מבט לסין
עיקרי החדשות - 27.4.23

פרסומי המרכז

סין נחלצת מהחומה האמריקאית סביבה (עודד ערן): מתחילת הרבעון האחרון של 2022 מצויה סין בתנופת היחלצות מהמשבר הפנימי שפקד אותה בעקבות מגפת הקורונה וההגבלות הקשות שהטילה ממשלת סין בהקשר זה, שגרמו האטה כלכלית ולפגיעה בתדמיתה של סין כמעצמה בנסיקה. תדמיתה של סין נפגעה גם מזיהויה כבעלת ברית אידיאולוגית, מדינית, כלכלית וביטחונית עם רוסיה, שפלשה לאוקראינה. לשיקום התדמית ולמאמץ לרופף את החומה שארצות הברית מבקשת להדק סביבה נודע משקל רב בפעילות הדיפלומטית של סין ובמיוחד בזו שמוביל הנשיא שי ג'ין-פינג. (INSS, 23.4)

 

סין, רוסיה והמלחמה באוקראינה

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, שוחח בטלפון עם נשיא סין, שי ג'ין-פינג (26.4), לראשונה מאז פרצה המלחמה באוקראינה. זלנסקי: "השיחה היתה ארוכה ומשמעותית, ואני מאמין שהיא תספק תנופה חזקה לפיתוח יחסי המדינות". שי: "לסין אין צד במשבר, ועמדת הליבה שלה היא לקדם שיחות שלום... לא משנה כיצד המצב הבינלאומי יתפתח, סין תמשיך לעבוד עם אוקראינה לקדם שיתוף פעולה הדדי ומועיל... סין תשלח את הנציג המיוחד שלה לענייני אירואסיה לאוקראינה ולמדינות אחרות כדי לדון עם כל הצדדים הרלוונטיים על הסדר מדיני". משה"ח סין: זלנסקי אמר שאוקראינה מחויבת למדיניות סין-אחת. הבית הלבן בירך  על השיחה, אך הוסיף: מוקדם מדי לדעת אם זה יוביל להתקדמות משמעותית להסכם שלום. (Volodymyr Zelenskyy Twitter, FMPRC, BBC, Reuters, 26.4)

שבוע לפני שיחת שי-זלנסקי, עורר שגריר סין בצרפת, לו שאייה, סערה מצד מדינות ברה"מ לשעבר ומדינות אירופה, לאחר שאמר בראיון לתקשורת הצרפתית (21.4): "למדינות הסובייטיות לשעבר אין מעמד ממשי בחוק הבינלאומי, מכיוון שאין שום הסכם שמגבש את הריבונות שלהן". אוקראינה גינתה את "ההצהרות האבסורדיות" של השגריר; אסטוניה, לטביה וליטא (שהיו בעבר חלק מברה"מ) מסרו כי אמירות השגריר "לחלוטין אינן מקובלות", ודרשו הסבר מבייג'ינג. האיחוד האירופי ומספר מדינות אירופה גינו גם הן את הדברים; צרפת: על בייג'ינג להבהיר אם ההערות משקפות את עמדתה. משה"ח סין (24.4): "סין מכבדת את מעמדן של מדינות ברה"מ לשעבר כמדינות ריבוניות". שגרירות סין בצרפת (24.4): דברי השגריר היו "דעותיו האישיות", ואינם משקפים את עמדת בייג'ינג. הסירה השגרירות את תמליל הראיון מחשבון ה-Wechat הרשמי שלה. (LCI, 21.4, The Guardian, 23.4, Le Monde, FMPRC, PRC Embassy France, 24.4, CNN, 25.4)


סין וטאיוואן

ר"מ טאיוואן: אנו מנהלים מגעים עם וושינגטון באשר להצבת מאגרי נשק באזור, שיספקו גישה מהירה לחימוש במקרה של עימות מזויין עם סין. (SCMP, 24.4)

גורמים רשמיים בטאיוואן פנו בערוצי תקשורת שקטים לעמיתיהם האמריקאיים, והפצירו בהם להפחית את הרטוריקה בנוגע לסכנה שבהסתמכות על שבבים תוצרת TSMC (עקב סיכון לפלישה סינית לאי), בטענה כי לדבר פוטנציאל לפגוע בעסקי החברה. (Bloomberg, 21.4)

נשיא גואטמלה ביקר בטאיוואן והבטיח תמיכתו ב"רפובליקה של טאיוואן". עוד אמר כי טאיוואן וגואטמלה הן "מדינות אחיות" ובעלות ברית חשובות. זאת פחות מחודש לאחר שנשיאת טאיוואן ביקרה בגואטמלה ובליז. משה"ח סין: "הכרה בעקרון סין-אחת היא מגמה עולמית הזוכה לתמיכה גורפת. אנו מפצירים בממשל גואטמלה לחדול מהעצמת מפלגת ה-DPP (מפלגת השלטון בטאיוואן) ולהפסיק לצאת נגד המגמה העולמית ושאיפת אנשי גואטמלה. (Reuters, FMPRC, 25.4)

לראשונה, סין תגיש כתב אישום נגד פעיל פרו-טאיוואני בגין בדלנות (Secession). הפעיל, יאנג צ'י-יואן, נעצר בסין שנה שעברה. (SCMP, 25.4)


סין וארה"ב

מזכירת מחלקת האוצר של ארה"ב, ג'נט ילן, הציגה את חזון ממשל ביידן ליחסיו הכלכליים עם סין: 1. שמירה על הביטחון הלאומי, גם במחיר האטה בצמיחה הכלכלית של ארה"ב; 2. קיום יחסים כלכליים בריאים והוגנים עם סין; 3. שיתוף פעולה עם סין באתגרים גלובליים. עוד אמרה ילן כי "ארה"ב לא מנסה למנוע את התקדמותה הכלכלית של סין, אלא מחפשת תחרות כלכלית בריאה עימה". (DoT.US, CNN, 20.4)

לשכת התעשייה והביטחון (BIS) של מחלקת המסחר האמריקאית קנסה את חברת הטכנולוגיה האמריקאית-אירית Seagate ב-300 מיליון דולר. הקנס הוטל בגין מכירת 7.4 מיליון כוננים קשיחים בשווי 1.1 מיליארד דולר לחואה-וויי בין אוגוסט 2020 לספטמבר 2021, תוך הפרת מגבלות הייצוא של ארה"ב שהוטלו על חואה-וויי ב-2020. מדובר בקנס הגדול ביותר שהטילה ה-BIS עד היום. (WSJ, 19.4, The Guardian, Bloomberg, 20.4)

המשך דליפת מסמכי הפנטגון: המודיעין האמריקאי זיהה בדצמבר אשתקד בנייה במתקן באיחוד האמירויות החשוד כי משמש עבור צבא סין, שנה לאחר שאיחוד האמירויות הודיעה כי היא מפסיקה את הפרויקט עקב חששותיה של ארה"ב. (WP, 26.4)

מחלקת המשפטים של ארה"ב: צוות של שוטרים סינים המכונים "קבוצת 912", הפועלים מטעם בייג'ינג, מנהלים חשבונות מזויפים ברשתות חברתיות כדי להטריד מתנגדי ומבקרי משטר מחוץ לסין. (Japan Times, 26.4)

סקר מכון PEW בנושא אמון האמריקאים במנהיגי אוקראינה, צרפת, גרמניה, ישראל, הודו, סין ורוסיה: שי ג'ין-פינג במקום הלפני אחרון (6 מתוך 7), עם 8% מהאמריקאים המאמינים כי "יעשה את הדבר הנכון בסוגיות עולמיות". במקום הראשון זלנסקי (56%), ובאחרון פוטין (7%). נתניהו במקום הרביעי (32%). 77% מהאמריקאים אינם משוכנעים ששי "יעשה את הדבר הנכון בסוגיות עולמיות", ול-47% מתוכם "אין כלל אמון" (Non confidence at all) בשי. (PEW, 17.4)

ד"ר צ'ארלס ליבר, פרופסור לשעבר בהרווארד, שהורשע בשנת 2021 על הסתרת קשריו עם תוכנית "אלף הכישרונות" של סין ועם אוניברסיטת ווהאן לטכנולוגיה, נידון לשישה חודשי מעצר בית. (BBC, 26.4)


סין והעולם

השר להגנה לאומית של סין, לי שאנג-פו, משתתף בפסגת שרי ההגנה של מדינות ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה (SCO) בדלהי. המשרד להגנה לאומית של סין: הצדדים ידונו בשיתופי פעולה ביטחוניים וסוגיות אזוריות ובינלאומיות. ביקור השר בדלהי מגיע ימים לאחר שמפקדי זרועות היבשה של סין והודו נועדו (23.4) בנקודת מפגש הגבול מולדו (צפון-מזרח סין), בצד ההודי, לדון אודות יישוב סוגיות לאורך חלקו המערבי של קו התיחום של סין והודו (LAC), אזור בו שוררת מתיחות צבאית בין המדינות. (The Hindu, 23.4, BBC, 27.4)

הקרבות בסודאן: משה"ח סין: רוב אזרחי סין בסודאן פונו מהמדינה למעברי הגבול ולמדינות השכנות, ולא התקבלו דיווחים על הרוגים סינים. על רקע פינוי הצוותים הדיפלומטיים של ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה ועוד מהמדינה, מסר משה"ח של סין כי "הדיפלומטים הסינים יהיו האחרונים לעזוב את המדינה". (FMPRC, 25.4)

אוסטרליה פרסמה את הסקירה האסטרטגית הביטחונית שלה ל-2023, הקובעת את האג'נדה לשינויים במבנה ההגנה שלה: בעוד שהדו"ח אינו מגדיר את סין כאיום צבאי ישיר על אוסטרליה, מצוין בו כי "טענת הריבונות של סין על ים סין הדרומי מאיימת על הסדר הבינלאומי מבוסס הכללים באינדו-פסיפי, באופן המשפיע לרעה על האינטרסים הלאומיים של אוסטרליה". עוד בסקירה: הצורך לפתח יכולות לפגיעה מדויקת במטרות רחוקות (500 ק"מ) ופיתוח והרחבה של הבסיסים והנמלים הצבאיים בצפון אוסטרליה, על רקע "הסביבה הביטחונית המאויימת מבעבר". (Defence.AU, The Guardian, 24.4)

שה"ח של בריטניה, ג'יימס קלברלי, הציג את עמדת הממשלה בנוגע לסין, הקוראת למערכת יחסים בונה עם סין ולא לבודד אותה. זאת, בניגוד לעמדת השמרנים בבריטניה, שקראו לנקוט בעמדה קשוחה נגד סין. קלברלי: "שום בעיה גלובלית משמעותית, כגון שינויי האקלים, יציבות כלכלית ומניעת הפצת נשק גרעיני, לא יכולה להיפתר ללא סין. לבודד את סין יהיה הפתרון הקל והמספק (Satisfying), אך השגוי." עוד דחק בסין להתנהל בשקיפות בנוגע להתרחבותה הצבאית, בדגש על האוקיינוס השקט. (FA.UK, BBC, 25.4)

חברי הפרלמנט הבריטי פרסמו דו"ח הבוחן את השפעת חוק הביטחון הלאומי של הונג-קונג על חופש התקשורת, בו קראו לממשלת בריטניה לעמוד לצד האזרח הבריטי והפעיל הפרו-דמוקרטי ג'ימי לאי, שנעצר בהונג-קונג ב-2021, בטענה כי החוק שימש להשתיק את דעותיו של לאי ולהרתיע תומכים פרו-דמוקרטיים אחרים. (Doughty Street Chambers, 24.4)

ממשלת ארגנטינה הודיעה כי תחל לשלם על ייבוא מסין ביואן, בצעד שנועד להקל על יתרות הדולר המצטמצמות של ארגנטינה. (Reuters, 26.4)


סין וישראל
 
שר התיירות חיים כץ נפגש עם שגריר סין בישראל, צאי רון (24.4): "בקרוב יוכפלו מספר הטיסות השבועיות לנתב"ג [מארבע לשמונה טיסות; בין ת"א לבייג'ינג, שאנגחאי ושנג'ן], וקבוצות יורשו להגיע לישראל. נפעל יחד לשבור שיאים חדשים בתיירות הנכנסת מסין". (Haim Katz FB, PRC Embassy IL, Israel Hayom, 24.4)


פנים וכלכלה

אושרו התיקונים לחוק הריגול הנגדי של סין, שנועדו להדק את הפיקוח של המדינה על המרחב הדיגיטלי ולהרחיב את כוחה מול איומים זרים נגד עסקים מקומיים. ע"פ החוק המתוקן, שיכנס לתוקף ב-1 ביולי, "כל המסמכים, הנתונים, החומרים והפריטים הקשורים לביטחון הלאומי ולאינטרסים של סין" יהיו תחת אותה ההגנה כמו סודות מדינה, אך החוק אינו מגדיר מה נופל תחת "ביטחון לאומי" או "אינטרסים" של סין. גורמי ממשל זרים: התיקונים עשויים להפוך אינטראקציות יומיומיות לעבירות על הביטחון הלאומי של סין. (Xinhua, Global Times, Reuters, 26.4)

סגן מושל מחוז גואנגדונג: כ-40 פרויקטים גדולים בתחום השבבים נמצאים בתהליכי תכנון או בנייה במחוז, ושוויים כ-74 מיליארד דולר. עוד אמר כי גואנגדונג מייבאת מדי שנה שבבים בשווי 144 מיליארד דולר. (SCMP, 19.4)

ב-23 באפריל צוין יום השנה ה-74 להקמת חיל הים של צבא השחרור העממי של סין (PLAN). למחרת (24.4) נחגג "יום החלל הסיני", במסגרתו פורסמו תמונות של מאדים שהתקבלו ממשימת חקר מאדים הראשונה של סין. (Global Times, 23.4, CGTN, Xinhua, 24.4)


העמקה נוספת
 

למאגר הנתונים והגרפים של המרכז למדיניות ישראל-סין