ראש השנה תשפ"ג ספטמבר 2022
שלום יקירי,
מה מצפה לנו עם פרוס שנה חדשה - שנת תשפ"ג? לֽמה אנו מוזמנים או נקראים?
בחצי שנה האחרונה, מגיעים אלי נושאים ואירועים שעוסקים בקצה של החיים – במוות.
חוויה מיוחדת אופפת אותי, עצב רב, רכות, איטיות ותחושת פרידה. אנשים יקרים לי נפטרו ממחלה קשה. ברכה אורן סימון, אמו של אורן חברו של בני אורי שנהרגו יחד בתאונת הדרכים לפני 19 שנה, והיא מאוד חסרה לי כחברת נפש, כידידת אמת וכנשמה אחות. ועוד חבר וידיד קרוב, עמית לדרך הרוחנית, ושמו לא במקרה, ככל הנראה, אף הוא אורן (אורן ארגז) עבר למרחב שאינו גשמי, ודברים לזיכרו מתפרסמים בניוזלטר הנוכחי. והיו גם עוד מספר מקרים סביבי, חלקם ממש לא סבירים, ומשהו מכולם – קרא לי להבין – מה המסר.
התובנה הראשונה שעלתה בי הייתה הייחוד של מותו של כל אדם שמבטא אותו ואת נשמתו. השיר של זלדה "לכל איש יש שם" עם לחנו של חנן יובל מבטא זאת טוב יותר ממני.
שכן השיר מסתיים כך ואין בו מתום:
"לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם
שנתן לו הים
ונתן לו מותו."
אבל יש כאן משהו מעבר לכך.
|
|
|