הרחבת תודעה והעלאת תדר
מדובר בקידום האפשרות של אנשים רבים להיפתח לחיבור רב עוצמה ומיטיב עם מרחבי ידע וחוויה שאנשים מכנים אינטואיציה או ידיעה עמוקה, או כוח עליון שמכוון אותם ושומר עליהם. כיום אני מרגישה שתהליך זה נפתח ופועל -עליית התדר כבר מתרחשת. ומבחינות מסויימות התהליך התחיל להתגלגל כאילו כבר באינרציה מעצמו - לא בהכרח צריך להתאמץ לקדם אותו.
התרחבות הלב ותודעת פיוס וחיבור
אנחנו נקראים:
- להרחיב את הלב ביחסנו כלפי עצמנו בהקשבה, חמלה, סובלנות וטוב-לב
- להרחיב את הלב להוויה של חסד כלפי אחרים. זוהי הוויה שבה נראה את האחר, ננסה להבין את מקומו ואת הפרספקטיבה שלו ונפעל מתוך רצון לדאוג לא רק לעצמנו אלא גם לאחרים ובעיקר להימנע מלפגוע באחרים והשגת מטרותינו על חשבון אחרים.
- להבין הבנה עמוקה חווייתית שכולנו מחוברים, שבכולנו וגם בטבע הסובב אותנו אותו ניצוץ קדוש של רוח ושהחיבור בינינו ועם העולם הוא הבסיס להיותנו ביקום והוא מקור העוצמה והחיות שבנו.
זו בעיני משימה מרכזית של השנה הקרובה בישראל ובעולם. וככל הנראה נקדיש לה חלק לא מבוטל מעשייתנו במרכז.
עבודת ריפוי של טראומות אישיות וקולקטיביות
אנחנו נקראים לתהליך ריפוי כלל עולמי וגם אישי של סוגים שונים של טראומות:
- לרבים מאיתנו חוויות טראומטיות או פצעים עמוקים מהחיים הנוכחיים, ואולי מחיים בגלגולים קודמים ואולי בהעברה בין - דורית מהורים לילדיהם.
- יש לנו טראומות קולקטיביות כמו השואה או הפוגרומים והחוויה ש"בכל דור ודור באים עלינו לכלותנו". טראומות קולקטיביות יש לא רק לעם היהודי אלא גם ללאומים וקבוצות אתניות רבות אחרות, כמו העבדות לשחורים בארה"ב, רצח העם בקמבודיה וברואנדה ושל הארמנים ועוד.
- ויש גם טראומות שהן בלא-מודע הקולקטיבי שלנו כבני אדם – חוויות שעברנו כבני אדם ומצויות בלא מודע הקולקטיבי שלנו כארכיטיפים ואולי אף כחוויות מוטבעות ב DNA שלנו – כמו תגובות אוטומטיות לחוויות של איום ותודעת הישרדות.
טראומות אלו שלא עובדו באות לידי ביטוי לעיתים בעוצמה לא מוסברת בערוצים שונים, למשל, בדרכי ההתמודדות, בסימפטומים, באיום, מידור, תוקפנות, חרדה ובחירה לא מיטיבה באופציות התנהלות. אנחנו נקראים לתהליכי ריפוי של טראומות אלו. והדרכים מגוונות. יש כיום לא מעט אנשים שעוסקים בתהליכי ריפוי כאלו.
איפה זה פוגש כל אחד מאיתנו?
אני בטוחה שרבים כבר התחילו תהליך כזה או אחר בתוך המרחבים הללו.
אבל דבר נוסף שחשוב לי לומר כאן לקראת פתיחת השנה החדשה –
לכל אחד יש מקום ותפקיד בתהליך הכלל יקומי הזה..
כל אחד נקרא – מוזמן לבחון עם עצמו מה חייו מבקשים ממנו? למה הוא או היא נקראים?
אני מזמינה, אפוא, אתכם להיפתח למה שמגיע אליכם לעיתים כאילו בצירופי מקרים ולמה שעולה בתוככם כהשתוקקות או תובנה.
ואני? אני עדיין מקבלת בהקשר אלי - "חכי בסבלנות.. תתבונני, תקשיבי.. ולא להתפתות לעשות".
לקראת כתיבת איגרת זו הגיעו אלי שני שירים – שונים אבל גם מאוד דומים.
האחד שיר ידוע Somewhere over the rainbow אבל עם ביצוע מדהים וכל כך אחר של -
Eva Cassidy שמזמין אתכם להגשים את החלום שלכם מעבר לקשת כי אתם באמת יכולים.
והשני השיר "יש אי שם" של ענת גוב ויוני רכטר -
שאומר לכל אחד מכם שאתם לא לבד. שלתהליך הזה יש לכם יש אי שם מישהו שאוהב, שומר ועוזר בדרך.
להאזנה לשירים יש ללחוץ על התמונה