שרה עברון, דבריה של מזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי:
כל הלילה בכיתי / זלדה
"כָּל הַלַּיְלָה בָּכִיתִי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם -אוּלַי יֵשׁ מָוֶת שֶׁאֵין בּוֹ אַלִּימוֹת, מָוֶת שֶׁדּוֹמֶה לְפֶרַח.
כָּל הַלַּיְלָה חָשַׁבְתִּי. בְּרִיּוֹת רַבּוֹת גָּרוֹת בְּחָזִי הַכּוֹאֵב ,סִפּוּרִים שׁוֹנִים צָרִיךְ לְהַדְלִיק נֵר ,לְהַבִּיט עֲלֵיהֶם בְּטֶרֶם אִישַׁן הֲמָווֶת."
...
אנו כאן, תנועת הקיבוץ הדתי עם אחותנו הגדולה, התנועה הקיבוצית, בימים קשים אלו, בחבורה המשותפת לכולנו, כואבים יחד.
אני איתכם כאשה מאמינה, שבימים קשים אלה מזכירה לעצמי שאני-אנחנו כולנו, חוליה בשרשרת הדורות. שבאנו לכאן כדי לתקן עולם. יש לנו תפקיד. הוא קשה. בימים אלו בלתי נסבל אפילו. אבל אין לנו ברירה."
