא קלה לחברה לקחת במיוחד כי זה יקר והסיכונים רבים. מה שהוביל את הנהלת אלביט לקחת את ההחלטה היתה ההבנה שמה שהוביל אותה להצלחה עד כה לא בהכרח יביא אותה to the next level. במשך 16 השנים שקדמו להחלטה. אלביט עברה צמיחה גדולה גם אורגנית וגם ע"י מיזוגים ורכישות. מ 5 חברות ל – 50 חברות  בארץ ובעולם. כל חברה הגיעה עם סט התהליכים שלה, התמחיר שלה, התרבות ומערכות המידע שלה. אלביט כל השנים האלה השאירה את החברות שקנתה כמו שהן. לפני הפרויקט היו באלביט מעל 10 מערכות ERP שונות, והיה קשה לשלוט בסדר גודל שכזה. קשה לקבל נתונים חוצי חברה כדי לתמוך בקבלת החלטות, קשה לקבל שקיפות כשכל אחד מדבר במונחים אחרים.
המפתחות להצלחה: ללמוד מנסיונם של אחרים, מודל של ניהול אינטגרציה שבניגוד לחברות אחרות אין צוות אינטגרציה נפרד אלא זה מוטמע בתוך הצוותים עצמם. כל צוות אחראי לאינטגרציה שלו עם הצוותים האחרים ומינינו אחראים לתהליכים שאין בהם מובהקות מי הצוות המוביל כך ששום דבר לא ישאר בלי אבא ואמא, סיירת קטנה ואיכותית הכוללת אנשים מהשטח ומנהלי ביניים שיכולים לקבל החלטות וגם Hands on, שיתוף הלקוחות הפנימיים לאורך כל הדרך, ניהול השינוי – מוכנות הארגון והאנשים, מיפוי בעלי הענין, מחויבות הנהלה, הדרכה ותוכנית תקשורת, מודל ריכוזי לקבלת החלטות וניהול שינויים, שותפים עסקיים למסע – חברת INFOR

ליאור מיכלזון, EMEA Director DevSecOps HCL Software,  הציג את מתודולוגית ה Value Stream Management  של HCL לישום Devops, Lean ,Agile בתהליכי הפיתוח. המתודולוגיה היא שילוב של טכנולוגיות, אנשים ותהליכים המאפשרת למפות, למקסם, להציג, למדוד ונהל את התפתחות הערך העסקי במהלך הפיתוח. הוא מאפשר למדוד הצלחות בפרויקטים גדולים בהם מתודולוגיית האג'ייל בלבד לא מספיקה. הוא למעשה הדור הבא 2.0 של מתודולוגיות Devops.

ניר טופורסקי, מנהל מחלקת ערוצים, מוקדים ומערכות פתוחות, חטיבת טכנולוגיות, ישראכרט, הציג תובנות ולקחים מפרויקט הטרנספורמציה של מערכות המכירה שפותחו על רקע השיבוש בעסקי חברות כרטיסי האשראי תוך שימוש מוצלח ב low code על פלטפורמת Mendix. הסיבות העיקריות להצלחת הטרנספורמציה הן:  שותפות עם הגורמים העסקיים, מיקוד, ניהול צמוד, רתימת כל בעלי הענין ועבודה במנות קטנות.

רביד שמואלי, מנהל מערכות מידע ראשי, רשות מקרקעי ישראל  הציג את התכנית אסטרטגית של הרשות -רמיטק - מחזון למציאות. תכנית הדור הבא של מערך ניהול המקרקעין הלאומי ,  שייעודה תמיכה מיטבית בתהליכי העבודה תוך שימוש מושכל בטכנולוגיה ובמערכות מידע. התוכנית אושרה ב 2015 והטמעת המערכות בארגון בשלבים נעשה בשנים 21-22. המתודולוגיה למימוש ויישום התבססה על איסוף - שאלון מובנה הופץ לכל הגורמים בעלי העניין, ניתוח - ניתוח הממצאים בקבוצות דיון, שיתוף - שיתוף התובנות עם בעלי התפקידים במרחבים להטמעה, מיקוד - מיקוד הנושאים הייעודיים לקראת כל הטמעה, שדרוג - שיפורים ועדכונים על-פי תיעדוף, מדידה - הערכת השפעת השדרוג על תהליך ההטמעה. ובסיכום: היזם המוביל, צריך לדעת לחלום, אי אפשר להצליח לבד, צריך להיעזר ולרתום, צוות טוב ואמונה בצדקת הדרך  חשובים למימוש, בכדי לדברים לגרום.

איריס נחשוני, CIO גלובלי, אורמת ורועי מגן, מנהל תשתיות גלובלי, אורמת, הציגו את תהליך הדיגיטציה של תחנות הכח באורמת. חברת אורמת מובילה את תחום האנרגיה הגאותרמית בעולם ומשימתה להפוך לספק המוביל בתחום האנרגיה המתחדשת העולמית. ממצב קיים בו היה ניהול מקומי עצמאי (על ידי אנשי בקרה), ניטור מקומי, עדכוני מערכת אחת ל 10 שנים,חומרה ישנה בת 15-20 שנה וחוסר אחידות ברשת בין התחנות, פיתחה יכולות אנליטיקה בזמן אמת בסלולר עם בקרה וקבלת החלטות בזמן אמת מכל מקום 24\7 דשבורד מיקוד עיסקי לתחנות חשמל עם מיקוד בייצור החשמל ומיקסום הרווח, אנליטיקה מתקדמת לאירועים והתראות בתחנות, עם מניעה של כשלים בזיהוי אירועים קריטיים שעלולים להתדרדר לאסון\נזקים גדולים, ניבוי אירועים ובנייה נכונה של צוותי בקרה, מערכת לקבלת החלטות בזמן אמת למסחר בחשמל מול שוק החשמל בארה"ב, ניבוי תקלות בתחנות כוח ושיפור המוכנות לתקלות המשביתות תחנה ודורשות הערכות עם החלפים המתאימים (מידע מהחיישנים), ויזיביליות לרשת הבקרה שלא היתה זמינה לדוחות מנהלים עד היום, עמידה ביעדי מכירה ותקציב של תחנות הכח וחיזוי תפוקות והכנסות ע"י אנליזה היסטורית, ריבוי פרמטרים, ריבוי מקורות (פנימיים וחיצוני)
____________0
מוביל ומנחה - ניר מקובר, יו"ר מרכז מצויינות DATA INNOVATION
ניר מקובר, יו"ר מרכז מצויינות DATA INNOVATION, הלשכה לטכנולוגיות המידע, ענה לשאלה "האם אתם באמת מבינים מה הבעיה?"

שילה אופק קוייפמן, Director, Language Technologies, IBM Research – Israel דברה על NLP - What's next

ד"ר תומר סיימון, Chief Scientist, Microsoft ישראל, דבר על מודלי ai - נא להתנהג בהתאם
 אלי נאמן, ראש תחום מערכים משולבים, תעשייה אווירית, דיבר על בינה מלאכותית במטוסים ללא טייס

ירון-בן שלוש, Country Manager, Snowflake Israel Snowflake The Cloud Data Platform
ד"ר עומרי אלוש, Head of research, Gong
Using AI to Transform an Industry – How Gong is Changing the Way People Sell
גונג אוספת את כל האינטראקציות הקשורות לשיחות מול לקוחות - שיחות זום, מיילים, שיחות טלפון, הודעות טקסט, הודעות Slack, עדכוני CRM ועוד. לאחר מכן, גונג מתמללת את השיחות הקוליות, מנתחת אותן ואת האינטרקציות האחרות ומחלצת מהן ידע ותובנות שעוזרים לשפר תהליכי מכירה, עבודת צוות והבנת שוק.
בפועל, בעזרת גונג נבין למשל בשיחה בת שעה:
מי דיבר ומתי, עם ציר זמן מחולק לדוברים השונים
מה נאמר, עם תמליל במספר שפות כולל אפשרות לחיפוש בקלות
איך התקדמה השיחה, כולל חלוקה לפרקים ונושאים שונים שנדונו במפגש
מה התרחש על המסך - גונג מזהה הדגמות של דפדפן, מצגות מחולקות לשקופיות שונות, שיתוף מצלמה וכו'. 

פולינה שלאין, Chief Data Officer, בנק לאומי, על AI &ML - מחלום למציאות

את המסלול חתם טקס הענקת אות מוביל ה DATA של ישראל לשנת 2022. הזוכים נבחרו, בין היתר, על בסיס מידת החדשנות ששילבו בפתרונות שלהם, על עומק ההטמעה של הפתרונות ומעל הכל על מידת התרומה העסקית לארגון בו הם עובדים. חבר השופטים מנה אנשי DATA   מנוסים וותיקים בתחום, בהם: ניר מקובר, רמי ענבר מנהל תחום ה DATA באוניברסיטה הפתוחה, עדי לוי מחברת מטה, פולינה שליין CDO של בנק לאומי וקוסטין מרזאה מחברת smart stream שגם נתנה חסות לתחרות במגזר העסקי זכה אלון מי-רז מנהל מחלקת ה- DATA והתובנות בבנק הפועלים ובמגזר הציבורי זכתה עפרה פרלמוטר, מנהלת מחלקת ה -BI והאנליטיקה במשרד האוצר.
____________0
תא"ל עומר דגן, מפקד לוטם, אגף התקשוב, הציג את מיצוי ה Data בפעילות מבצעית בכלל ובמבצע עלות השחר בפרט. לדבריו צה"ל בתנופה דיגיטלית שמייצרת יותר ויותר תובנות לקבלת החלטות מבוססות מידע. הוא ציון את נקודות המפנה בדרך: בשומר חומות – 2021 עם עמידות בעומס הדיגיטלי, במרכבות האש – 2022 עם המפקדות הדיגטליות, ובהמשך יכולת קבלת החלטות במודעות למידע מולטי-דיסיפלינארי -2023-2024 והחלטות מבוססות למידת מכונה 2025-2027.
עקרונות הטרנספורמציה מתבססים על שותפות וצמידות למוביל המבצעי, פלטפורמה כשירה, יציבה ומוגנת מענה דיגיטלי רציף ורב-מימדי, מפעל מידע מולטי-דיסציפלינארי וארכיטקטורה מאפשרת. ההתבססות על פתרונות דיגיטליים מתרחבת גם המערך תומך הלחימה של משאבי האנוש והלוגיסטיקה עם יכולות להגיע ל"כף ידו" של כל חייל במובייל, לדוגמא, רפואה בדיגיטל למיצוי משאבי הרפואה הצה"לית לשיפור המענה לפרט.

אלוף במיל' איתן בן אליהו, מפקד חיל האויר לשעבר, הרצה על הגרעין האיראני והאתגרים הטכנולוגיים.

לאוניד נירייב מנהל חטיבת ה DevOps בבינת, הציג כלים ותשתיות פיתוח מודרניות בענן

אל"מ יעל גרוסמן, מפקדת ממר"ם הציגה את פעילות צה״ל בתחום הענן הכרוך בהשתנות תרבותית דיגיטלית המבטאת בשורה של שינויים בשטח כמו : שינוי תהליכי ההכשרה בבסמ"ח, פלטפורמות רובסטיות - מעבר לתפיסת DevSecOps, TTD  – שומר החומות, עלות השחר, אין משמעות לגרסאות תוכנה, אקו סיסטם של שירותי ענן, קולבורציה, תשתיות מידע – שיפור האפקטיביות התהליכית והארגונית, השתנות תהליכים ותרבות – צה"ל בדיגיטל, ח.מ דיגיטלית ועוד – התפתחות של קהילות מפתחים, קידום תהליכים היברידיים – עם הפנים קדימה... טרנספורמציה דיגיטלית מבוססת אסטרטגייתCLOUD FIRST  

אל"מ טלי כספי, מפקדת שחר, הציגה את צה״ל כארגון דיגיטלי - ארגון יעיל ואפקטיבי שרואה את המשרתים בו ומספק להם את מה שהם צריכים. "האדם יקר, הזמן יקר, המשפחה יקרה" (מתוך מצפ"ן הרמטכ"ל בכף היד 10). מטרת צה"ל כארגון הדיגיטלי  לשפר את הכשרות, לשפר את חוויית המשרתים ולאפשר התייעלות וחסכון.

תת גונדר יקי זנו, ראש חטיבת הטכנולוגיה, שב"ס, הציג את תר"ש קברני"ט שך רשות בתי הסוהר שבמיסגרתו שב"ס הופך להיות ארגון דיגיטלי. הביא דוגמאות לבית סוהר חכם הכולל ניטור רב מימדי באמצעות ג'יפ סיור חכם, סנסורים תת קרקעיים, רכבי סיור אוטונומיים, איתור רחפנים ומכ"ם אנליטי. בנוסף שורה של יישומים לניהול הכלא, יומן הכלא, ספירת אסירים, ניהול בקשות אסיר, תאום ביקורים לאסיר ועוד. 
____________0
יוגב שמני, מנהל חטיבת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים, מערך הדיגיטל הלאומי.
מכרז נימבוס, בו זכו שתי ספקיות ענק (גוגל ואמזון), הינו דלת כניסה ראשית לטכנולוגיות ענן לא רק למגזר הממשלתי אלא למשק הישראלי כולו. יוגב סיפר לנו על מערך הדיגיטל הלאומי האחראי על מדיניות מעבר הממשלה לענן, וכן על הרבדים השונים בנימבוס שיתוו למשרדים את הדרך לענן.

עידן פסקל, Security Specialist ב  IBM Israel
עידן הוא חלק מצוות IBM SECURITY בישראל ובתפקידו זה מלווה שותפים ולקוחות בארץ ובעולם.
עידן סיפר לנו על אבטחת מידע בענן בסביבת מרובת עננים וסקר את האתגרים העיקרים של ארגונים בסביבה כזאת וכיצד ארגון יכול לשלב את גישת ה Zero Trust כחלק מטרנספורמציה דיגיטלית ומעבר לשימוש בענן.

עידן בלישא, Cloud Solutions Architects  Team Leader, עידן דיבר איתנו על כאוס, Chaos Engineering בסביבה מרובת עננים. מהי הגישה הנכונה ועקרונות ההתמודדות בשני אספקטים: האנושי והטכנולוגי.

רואי לקנר, ארכיטקט ענן בכיר בטרנד מיקרו ישראל. רואי חלק מצוות מהנדסים המתעסקים באפיון מערכות והתאמה אישית של פתרונות סייבר ללקוחות.נושא המצגת שלו היה מיגרציה מאובטחת לענן, כיצד לוודא שכל מה שקיים ועובד ברשת הפנימית ימשיך לעבוד בצורה חלקה ומאובטחת גם בענן.

קובי אבנון, מנהל יחידת הסיסטם, devops ו- cyber בבורסה לניירות ערך.
קובי מוביל בבורסה פרויקטים אסטרטגיים בכלל ואת תחום הענן בפרט. קובי סיפר לנו על הקמה וניהול תשתיות באמצעות קוד Infra as a Code. הסביר לנו מה זה ניהול תשתיות באמצעות קוד ומדוע בחרה הבורסה בנושא זה כנדבך מרכזי באסטרטגיית המסע לענן שלה. 
____________0
את דברי הפתיחה למסלול נשא דורון יצחקי.

יזהר לאופר, סמנכ"ל חדשנות לעתיד, לאומית שירותי בריאות הציג את הכוחות והמגמות בבריאות דיגיטלית.

קטי בר שלום, מנמ"ר מאוחדת הדגישה את החשיבות של המידע, וד"ר ארנון שחר, מכבי שירותי בריאות הציג את האתגרים במימוש בריאות דיגיטלית.
המסר המשותף היה חשיבות המשך הטמעת מערכות חדשניות יחד עם ניתוח והבנת הידע העצום שמצטבר בארגוני הבריאות בקהילה, תוך שמירה על האנושיות ועל הזמן החשוב של היחס האישי בין רופא למטופל.

שרית סאס, מומחית בריאות דיגיטלית מטעם מיקרוסופט, הציגה את החידושים בעולמות ה- AI,ועולם ה- Metaverse, תוך הדגמת הערך של עולמות אלו בתחום הבריאות הדיגיטלית.
אתי אליאסי, מנכ"ל חברת סיטרין סולושנס, ויו"ר משותפת מרכז המצוינות בריאות דיגיטלית, הציגה את חווית היזם, מסע היזם מרעיון למוצר בתחום הבריאות הדיגיטלית והמעבר מMVP לפיילוט POC בארגוני בריאות.
סקירה מקפת על השימוש במערכות VR, AR הוצגה על ידי דורון יצחקי, יו"ר משותף מרכז המצוינות בריאות דיגיטלית.

פרופ' שגיא הר נוף מהמרכז הרפואי רבין הדגים את המפגש בין ניתוחי מוח לטכנולוגיה תוך הצגת תמונות מחדר הניתוח ואת הפתרונות אשר מצילים חיים ומחוללים שינוי באיכות החיים של מטופליו.

ד"ר ידידיה סולומון סגן מנהל מחלקת אורתופדיה אונקולוגית וראש מרכז לוין לחדשנות כירורגית במרכז הרפואי איכילוב אשר סיים את המסלול, הדגים את השימוש בתכנון ניתוח והדפסת תלת מימד להשתלת איברים וחלקי איברים אשר מאפשרים מניעת קטיעה, החלמה מהירה של מטופלים.
____________0
המסלול הייחודי של טכנולוגיות חדשניות בלמידה ונגישות דיגיטלית לקח תחום הלמידה הדיגיטלית והנגישות הדיגיטלית  ובחן אותם ואת המגמות העתידיות מכיוונים שונים. מיטב המומחים והמומחיות שתפו  על בימת המסלול  בידע הרב שלהם:

מרב חורב - מנהלת יחידת טרנספורמציה, מוצרים ציבוריים במערך הדיגיטל הלאומי, שיתפה נתונים ותובנות חשובות מאוד לגבי למידה דיגיטלית ובהם שאחרי שלוש שנים התובנה היא כי -100 אחוז קורס  דיגיטלי לא עובד. הסיפור הוא למידה היברידית.  ומאז לצד פיתוחי התוכן הם התחילו להשקיע בגיבוש מודלים היברידיים ללמידה שמשלבים את הגורם הדיגיטלי והגורם האנושי.  מעטפות הלמידה שפיתחו הובילו לכך שאחוז המסיימים בקורסים עלה באופן משמעותי:  מ-12 אחוז מסיימים בקורס ללא מעטפת וללא מחויבות 70 אחוז מסיימים בקורס עם מעטפת למידה

ד"ר ערן גל - ראש החוג ללימודי תואר שני בפקולטה לטכנולוגיות למידה, המכון הטכנולוגי חולון , ערן הציג את האתגר והקצה הטכנולוגי והחדשני של טכנולוגיות למידה ו HR המשנים לחלוטין את הזירה העסקית ועתידים להשפיע באופן נרחב על ארגונים בשנים הקרובות. ארגונים בכלל וגופי משאבי אנוש בפרט מתמודדים עם אתגרים כבדי משקל מאז החלו מכונות להחליף אנשים בביצוע תפקידים זאת בנוסף לשינויים רדיקלים בשוק העבודה בין היתר בעקבות מגפת הקורונה. במקביל מתרחשות קפיצות טכנולוגיות משמעותיות בכלים העומדים לרשות הגורם האנושי בארגונים המאפשרים להתמודד עם המצב ולהשאיר את "האדם" במרכז הארגון. מצד אחד מערכות ניהול Skill המאפשרות לפרט ולארגון לבנות ולתחזק לאורך זמן פרופיל מקצועי גמיש ועדכני בהתאם לתפקידים ומשימות בארגון וסביבה העסקית בכלל. מצד שני, גופי הלמידה נשענים באופן רחב על טכנולוגיות מתקדמות משולבות בינה מלאכותית המתערבות בכל תהליכי הלמידה: פיתוח תוכן, התאמת תוכן לאדם ומסלול למידה, ניהול כלל הלמידה הארגונית וחניכה דיגיטלית.

גולי רבנים - מומחית בשילוב  נגישות הדיגיטלית בתהליכי הוראה ולמידה - או"פ, גולי העמיקה בנושא של החיבור בין  למידה דיגיטלית ונגישות. היא התחילה את ההרצאה בשפת הסימנים כדי להמחיש לקהל איך מרגיש לומד שפוגש תוכן דיגיטלי לא נגיש.  גולי הציגה 3 מימדים של נגישות שצריכים לחבור יחד:  תשתית סמנטית - ברמת הקוד, המאחורי הקלעים הטכנולוגי , תשתית פדגוגית - כתיבת התוכן וההנחיות כך שיאפשרו ליותר משני חושים לעבוד, למשל לצרף לתמונה או לגרף גם תיאור כתוב או קובץ קול, תשתית של שמישות- usability -  למשל לשמור על רצף בהנגשת המוצר ממסך הלוגאין ועד כפתור השלח בסוף

השייח מוהנא פארס - סמנכ"ל ומנהל מינהל חינוך טכנולוגי במשרד החינוך. מוהנא  שיתף באג'נדה של החינוך הטכנולוגי וב-3 כיווני פעולה מרכזיים הנדרשים להגדלת ההון האנושי במקצועות ה- TECH: הגדלת שיעורי הזכאים לבגרות טק בדגש על אוכלוסיות במיקוד, הרחבת לימודי השפה האנגלית הדבורהגם לתלמידים שאינם לומדמם בגרות טק, הקניית מיומנויות הנדרשות להשתלבות  בעולם העבודה העתידי ובהייטק בדגש על אוריינות דיגיטלית.  מוהנא  הציג את הטייק אוף למודל ה - T המוכר: מודל I - מודל חדש בחינוך הטכנולוגי, שמדגיש את העומק המדעי לצד הידע האינטרדיסציפלינרי והמיומנויות

ענבר גת-שחם - מייסדת, בעלים ומנכ"לית של IGS, ענבר התרכזה בפרסונליזציה בתהליכי למידה דיגיטלית. שיתפה כיצד החברה שהיא עומדת בראשה, מפתחת מוצרים שמאפשרים התאמה אישית לכל לומד ולומד בארגון. כמו כן הראתה מוצרים ותשתיות  המאפשרים פתרונות למידה בהתאמה אישית

בין כל ההרצאות שולבו סרטוני טיפ קצרצרים של מומחי הידע של מרכזי המצויינות שנתנו עוד תבלין טוב לכל המסלול.
____________0
יגאל אונא, לשעבר ראש מערך הסייבר הלאומי, מערך הסייבר הלאומי, התייחס לשאלה האם ניתן להיערך לאירוע סייבר ברמה הלאומית?

יניב שכטמן, Head of Product Management ,CHECK POINT  הציג את השימוש המתקדם במערכות AI כדי לחסום התקפות Zero-day

נערך פאנל בנושא החיבור בין אבטחת מידע והגנת הפרטיות בעידן הדיגיטלי בהנחיית  עו"ד הדס תמם בן אברהם, סגנית דיקאן, מומחית בתחום הרגולציה , פרטיות וניהול משברי סייבר, הקריה האקדמית אונו
בהשתתפות:
עו"ד גלעד סממה, ראש הרשות, הרשות להגנת הפרטיות
עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
ניצן עמר, רח"ט ההגנה והמשנה לראש המערך, מערך הסייבר הלאומי אלכס שטיינברג, מנהל מוצרים, ESET ישראל, התייחס לשאלה האם יש לכם עיניים ברשת הארגון?
שחר שפרלינג, ארכיטקט ראשי HCL AppScan, HCL Softwareדיבר על Application Security Testing Agility

נערך פאנל: IT/OT Convergence - כיצד חברות תעשייה מתמודדות עם האתגר שנכפה עליהם?
בהנחיית נחשון פינקו, מנחה, הפודקאסט ICS Cyber Talks
בהשתתפות:
אביבית קוטלר, CISO ,DPO, בריאות כללית
טלי שמר, ראש מרכז תוכניות לאומיות בחטיבה הטכנולוגית, מערך הסייבר הלאומי
יוסי שביט, ראש יחידת הסייבר ומוביל הרגולציה לחומרים מסוכנים, המשרד להגנת הסביבה
ליטל בדש  Cybersecurity Architect, Microsoft
____________0
במסלול החדשני השנה ביקשנו לפרוץ את גבולות הדימיון לגבי הטכנולוגיות שמעבר לפינה, הכנו טעימה מרתקת לגבי העולם אליו אנו צועדים והבאנו את מיטב המוחות הטכנולוגים שיספרו לנו על המצפה לנו.
פתחנו בהרצאה על תשתיות תקשורת עתידניות בין מוח האדם לעולם המחשוב של ד"ר נועה פינסקר-זכריה ממכון וייצמן למדע, באותו נושא.

ד"ר אורן שריקי, מאוניברסיטת בן-גוריון, העביר הרצאה תחת הכותרת "אני חושב משמע אני שולט", על תשתיות ממשקים בין המוח למכונה.

אורי חייק מ- IBM דיבר על שיבוש האבולוציה של עולם המיחשוב באמצעות המחשוב הקוואנטי

אבי יושעי ממיקרוסופט פירט והגדים כיצד ניתן להפוך את היישומים הקיימים היום למודרנים ומתאימים לעידן החדש.

אמיר גרשון, מחברת MedOne תיאר את מהפכת הקירור, המגדילה באופן דרמטי את יכולות ה- DC הקיימות. לסיום המסלול המקצועי,
סיימנו עם הרצאה מרתק של אורה פריזנט מחברת auto-talks על V2X תשתיות התקשורת שנכנסת כרגולציה מחייבת בעולם, בין הרכבים לסביבה שלהם. תקשורת  V2Xהיא כמו החוש השישי שכולנו חולמים עליו, היכולת לראות ולדעת על סכנה לתאונה לפני שהיא מתרחשת ולהימנע ממנה. תקשורת V2X מספקת למשתמשי כביש התראות על סכנות שלא ניתן לראות או לזהות באמצעות חיישני רכב אחרים. היא בונה רשת ביטחון שצריכה להכיל כל משתמש כביש. כך מבטיחים מידע מדויק בזמן אמת ומתן התראות אפקטיביות. אנו מפתחים שבבי תקשורת שיותקנו בכלי רכב רגילים, מסחריים, אוטונומיים, אופנועים, אופניים וקורקינטים חשמליים, רמזורים ושלטים. כמעט כל יצרני הרכב בעולם מוסיפים V2X לדגמי המכוניות העתידיים בעקבות הכללת הטכנולוגיה בניקוד כוכבי הבטיחות.

הדובדבן שבקצפת – הטקס המסורתי להענקת אות הוקרה למנהלי תשתיות מצטיינים לשנת 2022 ואלו הם הזוכים: אורנה גרנות, ישראכרט, גדי מרגלית, SHVA, שי כהן, משרד המשפטים, גיא אלמלם, תאגיד הביטוח הפול
____________0
5 במות בעולמות תוכן שונים פעלו במקביל בהצגה, באינטראקציה ובשיח עם הקהל עם מיטב המומחים. מובילת האירוע – ד"ר מילי פרי יו"ר מרכז מצויינות בלוקצ'יין.
____________0
פנל חינוך וחברה בהנחיית יהלי אדמתי, חוקרת עתידים ויועצת אסטרטגית, אדמתי מחקרים ויעוץ Building the future עסק בשאלות:
מהן ההזדמנויות שהמטוורס מזמן לנו בעולם הלמידה? האם יש יתרונות ללמידה בסביבת מטוורס ?איך מטאוורס יכול לקדם למידה? האם מטאוורס יכול לקדם ערך בחינוך?
לצד ההזדמנויות הרבות במטאוורס לצרכי חינוך ולמידה - מהם האתגרים, המורכבויות ומצבי הסיכון שיש לשים לב אליהם? מי אחראי במטאוורס לשמירה על היבטים של אתיקה, מוגנות ומניעת אלימות?  - בייחוד כשמדובר בילדים ונוער. מה מקומם של כל אחד מהשחקנים - הפלטפורמות הטכנולוגיות, הרגולטור והחברה האזרחית בקביעת כללי התנהלות במטאוורס? מה היתרון שלכם על פני חברה מקצועית ייעודית אחרת שמעבירה תוכן בvr , איך DIGITAL TWIN מהווה ייתרון על פני למידה וסימולציה בעולם האמיתי? איך סביבות וירטואליות יכולות לחסוך לנו משאבים? איזה יכולות של AI אפשר לשלב בעולמות וירטואלים על מנת לייעל תהליכים או להפיק מידע מורכב?

משתתפים: שי גרשון, יו"ר מרכז מצויינות טכנלוגית חדשניות בלמידה, הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל, דר' עמיר גפן, חוקר טכנולוגיות למידה, בינה מלאכותית ומטאוורס. מנהל מעבדה באגף מו"פ במשרד החינוך, אורי שפירא, מנכ"ל, EurekaWorld שי אילוז, סטודנט לרפואה, צבי טובול-לביא, דוקטורנט, VR2GO

ד"ר עמיר גפן הציג שלצד ההזדמנויות הרבות במטאוורס ללמידה, לקשרים חברתיים לבידור ולהנאה מרחב חדש זה מציב בפנינו גם סוגיות ואתגרים מורכבים. לדוגמא מהו דינו של אווטאר התוקף ופוגע באווטאר אחר - האם יש לכך את אותה המשמעות כמו לפגיעה במרחב הפיזי? בשנים הקרובות סביבות האינטרנט 3.0 והמטאוורס צפויים להגיע לשימוש נרחב. את ההכנה החברתית והחינוכית לעידן המטאוורס עלינו להתחיל כבר עתה. על החוקרים ואנשי החינוך לחקור, להתנסות ולהכיר את הסביבה החדשה – כיצד היא פועלת ומהם המאפיינים שלה בדגש על המשמעויות בתחומי האקלים החברתי, המוגנות והלמידה החברתית-רגשית (SEL). מכאן עלינו לנתח את ההזדמנויות והאתגרים שסביבה זו מזמנת לחברה בכלל ולעולם החינוך בפרט ולהפיק המלצות לגיבוש מדיניות ותוכניות שיסייעו לשימוש מיטבי בסביבה החדשה ולצמצום מצבי הסיכון והפגיעה. התנסות וחקר של עולמות המציאות המדומה והמטאוורס מתקיימת כבר כיום במסגרת פעילות הלשכה לטכנולוגיות המידע, במערך המו"פ במשרד החינוך ובמקומות נוספים. נתקדם אל עולם המטאוורס באופן מושכל, איטי וביקורתי. 
____________0
"Cracking the Metaverse"
פנל הבילדרים של המטברס בהנחיית עדן קדם, CRE8TM CMO עסק במהו בעיניכם המטאוורס? האם הוא כבר כאן? איזה סוג של disruption המטאוורס לדעתכם מביא איתו? ובפרט אילו בעיות הוא פותר ואילו תעשיות הוא מייתר?
אירגונים רבים עדיין לא "נכנסו" למטאוורס. האם הם עושים טעות? מהן הטכנולוגיות העיקריות שמניעות את המטאוורס, והאם ליזמים חדשים כדאי לפעול בנושא המטאוורס או דווקא להתמקד באופן נקודתי יותר באחת מהטכנולוגיות שמניעות אותו, ואיזו? איך אתם מאפיינים חוויית לקוח בעולמות מטאוורסיים?
האם תהליך האיפיון דומה לדעתכם לתהליכי איפיון של WEB2 או לא ולמה? האם לקוחות מביעים חשש בנוגע לשימושיות של העולמות ואיך מוצג המוצר ללקוחות את המוצר הזה האם כהוצאה או כהשקעה ?

משתתפים: דולי אורהלב לפיד, CRE8TM CEO&FOUNDER  עידו דויטש, Founder at MetaBuilders  נועם לויאן רויטל כהן, אפרת שיגול, מנהלת מוצר,   Tech19 אריאל מג'ר, Etoro  רועי קיט, Founder, Dreams &magic VR, קרן חבקין. Founder, AIME
____________0
פנל כלכלה מבוזרת מרחיב על האפשרויות , הפוטנציאל והמכשלות בעולם זה.
בהנחיית רון הסגל, אנליסט השקעות NFT&Web3, Etoro
ווב3 זה עוד שם לרשת מבוזרת אשר בבסיסה האידיאל הוא שלא יהיה גורם מרכזי המגביל ושולט על המידע, התוכן והכסף שלנו.

אולם, חוץ מההיבט האידיאולוגי, אנו צריכים מערכת תמריצים שתאפשר את ההיתכנות של שירותים פיננסיים מבוזרים (defi), אפליקציות מבוזרות (dapps) וארגונים מבוזרים (dao)  העומדים בבסיס הכלכלה המבוזרת ותהיה הבסיס לאינטראקציות בין קהילות, יוצרים, משקיעים, סוחרים ועסקים. 
מה זה APR LiquidityוLiquidity pools? מהם NFT royalties? איך עושים מונטיזציה של התוכן שלנו ? ואיך NFT שיבש את עולמות הקריאטיב והגיימינג? רון הסגל מאיטורו יוביל שולחן של מובילים התעשייה שישרטטו את העתיד.

משתתפים: עו"ד שמואל גולדפדן, מייסד, DLT LAW  אורי ארדמן, יזם ומשקיע בתחום הקריפט ו, Liquidots עדי אדרי, COO, MintLife  עמית פלד, CSO, Kryptomon שמיר עוזרי, Head of Web3, Algorand
____________0
כלים טכנולוגיים ותשתית המטברס כבר פותרת בעיות בעולם האמיתי, מאריכה חיים ותורמת לאיכות החיים של כל אחד מאיתנו. Mission Possible !  אחר הצהרים, מרכז המצוינות בריאות דיגיטלית המשיך לאירוע על עולם עם טובי המומחים בעולם הבריאות בנושאי AR, VR, AI, Metaverse.

דורון יצחקי, יו"ר משותף מרכז מצוינות בריאות דיגיטלית, הלשכה לטכנולוגיית המידע, פתח והציג מבט העל על תחום ה AR וה VR בעולם הבריאות הדיגיטלית.
רביד סגל, CTO, מסר, המרכז הארצי לסימולציה רפואית , המרכז הרפואי שיבא תל השומר הציג את הטכנולוגיות החדשות להכשרה עם מערכות של מיקרוסופט בעולם ה- MR.

מאיה ארליך, פסיכולוגית שיקומית מומחית ומנהלת את XR HUB, מסר, המרכז הארצי לסימולציה רפואית, המרכז הרפואי שיבא תל השומר, יחד עם יובל סנדרוביץ', מנהלת פרויקטים XR HUB, מסר, המרכז הרפואי שיבא תל השומר הציגו עולם השטח והשיקום ב- VR.

טל קרויטורו ועידו פרץ מייסדים של חברת Minerva XR הציגו את הפלטפורמה שפיתחו להכשרת צוותים רפואיים באמצעות VR.

פרופ' מוטי נייגר, מייסד, OtheReality הדגיש את חשיבות ההכשרה לאמפטיה לצוותי הרפואה והציג את השימוש במערכת להכשרת צוותים רפואיים לאימון רגשי וכישורי תקשורת - מבוססי VR.

יגאל אביב, מנהל חווית לקוח, פייזר ישראל הציג את היישומים של חווית אימרסיבות בתעשיית התרופות.

ד"ר רפאל ברכאן, סגן נשיא חדשנות ובריאות דיגיטלית, HIT, והדגיש את הצורך לפתח כלים לאבחון והתערבות בהערכה גריאטרית וקוגניטיבית והציג פיתוחים חדשים באמצעות שימוש ב VR להערכה גריאטרית וקוגניטיבית.
אירוע על עולם הסתיים בדיון פתוח ושאלות בהנחיית אתי אליאסי ודורון יצחקי
____________0
הזדמנות נדירה התפתחה בוועידה הטכנולוגית השנתית, כאשר מנהלים של מספר קרנות הון סיכון המתמחות בהשקעות בחברות סטארטאפ במרחב הדיגיטלי החדש ה web 3, ישבו יחד ודנו בבניית פורטפוליו נכון להשקעות seed ראשונות במרחב כה חדש וייחודי.אחדות דעים היתה בצורך להשקיע בחבורת יזמים המבינה לא רק ביזמות, אלא בצרכים המיוחדים של סביבה חדשה זו, כמו יצירת אקוסיסטם, קהילות מוצקות, מוניויטיזציה של הפעילות כדרייב לכניסה, כמו גם גיימיפיקשן של התהליך. שימוש במטבעות קריפטוגרפיים, כולל טכנולוגיה מוצקה של  רובד ראשון בבלוקצ'יין. לאחר מכן, הציגו יזמי הסטארטאפים את מרכולתם.

כחלק מהצגת קרנות הון הסיכון הוצגו 2 סטאראפים שבהם החברות משקיעות שנחשבים למתקדמים מסוגם.
הראשונה חברת  ג'ייני לאבס שמפתחת מנועי AI  לייצור תוכן תלת מיימדי והשניה חברת zoog ,שעוסקת בתקשורת וגיימינג בין דורי, כלומר סבא וסבתא יכולים לייצר משחקים ולהיות במעורבות אחרת מול  בני המשפחה השונים כחלק ממעורבות של דורות במשפחה.
קהל הועידה התרשם רבות מהחומרים שהוצגו, היה מעניין מקצועי ומוביל
_______4x-100
____________...
הגיע הזמן לצרף את הארגון שלכם לקהילת הTECH החדשנית והגדולה של ישראל!
החברות והתאגידים שכבר חברים בלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל נהנים מ:
  • חברות במועדוני הבכירים למנכ"לים, מנמ"רים ומנהלי תשתיות בארגון.
  • חברות בלשכה לעובדי הארגון.
  • הרצאות מקצועיות ב"בית הלקוח".
  • ייעוץ מקצועי.
  • מתן הרצאות מקצועיות במפגשים.
  • פרסום בניוזלטר הלשכה.
  • השתתפות בכלל פעילויות הלשכה.
  • קורסים ללא עלות/בהנחה.
  • ועוד
בואו להיות בקו הראשון של הטכנולוגיה ולשמוע על כל החידושים לפני כולם.
____________...
הגיע הזמן שתצטרפו ללשכה החדשנית והגדולה של ישראל!
אלפי חברי הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל כבר נהנים מ:
  • השתייכות לקהילה המקצועית הגדולה בישראל.
  • השתתפות באירועי הלשכה ללא עלות.
  • קורסים ללא עלות/בהנחה.
  • קשרים עסקיים ומקצועיים.
  • ניוזלטר מקצועי.
  • הסמכות מקצועיות.
  • ועוד
אל תישארו לבד.
בואו להיות בקו הראשון של הטכנולוגיה ולשמוע על כל החידושים לפני כולם.
                                               אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
לחץ לקבלת לגרסה הנגישה