חברות וחברי הלשכה היקרים שלום רב,
ועידת ישראל לטכנולוגיות המידע 2024 - הועידה העסקית - טכנולוגית הגדולה והמובילה בישראל! של לשכת טכנולוגיות המידע בישראל, התקיימה ב 7.4 במתחם ''גבריאל'' בנס ציונה, זו הייתה הועידה המקצועית, האיכותית, המקיפה והגדולה ביותר של ענף ההיי טק בישראל, אליה הגיעו כ-3,000 (!) משתתפים. הועידה התקיימה השנה לאחר שמדינת ישראל חוותה את האסון הגדול בתולדותיה לאחר ההתקפה הרצחנית, הברברית והשפלה של החמאס בבוקר חג שמחת תורה ב 7 לאוקטובר, לאחר חצי שנה של לחימה עצימה לחיסולו של החמאס במלחמת "חרבות הברזל" וכש 133 חטופות וחטופים מוחזקים עדיין בשבי החמאס. |
|
|
|
| ראשנו מורכן, אנו משתתפים בצער משפחות הנרצחים והנופלים, מאחלים החלמה מהירה לפצועים, מחבקים את משפחות החטופות והחטופים, ומייחלים יחד עם כל העם בישראל לשובם המהיר הביתה, לחיק משפחותיהם בריאים ושלמים. |
|
|
|
במקור, תוכננה הועידה להתקיים ב 30 באוקטובר 2023 ונדחתה עקב הנסיבות הקשות והתקיימה עתה כשהתעשייה מתארגנת יחד עם כל המשק, לאט לשגרה של מלחמה וחזרה לפעילות של לפני המלחמה במגבלות של כוח האדם המגויס למילואים.
הועידה הציבה על במה אחת, שורה ארוכה של בכירי המשק והכלכלה, הממשלה, הביטחון, החינוך, הבריאות, האקדמיה, היזמות והטכנולוגיה, בסדרת פאנלים והרצאות, ב 8 מסלולים מקצועיים עם מיטב המרצים והמומחים, בתערוכת Expo , במתחם חדשנות וסטארטאפים ו-AI חווייתי.
בתוך השיח על הישגים חדשניים ופורצי דרך, על דיגיטל, סייבר, ענן וביג דאטה, התמקדה השנה הועידה ב”סופת ה AI” ביחד עם ה"סופה הדיגיטלית" ( The Digital and AI Storm - Steering the Future ) המתמשכות, מתגברות ומשבשות.
ועידת ישראל לטכנולוגיות המידע 2024 עסקה באתגרי תעשיית ה - IT וההייטק הישראלי בעקבות המלחמה, התגייסותו והיותו ציר קריטי ליציאה מהמשבר ותרומתו לצמיחה וזאת לצד המבט לעתיד לנושאים עסקיים-טכנולוגיים "חמים" שיובילו בשנת 2024 - המשך תנופת ה - AI והסופה הדיגיטלית.
מגזין דה מרקר בסיוע מגזין הלשכה הפיק גיליון מיוחד לכבוד הוועידה השנתית של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל במגזין תמצאו 22 מאמרים מקצועיים שנכתבו ע"י מיטב הכותבים של החברות המובילות בתעשייה ושל בכירי הלישכה לטכנולוגיות המידע העוסקים בכל הנושאים שעל סדר היום בתעשייה; ההייטק הישראלי הוא ציר קריטי ליציאה מהמשבר, הסופה הדיגיטלית בעיצומה - לאן הולכים מכאן?, אימוץ בינה מלאכותית יוצרת בארגונים - אתגרים ופתרונות, הגדלת הפריון בארגונים באמצעותAI , התייעלות אנרגטית בחוות שרתים , השפעות הבינה המלאכותית על עולמות הרפואה והסייבר, תחזית המנמ"רים לשנת העסקים הקרובה, עיבוד נתונים בענן - כל החידושים ופריצות הדרך , הפחתת עומס מאנשי התמיכה הטכנית, אנליטיקה וחדשנות בארגונים ועוד.
תודה לכל כותבי המאמרים מאירי עיניים במגזין דה מרקר, לאריה עמית חברנו שריכז את כל התכנים ותאם את ההפקה ולחברי מערכת מגזין דה מרקר.
|
|
|
|
תודה לכל המתנדבים שפעלו להכנת הועידה ובעיקר למובילי המסלולים שעשו עבודה נפלאה, יצרו תכנים מרתקים, שריתקו את מאות הצופים והמאזינים. תודה ללובו וייזנר מנחה המליאה
ומעל כולם מנצחים על התזמורת יורם אלדר ובועז שפריר עם צוות הלשכה יונתן, שי שלי ומורן - דבר מכל זה לא היה קורה בלי ההקרבה וההשקעה הבלתי נלאית שלהם!!!
לחברת ההפקה ThisPlay על הפקה מרשימה ואיכותית ברמה בינלאומית, לבעלי ומנהלי מתחם "גבריאל" בנס ציונה שיצאו מגדרם כדי שנצליח.
העוצמה ששידרה הועידה מלמדת על החשיבות הגדולה של טכנולוגיות המידע למשק, לכלכלה, לעסקים ולחברה. זה היה בהחלט מעודד לראות קהל מגוון - עסקי, ציבורי, טכנולוגי שבא לשמוע על איך להתמודד עם ה"הסופות" הדיגיטלית וה .AI כיצד "להחזיק בהגה", לשלוט ולהוביל את ההזדמנויות הטכנולוגיות לשיפור העסקים, הכלכלה, הבטחון, התעשיה, הבריאות, החינוך, כלל השרות הממשלתי ועוד.
הגיליון הנוכחי מתרכז בסיכום מושבי המליאה המגוונים והמעניינים שעסקו בשאלות כיצד להבטיח שההייטק הישראלי יחזור להיות חוד החנית במשק הישראלי? מה חלקו במלחמה ומה תפקידו ב-"שש אחרי המלחמה"? וכיצד מבטיחים שישראל תהיה מובילה עולמית ביישום נכון של הבינה המלאכותית? כיצד מתכוננים? ומה תפקיד הממשלה והרגולטור?
|
|
|
|
קריאה נעימה!
אלי פרנק | יו"ר הלשכה יורם אלדר | מנכ"ל אריה עמית ורז הייפרמן, עורכי המגזין |
|
|
|
מאות מבכירי התעשייה השכימו קום והתכנסו לארוחת בוקר מוקדמת, מזינה וטעימה שנוצלה למפגש רעים מרגש ולמינגלינג עסקי, טכנולוגי וחברתי. לאחריה התקבצו כולם באולם המליאה למליאה מרתקת ועשירה בהנחייתו המקצועית של לובו וייזנר מראשוני כתבי הטכנולוגיה והגאדג׳טים בישראל |
|
|
|
מאות מבכירי התעשייה השכימו קום והתכנסו לארוחת בוקר מוקדמת, מזינה וטעימה שנוצלה למפגש רעים מרגש ולמינגלינג עסקי, טכנולוגי וחברתי. לאחריה התקבצו כולם באולם המליאה למליאה מרתקת ועשירה בהנחייתו המקצועית של לובו וייזנר מראשוני כתבי הטכנולוגיה והגאדג׳טים בישראל |
|
|
|
לשאולהועידה נפתחה בדברי ברכה של יו"ר הלשכה אלי פרנק שציין את התקופה המיוחדת בה אנו נמצאים חצי שנה בתוך המלחמה עם הודעות "הותר לפרסום" על נפילת חיילים גיבורים במערכה ו 133 חטופות וחטופים עדיין בשבי החמאס. ובשם הלשכה וכל המשתתפים הביע תנחומים למשפחות השכולות, החלמה מלאה לפצועים וחזרה מהירה של כל החטופות והחטופים.
המלחמה בה אנו שרויים הגיעה אחרי שנה קשה של שסע פוליטי וחברתי סביב מהלכי הממשלה בהקשר המערכת המשפטית והמחאה שהתנהלה נגדה, כך, שאנו נמצאים כבר כשנתיים עם גורמים שיוצרים השפעות שליליות על המשק, הכלכלה והחברה.
זה הזמן לשאול את עצמנו כיצד "להחזיק בהגה", לשלוט ולהוביל את ההזדמנויות הטכנולוגיות לשיפור העסקים, הכלכלה, הבטחון, התעשיה, הבריאות, החינוך, כלל השרות הממשלתי ועוד, ולא לתת לטכנולוגיה לגרור אותנו ל-"הרפתקאות" מיותרות, לאזורים שבהם הסיכונים הנלווים יובילו לנזקים במקום תועלת?
"כיצד להבטיח שההייטק הישראלי יחזור להיות חוד החנית במשק הישראלי? מה חלקו במלחמה ומה תפקידו ב-"שש אחרי המלחמה"? כיצד מבטיחים שישראל תהיה מובילה עולמית ביישום נכון של הבינה המלאכותית? כיצד מתכוננים? ומה תפקיד הממשלה והרגולטור?
"עכשיו זה הזמן של המשקיעים מבית ומחו"ל להשקיע בהייטק הישראלי ובגדול, עכשיו זה הזמן של גופי טכנולוגיות המידע בארגונים ושל חברות ה – IT בישראל, לדחוף ליישום נכון של ההזדמנויות הטכנולוגיות ש –"הסופה הדיגיטלית" ו – "הבינה המלאכותית" מייצרות."
"הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל תמשיך ותגביר את עשייתה לעמוד לצד חבריה והמשק כולו במימוש החזון והיעדים שלה, לקידום הכלכלה והחברה, באמצעות יכולות טכנולוגיות המידע והדיגיטל, וכבית המקצועי לקהילת ההייטק בישראל."
מר אדיב ברוך, יו"ר קבוצת אלעד בירך בשם קרן שלמה טירן ז"ל ובני משפחתו, מייסד אלעד מערכות התומכת במשך שנים בפעילות הלשכה הקרויה על שמו. אדיב נשא ברכה מוקלטת מאבו דאבי בה שהה כחלק ממאמצי בניית כלכלת השלום. הוא קרא לכל התעשייה להתאחד יחד ברוח אמרתו של רבי עקיבא "ואהבת לעך כמוך" ולפעול למען שגשוגה הכלכלי של ישראל בעולם.
מנכ"ל הלשכה יורם אלדר סקר בדברי ברכתו את הפעילות הענפה של הלשכה הפועלת כמלכ"ר מקצועי עם כמה עשרות מתנדבים המוציאים לפועל למעלה מ 100 אירועים בשנה ב 19 מרכזי מצוינות (קהילות מקצועיות) בתחומי ידע שונים , המקיימים פעילויות העשרה ושיתוף ידע מקצועי במהלך השנה. לצדם פועלים בלשכה 6 פורומים ומועדוני מנהלים למנכ"לים ולמנמ"רים, למנהלי תשתיות IT, למנהלי אבטחת מידע (CISO), פורום נשים בטכנולוגיה ופורום מנמ"רים ממשלתי-ציבורי. בלשכה חברים כ 120 חברות מאוגדות וכ 50 אלף חברים אישיים הנהנים בנוסף לאירועים משירותי ייעוץ, מנטורינג, הסמכה מקצועית ועוד.
הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל שותפה למאמץ המלחמת והאזרחי, למעלה מ 80 מתנדבים מטעם הלשכה סייעו בחיזוק האוריינות הדיגיטלית ועזרה בתקשורת מקוונת נגישה למפוני הדרום והצפון בגיל השלישי, גייסנו מחשבים למפונים בשיתוף עמותת ירוחם, גייסנו חברות לפרויקט אימוץ יישובי העוטף וליווי השיקום ועוד...
יורם ציין את ה"פרומו" לועידה של היום באירוע ITech Excellence ייחודי לפני שבועיים בו חולקו פרסי הצטיינות במבחר קטגוריות מקצועניות.
יורם הכריז על הקמת "מרכז ישראלי ליישוב סיכסוכים בתחום טכנולוגיות המידע וההיטק" בשיתוף ה"מרכז הישראלי לגישור ובוררות" בהובלת עו"ד גדעון פישר שיעסוק בהכשרת מגשרים בתחום ובמתן שירותי גישור ובוררות בתחום.
יורם הזמין את הקהל להצטרף ל – 50 אלף החברים בלשכה ול 100 החברות וארגונים החברים בלשכה במסגרת החברות הארגונית ולהיות חלק מהאקו-סיסטם העסקי, המקצועי והחברתי המדהים שממשיך לצמוח ולהתפתח.
ולסיום, יורם הודה לכל מתנדבי הלשכה שפועלים בנשיאות, בועדות השונות, בהובלת מרכזי המצויינות המועדונים והפורומים וכן למובילי המסלולים המקצועיים ולמרצים הנוטלים חלק בועידה ולכל מי שתרם למימושה. תודה מיוחדת לצוות במטה הלשכה שפועל לאורך השנה במסירות רבה להוציא לפועל את הפעילות הענפה שלה.
|
|
|
|
בפתיחת הרצאתו ערך יוסי סקירה היסטורית קצרה והציג לנו את מקומה של רצועת עזה על המפה שבקושי נראית ביחס לגודלו של המזרח התיכון כולו, ואפילו ביחס לגודלה של מדינת ישראל, מסתבר שרבים בעולם לא מבינים זאת.
לפי מפת תוכנית החלוקה מ כ"ט בנובמבר 1947 אפשר ללמוד בקלות שרצועת עזה לא ניתנה לנו בה. רק בעקבות מלחמת ששת הימים ב 1967 שנכפתה עלינו, רצועת עזה נכבשת יחד עם איזורי יהודה ושומרון ועוברת לשליטה ישראלית עד להקמת הרשות הפלסטינאית בעקבות הסכמי אוסלו (1993/1995) והסכם "קהיר" (1994) עם "עזה ויריחו תחילה" ועזה הועברה ראשונה לידי הרשות.
עוד קודם לכן האינתיפאדה הראשונה (1987) שימשה כקטליזטור להקמת תנועת החמא"ס – תנועת ההתנגדות האיסלאמית. שעקרונותיה לפי חלד משעל : לעולם לא תהיה הכרה במדינת ישראל, הכרה באוסלו כחלק מהמשחק הפוליטי לשלב ראשון של שתי מדינות, אך השאיפה למדינה הפלסטינאית בין הנהר לים ובין ראש הנקרה עד אילת, ההתיישבות היהודית ברצועת עזה הייתה בעומק הרצועה על ציר הים ובציר פילדלפי בצד הדרומי. עד לפינויים בעקבות ההתנקות החד צדדית (ללא כל הסכם או הבנות) בהובלת אריאל שרון ב 2005. להלכה עקירת סמלי מדינת ישראל ברצועה, אבל בפועל לא הייתה התנתקות של ממש. העזתים עברו דרך מדינת ישראל כדי להגיע לעמן לחו"ל או כדי לעבוד ולהתפרנס אצלנו. כל זאת גם אחרי השתלטות המצא"ס על הרצועה ב 2007. עשרות אלפי עזתים נכנסים לעבוד בישראל – כ 40 אלף עד 6 לאוקטובר.
|
|
|
|
יוסי הוסיף לסקור את ההתנגשויות והמבצעים, הסיוע ובנית הקונספציה להתראה עד הבוקר הנורא בשמחת תורה". שבעקבותיו נשאלת השאלה "איך זה קרה לנו?" איך זה קרה לצבא הכי חכם, לישראל המשגשגת, לטכנולוגיה התומכת מלחמה הכי משוכללת?
ראשית קריסת קו ההגנה המודיעני – מנסיונו צריך להתיחס למודיעין בצניעות רבה ובזהירות כי בסופו של דבר עם הידיעות הכי טובות המודיעין נגמר בהערכה " לעולם השימוש במודיעין ערכי יותר מהמודיעין עצמו". הסיכול של המחבל ערכי יותר מהמודיעין שהביא לסיקולו. קו המודיעין לא סיפק לנו ידיעה מספקת ומתריעה מספיק.
קו ההגנה השני שקרס הוא קו ההגנה הפיזי (הגדר וסביבתה) שצריך לעמוד כאשר ההתראה לא מספקת או שלא קיימת. "לא רק שלא ידענו מספיק גם לא ידענו להגן במקרה של אי ידיעה מספקת"
אז זה קרה לנו בשל קריסת שני קווי ההגנה. לא רק שלא הייתה לנו התרעה מספקת גם חא ידענו להגן מספיק בהעדרה.
אז עלינו כעת להתמקד בשלושה נושאים במצב הקיים: 1. פעולה צבאית מתמשכת. 2. מאמצים לשחרור החטופים בעזה עכשיו ומיד כיעד אסטרטגי לכולם. 3. היום שאחרי עם מדינות ערב מתונות
כמה אופציות ליום שאחרי: 1.שליטה ישראלית מלאה. 2. שליטה מעורבת אזרחית (עם גורם ערבי מתון). 3.חזרתה של הרשות הפלשתינאית לעזה. 4.בכל מקרה שימור היכולות לפעולות צבאיות ישראליות חודרות.
התנאים לכך: 1. פירוז מלא של הרצועה – שלטון אזרחי ללא אידיאולוגית חמא"ס, הכרה במדינת ישראל וקבלתה כמדינה עצמאית וריבונית וזניחת הטרור. 2. הצורך הלאומי המיידי – שמירת עליונות טכנולוגית (סייבר, AI, מיחשוב קוונטי ועוד..). 3. שמירה על עליונות מודיעינית וצבאית להגנה על גבולות המדינה. 4. הגנה על המרחב הימי. 5.קיומה של מערכת יחסים בינלאומית יעילה. 6.קיומה של חברה ישראלית חזקה ומאוחדת. 7.עידוד ההיטק הישראלי ושמירה על כלכלה חזקה ויציבה.
בסיכומו של דבר "מדינת ישראל תגן על עצמה בעצמה בכל רגע נתון"
|
|
|
|
פרופ' שוהם הציג שלושה שלבים בהתפתחות ההיסטורית של ה AI ב 70 השנים האחרונות : 1.התפתחות ה AI ממערכות סימבוליות ייצוגיות המציג ידע מפורש וכללי היסק (מערכות מומחה) ותפקיד חשוב ללוגיקה. זה היה המצב עד לפני כ 20 שנה. ה AI לא ממומש מעשית בשטח ובתעשייה ולווה בהתלהבות אינטלקטואלית וגם בהרבה סקפטיות אם זה יבוא לכלל מימוש. 2. נצחון השיטות הסטטיסטיות ההסתברותיות על השיטות הסימבוליות לתקופה של 5 -10 שנים. 3. מערכות הלמידה האוטונומית ובמיוחד הלמידה העמוקה ולא רק בשל האלגוריתמיקה (נוירונית) אלא בשינוי בכמות המידע הגדולה בין באיטרנט או במכשירי המובייל או במערכות אירגוניות במקביל לכוח החישוב הבלתי נתפס שעומד לרשותנו כעת. בהתחלה זה היה מבוסס על מידע חזותי (ויזן) ובחמש השנים האחרונות המערכות מבוססות שפה (LMM) מאומנות היטב (Foundations) ומשתמשות באלפי מעבדים חזקים במיוחד. אך צריך להבין שגם להן יש חסם מהאספקט ההיסתבורתי המונע מהם להיות מספיק טובות לשימושים מסחריים. כך שבעתיד נראה מערכות רובסטיות יותר.
בתעשייה עד היום היו בעיקר שיבושים וניסיונות ספורדיים והמנכ"ליפ ברמת ה Fortune100 לא הקדישו לזה מספיק תשומת לב. היום אין מנכ"ל שלא מכריז על רצונו להיות " AI Leading Company" וכולם עושים עכשיו ניסיונות רבים ו POC אבל עם מעט השקות בשטח. פרופ' שוהם מעריך שב 2024 נגיע ל 30% מחברות האנטרפרייז הגדולות שיציגו שירותים ומוצרים מבוססי AI ובתוך שנתיים לכולם בקירוב ראשון.
היום אין בעולם מדינה שאין לה תוכנית לאומית אסטרטגית בתחום וגם לנו בישראל יש תוכנית טובה עדיין בהיקף קטן של מיליארד שקל. ערב הסעודית הכריזה על תוכנית של 49 מיליארד דולר בהשוואה. אמנם לנו יש יתרונות בתחום ה"מוח" אבל נדרשת השקעה בתשתית אנושית ובהון האנושי. אין תחליף לאקדמיה תוססת... בתחום עם כ 100 חוקרים מהשורה הראשונה, אך אנו נדרשים לכמעט כפול מכך.
|
|
|
|
טל שחר מיקד את הרצאתו ב AI לעסקים שזה לא CHATGPT שהדור הצעיר אוהב ל"כתוב עמו פואמות" או להכין עבודות לבית הספר גם אם הן הזויות לעיתים. עסקים צריכים מערכת אמינה יוצרת ערך.
טל אירח את "סם" העוזרת הוירטואלית שלו שהסבירה בקצרה על יתרונות מערכת Wotsonx של יבמ. ה Hype cycle של גרטנר מראה שב 2023 הגענו עם GENAI לשיא של ניסיונות ועתה הגיע זמן המימוש. 80% מהארגונים אומרים שהם עושים ויעשו אבל בשלב זה הם רק מדברים על זה. הם לא עושים דבר כי הם מבולבלים מכמות המערכות שצצות בתחום כל רגע עם לוגואים חדשים והבטחות חדשות. כמו בתסמונת האייפון - "למה לקנות היום אם בשנה הבאה יהיה משהוא יותר טוב".
טל הציג ארבעה טיפים איך לבחור מערכת AI לארגון באופן בטוח: 1. OPEN – לבחור מערכת פתוחה מאמינים בקהילה ובקוד פתוח ובחרו ב Hagging Face שלה חצי מיליון מודלים (נכון ללפני חודש) גם אם 95% לא רלוונטיים עדין 25 אלף מודלים זה מבחר עצום 2. TRUSTED - איכות הדאטה קובעת את איכות המודל, יש לנקות היטב את הדאטה על מנת לייצר מידע אמין ואיכותי עליו מתבסס המודל. יש לצרף תווית תכולה של מה יש בדאטה. יבמ בחרו במודל GRANIT שעליו הם גם נותנים שיפוי משפטי 3. TARGETED – ניתן להתאמה ומיקוד בתהליכי הארגון 4. Empowering Business – אפשרות להרצה על מערכות פנים ארגוניות בענן
אז מה טל ממליץ לעשות: קודם כל ללמוד (LEARN), לנסות (TRY) ולהתאמן ורק אחר כך להתחיל ללכת (WALK). מומלץ להתחיל בתמיכת עובדים (חסכון 40%) שירות לקוחות (70% חסכון) ובלגסי מודרניזציה (30% התאמות).
|
|
|
|
מה היו ההשפעות של הקמת אזור הענן החדש של גוגל בישראל על השוק הישראל ומה היו האתגרים המרכזיים שהתמודדתם איתם מאז ההשקה? ראשית רוצה לתת תעודת כבוד ליושבים באולם ולציין שתעשיית ההיטק הישראלית חיה ובועטת, אמנם הייתה ירידה בשנה האחרונה אבל היא מתאוששת. מבקש לציין שישראל מדורגת בכל אחת מהקטגוריות של Generative AI ; הבנה של שפה כתובה, Code Completion, וקטור DB ועוד במקומות הראשונים בעולם ומהמקום שגוגל ישראל יושבת רואים את ההצלחה הזו היטב.
לאיזה רמות ההיטק הישראלי מתאושש? יש משבר עולמי בהייטק, אך הביצועים של ההיטק הישראלי הם כמו של האמריקאים וזה מראה על החוסן של הכלכלה הישראלית וכלכלת ההייטק. אנחנו ממשיכים להוביל, הפעם בתחום ה AI ואנחנו בגוגל רואים את הכל. לצד זה ישנו כמובן פרויקט נימבוס, החלטה אמיצה של מדינת ישראל ללכת All In על הענן, זו המדינה הראשונה בעולם שעושה את זה והיא בחרה ב Google Cloud וזה נהדר לראות, אמנם אחרי זמן רב, איך משרדי ממשלה עוברים אחד אחרי השני לענן כדי לתת לאזרחים שירותים טובים יותר. לדוגמא פרויקט "חשבונית ישראל" שבכתרות רץ על Google Cloud
מה התוכניות שלכם להרחבת שירותי הענן בישראל? לנו בישראל יש צ'ק פתוח מגוגל העולמית לכל מה שצריך. ראינו ב 7 לאוקטובר את ההתגייסות שלנו ואנחנו נגדיל את אזור הענן בהתאם לצורך של הלקוחות שלנו. זו המחויבות של גוגל ישראל כאתר אסטרטגי שלה. גם בתקופה הזו אנחנו ממשיכים לקלוט עובדים ולהגדיל את ה Foot Print של גוגל בישראל ולתת ללקוחות שירות יותר טוב.
איך פרויקט נימבוס משפיע עלי כאזרחית? כאמור, המטרה לתת שירות טוב יותר לאזרחים. לדוגמא, משרד התכנון בחר בגוגל כדי לפתור את אחת הבעיות המרכזיות שיש לנו בישראל- בעית הדיור, רישוי לעסקים חדשים – באמצעות יכולות המיפוי קיצור תהליכי הרישוי ממספר שנים למספר שבועות, הצאטבוט באתר Gov IL מבוסס על ג'מיני של גוגל.
מה האתגרים של הטמעת בינה מלאכותית בענן בסביבות עבודה שונות? גוגל נכנסה לעולם ה AI ב2017 והגדירה עצמה כחברה שהיא AI First. גוגל היא החברה היחידה שיש לה את כל מרחב הפתרונות מהחומרה ועד הישומים , עובדים במודל של Open Source
איך תשתיות הענן יכולות לסייע לעסקים ובעיקר בשיקום של היום שאחרי המלחמה? נדרשות תשתיות להתמודד עם היישומים העיסקיים. תשתיות הענן מפנות את תשומת הלב של העסקים מהדאגה לתשתיות מאובטחות ומודרניות והפנית כל תשומת הלב לפתרון הבעיות העיסקיות. ישראל כמדינת סטארטאפים מובילה בשימוש בענן וגם עשתה צעד אמיץ לכיוון עסקים שמרנים יותר באמצעות פרויקט נימבוס.
כשלוחה של חברת עסקים בינלאומית גדולה איך היום היחס לישראל? המיצוב של גוגל בישראל מעורר השתאות איך אנחנו ממשיכים לעשות דליברי מלא בהתאם להתחייבויות שלנו ואף יותר מכך.המשבר הנוכחי ומה שקדם לו לא משפיע על התוצאות העיסקיות של הצוות בישראל.
|
|
|
|
במציאות העסקית הנוכחית, מה התכונות החדשות שארגונים צריכים לאמץ בהתנהלות העסקית שלהם?
גיא דנציג: המציאות של היום מוכיחה כי כל הזמן דברים משתנים, הודאות היחידה היא חוסר הוודאות. זה מאלץ אותנו כארגונים וכפרטים לפתח ארבעה שרירים עיקריים: 1.שריר הגמישות שמאפשר קבלת החלטות הרבה יותר מהירה, שינוי החלטות והתאמתם למציאות המשתנה. 2.שריר הקצב והמהירות להספקת השירותים. 3.שריר ההקשבה ללקוחות ולסביבה העסקית. 4. החוסן האישי והארגוני המזינים אחד את השני ובעיקר בתקופה זו הדורשת הכלה של ארגונים לציאת עובדים רבים לשרות מילואים.
איך מטמיעים בינה מלאכותית בתחום הביטוח כך שישפר את השירות ללקוחות מחד ולא ירתיע אותם מאידך?
יפעת רייטר: תחום הביטוח הפך במשך השנים מענף רדום וסטטי לענף חדשני, תחרותי ופורח. הענף עתיר רגולציה והמשימה שלו ליצר חוויית לקוח פשוטה ונוחה. התחלנו עם מוצרים דיגיטליים המותאמים לרכן ואינטואיטיביים באון ליין כמו ביטוח נסיעות לחו"ל שאותו 90% מהלקוחות צורכים באון ליין מקצה לקצה כולל תשלום תביעות וגם בגיליאים מבוגרים. בתחום התביעות השימוש בבינה המלאכותית היום יודע לקבוע אשמה. הבינה המלאכותית מאפשרת לתמוך עם פלטפורמות מתאימות לאקו סיסטם שמוכר היום כבר מבינים שמידה אחת לא מתאימה לכולם ולכן נעשה שימוש בדטה הרב שנצבר בחברות לטובת הלקוחות ע"י יצירת פרסונליזציה והתאמת מוצרי ביטוח ייחודיים ללקוח על פי הצרכים היחודיים שלו.
עד כמה רחוק יכולה להגיע הרפואה המותאמת אישית?
סיגל דדון לוי: הרפואה המותאמת אישית משנה את עולם הרפואה. אפשר לראות זאת בשימוש במידע המבוסס על גנטיקה ואחרי שנים יש היום תרופות שיודעות לבצע החלפה של גן פגום בגוף בגן בריא – העתיד נמצא כבר כאן. הרפואה המותאמת אישית מבססת גם על עולם ה AI ובמכבי מתמקדים בשלושה כלים עיקריים: 1. כלים מנבאים של מחלות והתדרדרות במחלות. 2.כלים תומכי החלטה במקום שיש שמחסור באמצעים כמו רופאים מומחים. כבר היום יש שימוש ב AI בתחומי הפתולוגיה, צילומי הרנטגן כמסייעים לרופאים הפתולןגים והרנטגנאים. 3.אוטומציה מתקדמת בעולמות מגוונים כמו: תמלול ותיעוד ביקור אצל הרופא עם חסכון של 30 – 40 אחוז מזמן הרופא. AI מיושם במגוון תחומים נוספים כמו: מוקדים טלפונים, פניות ציבור, שירות, משאבי אנוש ועוד. כדי למנוע זליגת מידע אישי רפואי רגיש בסביבות כאלה נדרשת אבטחת מידע ברמה הגבוהה ביותר ושמירה על הפרטיות של המידע הרפואי.
איך הבינה המלטכותית יכולה לסייע בתחום התחבורה ועומסי התנועה בכבישים?
אורלי שטרן: עולם התחבורה נמצא מאחור בכל הקשור לטכנולוגיה ו AI. באמצועתה ניתן ללמוד על הרגלי הנסיעה כדי להציע חלופות. היום רק 8 אחוז משתמשים בתחבורה ציבורית לעומת 30-40 אחוז במדינות מערביות. מציאת פתרונות דורשת חקירה מעמיקה שבסופה דברים כמו "דו שיח" של הרכב שלנו עם הרמזור והשליטה על הרמזורים תוכל לווסת תנועה או ליישם מדיניות כמו עדיפות לתחבורה הציבורית המחייבת נסיעת האוטובוס במהירות קבועה ללא עצירות פתאומיות. היום הדברים נעשים ידנית ובעתיד נוכל לנהל את תשתית הכבישים הנמצאת תמיד במחסור. זו הזדמנות לדבר גם על יישום רחפנים. יש בארץ יותר מ 35 אלף רחפנים והמטרה ליישם העברה של 100 ק"ג ל 100 ק"מ שהיא בהחלט משמעותית וכאן פלטפורמה של AI תאפשר לנהל את התעבורה, לנהל את הסיכונים למניעת התנגזויות בין רחפנים ובעתיד אף לסוע בהם מנקודה לנקודה הכל בכפוף לכללי רגולציה מחמירים.
איך מתגברים על האתגרים הגיאו פוליטיים והמחסור בכוח אדם בתחום?
בן פסטרנק: נתקלים היום בעולם בהרגשה פחות נוחה כלפי הסנטימנט הישראלי.הקהילה הטכטנולוגית מובילה ובלעדיה היו מדירים אותנו ממקומות רבים בעיקר בגלל הערכת הסיכונים הנתפסים מכך. כפי שלא נשקיע היום באוקראינה כך גם נמנעים מהשקעה בישראל. אנחנו חייבים לחתור ליציבות וקבל החלטות מכריעות.
איך מגשרים על הפער בין אופטימיות ישראלית מחד והצורך ביציבות וקבלת הכרעות מאידך?
סיגל אדניה: האמת היא באמצע. אין ספק שלמלחמה יש השפעה על ההיטק. כולנו זוכרים את 2021 שנת הצמיחה או אולי הבועה של ההיטק הגלובאלי. השנים 22 ו 23 הן שנים קשות ולא רק בישראל אלא להייטק הגלובאלי כולו. בחצי השני של 23 מתחילה התאוששות בעולם אותה אנחנו לא מצליחים לראות הישראל בשל המצב הפוליטי, המדיני ומלחמת אוקטובר. ברבעון האחרון של 23 רואים צלילה חדה בפעילות ההייטק וגיוסי ההון שכל כך חשובים להייטק הישראלי. כמענה לשאלות הנובעות מכך פיתחה דהלויט מסמך הקרוי Delloit Point of View – מסמך המאגד את ההשפעות והמגמות המרכזיות שהפך לבסט סלר בתעשייה. נראה שככל שהחברה קטנה יותר כך הפגיעה יותר מוחשית ומורגשת בעיקר אצל חברות הסטארטאפ. סקר בקרב מנהלים שערכה דלויט זיהה את הסקפטיות אצלם , אך סקר דומה אצל משקיעים הצידג תוצאות אופטימיות יותרואכן הרבעון האחרון מצביע על עלייה של 25 אחוז בגיוסי ההון, סיבה לאופטימיות זהירה הגם שהמלחמה עוד לא נגמרה.
עד כמה בהייטק הישראלי אנחנו מפותחים גם בשימוש וגם בפיתוח של בינה מלאכותית, האם אנחנו אכן בטופ העולמי כפי שהיינו בעולם הסייבר?
גיא דנציג: מציע שנשמור על ענווה וצניעות באשר למקומנו. עושה אבחנה בין הפיתוח שנעשה בחברות בינלאומיות שיש להן מרכזי פיתוח בארץ לבין השימוש בחברות העסקיות בישראל. את ה AI אפשר לחלק היום לשתי נקודות מבט: האינדיוידואל – כל אחד מאיתנו משתמש היום בכלי של GEN AI להגדלת הפרודוקטיביות שלו; להכנת מצגות, הוצאת סיכומים, הכנת מחקרים תוך שימוש בכלים יחסית בשלים. נקודות המבט השניה היא האזור האירגוני – GEN AI מאפשר לקבל תובנות מהיקפי הדאטה העצומים שברשות הארגונים. כמו כן בעולם חוויית ומסע הלקוח השימוש בצ'טבוטים משוכללים הלומדים את הלקוח וצרכיו. שוק ה IT הישראלי נמצא בהיסט של כמה שנים בהשוואה לשוק האמריקאי בהטמעת פתרונות חדשניים. כך זה היה באימוץ הענן וכך זה גם באימוץ AI. ממליץ לחקור היטב את הסיכונים בשימוש בטכנולוגיות האלו ולהשמש בהן התבונה.
סיגל אדניה: אם לשפוט לפי גיוסי ההון הרי בתקופה האחרונה פחות מ 5 אחוזים מגיוסי ההון בישראל יוחסו לחברות בתחום ה AI לעומת 80 אחוז בסייבר, 16 אחוז פינטק. ישראל כאומת סטארטאפ לא מובילה את הבשורה בעולם. נדרשת כאן גם השקעה ברמה הלאומית.
יפעת רייטר: בעולם הפיננסי השימושים בישראל הרבה יותר מתקדמים מבעולם.
|
|
|
|
חברת אברא הוקמה ב 2020 ע"י בהתבסס על אסטרטגיה של רכישת חברות ויצירת סינרגיה ביניהן מונה היום יותר מאלף עובדים.
איך משפיעה על החברה סביבה של ריבית משתנה? ריבית גבוהה מייקרת ומקשה על רכישת חברות ואנחנו מתמודדים עם זה ע"י גיוס הון, קרוב ל100 מיליון שקל גויסו בתחילת השנה והכוונה להמשיך בכך בקרוב.
איך משפיעה המלחמה? לחברה סניף בקרית שמונה עם למעלה מ200 עובדים. כ 30 עובדים מפונים והחברה מסייעת להם במענקים מיוחדים. הקושי של עובדים אלה רב והחברה מסייעת גם בנושאים האישיים והמשפחתיים ככל האפשר. 11% מעובדי אברא היו מגוייסים ברבעון האחרון של 2023 ויצר אתגר לא פשוט.
האם אתם אופטימיים או פסימיים ביחס למצב? החברה בהחלט אופטימית. המצב בו אנו נמצאים החל עוד בשנת 2022 במשבר טכנולוגי והמשיך ב 2023 במשבר פוליטי וכעת בתקופה של מלחמה. "אין ספק שאנחנו חיים בתקופה מגוונת ומאתגרת אך יש בה גםהזדמנויות. כל ארגון כמו אברא מחפש איך הוא יכול להשתפר ולעשות דברים אחרת". " אנחנו עוזרים לחברות להשתמש בטכנולוגיות אצלן, כמו איך לישם AI.". לאברא השקעות במגזר הביטחוני והיא נותנת שירותים לחברות רבות בו.
איך משלבים AI בפעילות העסקית? השילוב נעשה בשני חלקים: בתוך הארגון 40% מהפעילות היא פיתוח והיום אין מפתח שלא משתמש ב AI בתהליך, תוך שמירה על זכויות יוצרים. זה בהחלט מזרז ומייעל את תהליך הפיתוח. מחוץ לארגון עדיין השימוש ב AI הוא בתחילתו ואברא מנסה לשלב את כל היכולות שלה בתחום כדי לאפשר ללקוחותיה להשתמש גם ב AI.
איפה תהיה החברה בעוד חמש שנים? כחברה ציבורית לא נעסוק בתחזיות. אבל אם להסיק מכך שבשלוש שנים מיום הקמתנו הגענו לאלף עובדים וחלצי מיליארד שקל הכנסות, אז ניתן לצפות שנכפיל זאת.
|
|
|
|
הקלישאה "בכל משבר יש הזדמנות" היא מציאות כשמדובר בתעשיות הביטחוניות בישראל בזמן המלחמה עם פרסום הדוחות הכספיים הטובים ביותר בתולדותיה של התע"א. זה לא פשוט לעשות עסקים בעולם כמו להציג בתערוכה בינלאומית בקוריאה ללא היכולת לשלוח נציגים אז איך זה קורה?
אכן מדובר בתערוכת Air Show בדרום קוריאה ב 17 לאוקטובר בה היינו אמורים להשתתף. כל התעשייה האווירית מגוייסת סביב התמיכה בצה"ל. 20 אחוז מגוייסים וכל החברה עובדת בתמיכה בצה"ל. היותנו חברה גלובאלית אפשרה לשלוח לשם עובדים ממדינות אחרות וכך התאפשר לנו להשתתף ללא נציגות ישראלית.
האם הדוכן הישראלי היה אטרקציה או שמתרחקים ממנו?
תמיד דוכן ישראלי הוא אטרקציה בגלל החדשנות ומה שאנחנו מציגים. תמיד מנסים להעתיק.
היום חצי שנה בתוך המלחמה יש לכם case studies חדשים שעוזרים למכור?
המעורבות של האנשים שלנו במבצעיות מביאה את הצרכים במהירות לשולחן העבודה וזה אופייני לכל התעשיות הביטחוניות שיכולות להביא פתרונות בזמן קצר לבעיות המשתנות בהתאם ללקחים. זה כמובן נותן לנו יתרוןן גדול לא רק בעקבות הקטסטרופה של אוקטובר , אלא אנו רואים זאת לאורך כל השנים. זה שאנחנו היום בשנת שיא זה לא במקרה , זה אחרי שנה קודמת ושנה לפניה של מגמת צמיחה מתמדת של מכירות בלמעלה מחמישה מיליארד דולר בשנה ו Backlog של 20 מיליארד דולר (ללא העסקה של גרמניה!). וזה לא פשוט, 80% מהמכירות ה לעולם וכדי למכור שם אתה צריך להיות בחזית הטכנולוגית בכל ההיבטים כדי שיבחר בך.
איך עושים חדשנות בחברה כל כך גדולה, איך מזיזים את נושאת המטוסים הזאת?
זו אכן חברה ענקית עם ארבע חטיבות. עושים את המאמצים למצוא את הטכנולוגיה המפציעה גם מחוץ לחברה. יש שת"פ הדוק עם כלל האקדמיה בארץ, זכינו במכרז רשות החדשנות לפיתוח המחשב הקוונטי בשיתוף האוניברסיטה העברית . מפתחים בקוונטיקה גם תקשורת, גם סנסורים מבצעיים וגם מיחשוב קוונטי שישרת אותנו למערכות הדור הבא. מעודדים חדשנות ע"י הקמת מרכז חדשנות בתל אביב ויציאה בקול קורא שלוש פעמים בשנה ויצירת קהילה בתוך התעשייה האווירית עם מאות עובדים השותפים בתהליכים האלה כולל שיתופי פעולה עם סטארטאפים והאקדמיה. הקמנו גם אקסלרטורים בנושאי New Space למרות שאנחנו מובילים בנושאי החלל. כל האקו סיסטם הזה מוביל את התעשייה האווירית אל הדבר הבא, אל פריצות הדרך קדימה.
מה אתם עושים מחוץ ל"עמק הסיליקון" של גוש דן?
הצטרפנו ליוזמת רשות החדשנות להביא את החדשנות לפריפריה. התחברנו עם אילת, דימונה ואריאל ומקימים שם מרכזי חדשנות. אנחנו עושים זאת לא רק בגלל ציונות , אלא גם מחשבה עסקית. בתחום של אנרגיה מתחדשת, אנרגיה חליפית, רוביטיקה, AI מערכות אוטונומיות , נוכל להביא משם יכולות שיזינו את התעשייה האווירית. בנוסף התעשייה האווירית החליטה להקים מפעל באופקים. הקמנו גם מרכזי חדשנות בוושינגטון ובהודו כדי להגיע לחדשנות גם מחו"ל.
איך עושים שיתוף בינלאומי ועדיין שומרים על מגבלת הסודיות?
אנו כבר רגילים לכך, המחקרים,למשל, עם האקדמיה אינם מסווגים ורק המימוש מוגבל. גם עם הסטארטאפים אנחנו מעוניינים רק בטכנולוגיה ולא ב equity.
מה האתגר קדימה בתחום החדשנות?
במבט קדימה AI הוא הזדמנות , אך גם סיכון ואנחנו כבר מסתכל מה יהי אחרי כולל התמודדות עם סיכוני AI בתחומים שלנו. מסתכלים על עולם הקוונטיקה והשלכותיו על מערכות מכ"ם, תקשורת ומיחשוב קוונטי כולל מהחלל והצפנה.
|
|
|
|
איל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס לשעבר, זכה לאחרונה בפרס ישראל, לאחר סערה ציבורית גדולה הוא התייחס בראיון לנושא הפרס, מצב ההייטק הישראלי וגם המלחמה.
בנוגע לקבלת פרס ישראל והאם יכבד את טקס הקבלה, לאחר המסע הלא סימפטי שעבר, וולדמן אמר כי: "פרס ישראל הוא טקס מכובד, פרס שאני מאוד גאה לקבל אותו. אלחץ את היד לכל מי שיפנה אליי. צריך לכבד את יום העצמאות השנה, אנחנו צריכים יותר מתמיד את יום העצמאות הזה"
עד כמה ישראל בסכנה לאבד את מקומה כמובילה בתחום ההייטק?אנחנו תמיד בסכנה אנחנו צריכים לחשוב כפרנואידים , אנחנו תמיד בתחרות עם אנשים מדהימים גם מאירופה, סין וכל מקום אחר וצריכים לראות עצמנו לא תמיד במקום הכי טוב. מצד שני חברות ההייטק והטכנולוגיה בישראל נמצאות במקום טוב. צריך להמשיך ולפתח. תפקיד הממשלה לדאוג לחינוך, לאוניברסיטאות, למחקר הגבוה. אולי להקים מכון מחקר בנושא של בינה מלאכותית. צריך למשוך כישרונות מהעולם שיבוא לישראל לפוסט דוקטורט או שבתון ויעשו את המחקר שלהם בישראל. החברות הישראליות הוכיחו את עצמם בעקבות מבצעים קודמים והמשיכו לגדול ולצמוח, מקווה שגם לאחר המלחמה הזו הן ימשיכו ללמנף את הכלכלה הישראלית. הוא אופטימי , אך מאד זהיר , כי צריך לעבוד מאד קשה כדי להצליח. אסור להניח שאנחנו יותר טובים מאף אחד, יש הרבה אנשים טובים בחוץ וכדי לנצח בתחרות צריך לעבוד מאד יסודי, מקצועי וקשה.
איפה האתגרים המרכזיים שלנו שבהם צריך לפעול כדי להחזיר את ישראל לצמיחה?
עשרות אחוזים של עובדים בהרבה מהארגונים היו בשירות מילואים לתקופות לא קצרות, אסור לחברות להשתמש בזה כתרוץ לחוסר הצלחה. צריך לכסות על חלק משירות ולעבוד יותר קשה.חלק מהנשארים וחלק מהחוזרים. צריכים למצוא ולאלתר כדי לעמוד במשימות כמו שצריך. מעבר לזה צריך להיות יותר חזקים, להעיז יותר , להביא יותר חדשנות ויוזמה וראות איך אנחנו מביאים פתרונות יותר טובים.האנשים שישנם פה הם אנשים טובים. מבחינת הממשלה התקציבים הולכים למקומות אחרים לגמרי וזה קצת חבל. הממשלה צריכה לחזור ולהקצות תקציבים מתאימים לחינוך גבוה ולחינוך טכנולוגי. להכניס לימודי ליבה לחינוך החרדי . צריך טייב את כוח האדם ע"י חינוך וע"י טכנולוגיה.
איך אתה מסתכל היום על מכירת מלאנוקס לנבידיה?
נבידיה ישראל (מלאנוקס לשעבר) מצליחה מאד יפה ומוכרת מעל 13 מיליארד דולר. נבידיה רואה בנבידיה ישראל חלק מאד חשוב מהחברה הגלובאלית שנתנה לה בוסט מאד חשוב. בהסתכלות קדימה נבידיה היא התשתית לבינה מלאכותית ומה שצריכים לעשות זה להביא רת הבינה המלאכותית לשימוש ארגוני ועסקי רחב. גם היום ובודאי בעוד חמש שנים מהיום רוב מהשנעשה יהיה מושפע מבינה מלאכותית. היא תכנס לרפואה, לכספים, למשפט והשמים הם הגבול. כמו בסעודיה גם בישראל צריך להקים את "מועצת גדולי הבינה" שתעזור לכל היישויות בישראל להשתמש באבני הבנין ובתשתית של הבינה המלאכותית. גם בתחום של המיחשוב הקוונטי יש כר נרחב לפעולה בארץ.
איזה מהנושאים של בינה הכי מסקרן אותך ובו אתה מצפה לקפיצת המדרגה?
לעשות את החיים יותר טובים ונוחים, תקשורת בין העין והמחשב במקום הקלטה, חוויית לקוח שעוזרת לך הכל פעילות בחיי היום יום ועושה אותה הרבה יותר קלה, נוחה ויעילה.
ממה אתה חושש?
הסכנה העיקרית שהבינה המלאכותית תיפול לידים הלא נכונות. כדי להשמש בני האדם יוצרים אמון עם המערכות (דוגמת וייז המנחה אותנו בכבישים). לכן חשוב שצהיה רגולציה שתגדיר לאנשים מה מותר ומה אסור. לא מפחד מהדימיון של נסרטים הבדיוניים המדברים על רובוטים המשתלטים על העולם.
מה הממשלה צריכה לעשות בתחום החינוך להשתלבות דור העתיד בהייטק?
"הממשלה צריכה לקבוע שהתוכנית הלימודית תהיה זהה בין הממלכתי והממלכתי דתי וחרדי. אני מעודד את כולם ללכת ללמוד איך להצעיד את הכלכלה קדימה. אנחנו חייבים להשתמש בכל הכוח אדם שיש לנו בכל המגזרים, כדי שילמדו ויוכלו לקחת חלק בהייטק הישראלי. לימודי ליבה בתוך המוסדות החרדיים, חייבים לנתב את האנשים נכון".
איך אתה מתייחס ללחימה מול החמאס?
"סדר העדיפות הראשון שלנו הוא להחזיר את החטופים וצריך לעשות הכל כדי להחזיר את החטופים לארץ. לעבוד 24/7 ולא לצאת לפגרה עד שיחזרו. החמאס מציב תנאים לא הגיוניים, אך צריך לפעול ללא הפסקה להחזיר אותם הביתה. צריך להשמיד את החמאס ולהגלות את כל מי שנשאר בחיים בעזה, שלא יישארו קרוב אלינו".
מה לגבי היום שאחרי?
"צריך לחשוב כבר על היום שאחרי ולהביא קואליציה שתכלול את מצרים, סעודיה, אמירויות, קאטר וירדן שישלטו על הביטחון והחינוך ברצועת עזה. לאט לאט, צריך להתחיל לבנות את עזה מחדש. לדעתי, צה״ל יחזור לצאת מעזה בתכנית של קבלת החטופים וכל הגופות תוך שלושה חודשים, כאשר כל מי שמתקרב לגדר - נורה ללא הכלות. מקווה שאחרי המלחמה הכלכלה תגדל ותצמח. כדי לנצח צריך לעבוד קשה".
|
|
|
|
איך ממשיכים לעבוד כאשר שליש מהעובדים מגוייסים למילואים, עד כמה נפגעת הפעילות?
שמעון אלקבץ: ב 8 לאוקטובר הוקם באקסנצ'ר (חברה גלובאלית של 800 אלף עובדים) חמ"ל בינלאומי במטרה להבין מה מצב העובדים, להחזיר עובדים שנמצאו בחופשה בחו"ל ולהחזיר עובדים מחו"ל המטיילים בארץ בחופשת החגים למדינותיהם. יומיים לאחר מכן קיימנו Town Hall מרגש בהשתתפות כל המנהלים הבכירים מהחברה הגלובאלית בחו"ל במטרה לבחון איך לעזור לנו, איך לחבק, הביזנס היה פחות חשוב וההתמקדות הייתה במשפחות ובילדים, דאגה לחיילים בחזית וגיוס תרומות מכל העולם למטרות שאנחנו בחרנו והגדרנו. הסבלנות הזו תקפה עד היום כשאנחנו כבר חצי שנה אחרי. במהלך כל התקופה התנהלו שיחות קבועות עם הנהלת החברה הגלובאלית לבחינת המצב כשהמסר הכי חשוב בהם היה הדאגה לעובדים ומשפחותיהם. הביזנס שלנו נפגעה יחסית מעט בשל העובדה שאנחנו עובדים הרבה עם חברות גלובאליות בינלאומיות שהמשיכו עסקים כרגיל. בתקופה הזו אף עשינו השקעה בחברה קטנה בארץ בתחום הביו טכנולוגיה.מדיניות החברה לסניף הישראלי ולמדינת ישראל חזקה מכל תקופה אחרת.
חברת סיסקו בישראל נערכה עם תחילת המלחמה לסייע במיגוון תחומים בהם נדרש סיוע ועזרה, מה פתאום במקום לדאוג לעסקים שלכם דאגתם לאחרים?
אורן שגיא: אכן יזמנו והקמנו את "עסקים לתקומה" כפלטפורמה שעוזרת לא רק לעסקים אלא ל 29 ישובים של מפונים וערים בדרום, כאשר האתגר היה כל כך גדול באלה שעוזבים את הבית מהרגע להרגע, ללא בגדים, ללא אוכל, ללא צעצועים לילדים ומוצאים עצמם במלון האילת, או מעבר למגורי ביניים של קיבוצים שלמים למגורי ביניים במרכז ובמחשבה כיצד חוזרים בסופו של דבר הביתה. תוך כדי צריך לפתור בעיות של כלכלה, תעסוקה. ל "עסקים לתקומה" שהקמנו חברו כ 120 חברות מהגדולות במשק הישראלי שמאחוריהם עשרות אלפי עובדים. יצרנו קלסתר של 4-5 חברות המלוות כל ישוב, פה ראינו את הכוח האמיתי של תעשיית ההייטק הישראלי יחד עם מינהלת תקומה בראשות משה אדרי והמגזר השלישי והפילנטרופיה מארצות הברית שנכנסו לואקום שנוצר והוכיחו שיש יכולת לעשות את הדברים בצורה שונה ובעת חרום כולם מתגייסים ועוזרים הן לחמ"לים השונים שהוקמו והן ליצירת האימפקט. בנושא העסקים כחברה סיסקו מחוייבת לחברה הישראלי כמו חברות רבות בתחום, מחויבות לערבות הדדית כל הזמן, קל וחומר ברגעי משבר ומלחמה הקשה ביותר שהיתה בתולדות מדינת ישראל, המחוייבות הזו מתחילה מההנהלה הבכירה במטה העולמי והיא חשובה מאד ל 800 עובדי סיסקו בארץ שחשוב להם להבין שהם בחברה המחויבת למדינת ישראל. אנחנו מרגישים כציונים שנמצאים פה שכולם חייבים להתגייס.
איפה המלחמה תופסת את העסק שלכם ואיך היא משפיעה עליו?
רחלי גנות: קבוצת Ready מונה ב 180 עובדים מתוכם 70 -80 אחוז נשים חרדיות, לכן אצלנו היו רק 3 אחוז מגויסים. המיקוד שלנו היה איך להמשיך ולסייע ללקוחות שלנו להתמודד עם השפעת המצב אצלם. לנו אין מוצרים משלנו ואנחנו עובדים על מוצרי הלקוחות בשותפות מלאה. ספקנו עזרה גם פסיכולוגית לעובדים שלנו וטיפים איך להתמודד עם מצב המלחמה. ממדידות שערכנו התפוקה שלנו אפילו עלתה למרות המצב. נדרשנו לגלות גמישות לדרישות משתנות וחדשות של הלקוחות בהתאם למצב גם לחברות סטארטאפים שעובדיהם גויסו וגם ללקוחות ביטחניים שנזקקו לבוסט בשירותיהם. התעסוקה של נשים חרדיות בהייטק היא כבר למעלה מ 17 שנה והרבה מהדעות הקדומות נעלמו. הן נחשבות לעובדות מוכשרות וחרוצות, בשנים האחרונות גם גברים חרדים מצטרפים. היום גם עבודה מרחוק מאפשרת להן גמישות
מה עשית כשהקפצת עצמך למילואים בתחילת המלחמה?
תום ליבנה: אני כבר שוחחרתי ממילואים בצחנים בשנה שעברה, אבל ראיתי מיד בקבוצות הווטסאפ שכל החברה קופצים להתגייס ואני כחובש לא יכולתי להישאר והצטרפתי אליהם. בהתחלה היה בלאגן גדול, חוסר בציוד. הבננו מה חסר ומה העלויות וניצלתי את אחד הדברים שאני טוב בהם – גיוס כספים ודי מהר גייסנו את הכספים להשלמת החוסרים ולאחר מכן התאמנו, נחנו ואז שחררו אותי וחזרתי לכס המנכ"ל להתמודד עם השירותים ללקוחות עם צוות קטן ב 25% ולקוחות שחלקם אקדמיות בחו"ל שיצאו נגד מדינת ישראל. לתפקד במצב הזה היה מאד לא פשוט.
איך היה המעבר משגרה לחרום של מערך הדיגיטל הלאומי?
שירה לב עמי: דברים שעובדים ברגיעה לא תמיד עובדים בחירום גם בממשלה וזה משפיע על כל המשק, ראינו בחירום בצורה יותר קיצונית את הפערים והחוסרים של תפקוד הממשלה. תפקידנו כמערך הדיגיטל הלאומי לעזור לה לתפקד ולגשר על הפערים. עשינו זאת בעזרת רוח ההתנדבות שבאה מהשוק הפרטי. כבר ב 8 לאוקטובר קם "מוקד ערבה" ביוזמה משותפת של הממשלה וארגון חברות הצמיחה של ההייטק שביקשו שנפעיל אותם בהתאם לצרכים והם יתנו פתרונות מהירים כל אחד בכלים שלו כדי לתת שירות ומענה לנדרש כמו הקמת אפליקציה לניהול כיתת כוננות בראשות מקומית ועד סיוע לקבלת תמונת מצב על המפונים במדינת ישראל ומנהלים את הארוע ולא רק מגיבים אליו. זו הייתה התגייסות בלב פתוח ונפש חפצה ואלפי אנשים לקחו חלק ביוזמות האלה. אנחנו חיפשנו אתגרים שבהם צריך לעשות קפיצת מדרגה גדולה כמו השימוש בענן נימבוס להרחבת מעגלי גיבוי התשתיות של משרדי הממשלה באמצעותו והם גם משרתות את הממשלה גם בהמשך. דוגמא נוספת היא הקמת דש בורד לתמונת המצב האזרחית בחירום שלא היה כלל.
למה ההשפעה על הבורסה שונה הפעם ואיך יוצאים מפה לצמיחה?
יודפת הראל בוכריס: ברבעון האחרון רואים דווקא עליה של 10% ביחס לרבעון הקודם בכלל ההשקעות בהייטק ו 80 סיבובי השקעה. אבל, המצב לא טוב, ההייטק בישראל בועט וחי אבל גם חבוט, גם מה 4 לינואר לפני שנה וגם מיצירת "פטנט" חדש מ 24 שעות היממה מנסים להפיק 48 שעות, כי מתעסקים מתחילת המלחמה הרבה בהסברה, בהתנדבות, בשמירה על חברות הפורטפוליו שלנו, בגיוסי כספים, בנסיעות לחו"ל כדי להסביר שבעצם שום דבר לא השתנה ו "We will Deliver" . זה מה שאנחנו עושים והמשימות שלנו רק הלכו והתגברו. למרות המצב, כקרן אמריקאית אנחנו מנסים לשכנע את המשקיעים כי מכל משבר יצמחו רק דברים טובים. יש לנו כאן גם אוסף של משברים גם כלכלי, פוליטי וצבאי, אבל יש לנו את האנשים הכי טובים בהייטק הישראלי ואת ההנהגה שלנו עוד צריך לפתור. אנחנו מחפשים אנשים טובים שיובילו אותנו לטכנולוגיות חדשות למרות הכל ואף על פי כן, אנשים שמוכנים להעיז וליצור יש מיותר. בשוק הישראלי אנחנו חברות ישראליות שיקנו חברות ישראליות כתמיכה אחד בשני.
מה צריך לעשות כדי להחזיר את ההייטק הישראלי לצמיחה ולהובלה של הכלכלה?
אורן שגיא: בראייה לעתיד הקרוב והרחוק אין לנו ברירה אחרת אלא לחבר את הציר ישראל , ארה"ב וסעודיה ובמסגרת הסכמי אברהם והאמיריות ליצור פה פרוספריטי כלכלי עתידי, לפתח את האזור וגם לתת מענה לאתגר הגדול שלנו בעזה. לשכת המסחר ישראל ארה"ב פועלת להקמת Business Council משותף לישראל ארה"ב וסעודיה כדי לחבר את הדברים . יש הרבה מגעים בזמן האחרון אבל לשם כך אנחנו צריכים שהמלחמה בעזה תיגמר , השבויים והחטופים יחזרו כולם כדי ליצור את האקט הדיפלומטי וליצור את השגשוג שאנחנו מחפשים.
איך ההכרזה של אקסנצ'ר על יעד השקעה של 3 מיליארד דולר ו 80 אלף עובדים בבינה מלאכותית תשפיע על השוק ההייטק הישראל?
שמעון אלקבץ: ההכרזה הזו הופכת את החברה בתובנה שבינה מלאכותית תשפיע על האופן בו אנחנו פועלים ומייצרים בכל התחומים; מוצרי צריכה, מוצרים רפואיים, מוצרים פיננסיים ועוד והנגשתם ללקוח הקצה. המשמעות היא השקעה לאורך כל שרשרת הערך. זו גם ההמלצה לשוק הישראלי לחשוב על כל שרשרת הערך לא רק בניסיונות במודלים של AI במשרדים. בסופו של דבר מה שמניע את הכל זה חינוך והמדינה שריכה להשקיע בשדרוג החינוך כדי שגם בתחום הבינה המלאכותית נוביל כפי שעשינו בסייבר.
איך מערך הדיגיטל הלאומי עוזר להייטק לחזור ולהוביל?
שירה לב עמי: אנחנו מדינה קטנה ולכן היכולת לקדם דברים לפי הצרכים כשכולם נפגשים עם כולם יכולה מאד לעזור. הממשלה מודעת אך לא פועלת מספיק מהר. אנחנו יכולים לעזור באימוץ המוצרים, ההתנסות בהם ובהמשך להאיץ אותם קדימה. בעזרת הענן נוכל לעשות את קפיצת המדרגה וגם בעזרת רגולציה מאד מאפשרת. אנחנו נוכל להשפיע יותר דווקא ביישום.
|
|
|
|
ערן: הסרטן משפיע על מיליוני אנשים בעולם הן ישירות והן במעגל הרחב יותר. חברת Imagene משתמשת בטכנולוגיות הענן וה AI של אורקל כדי למצוא פתרונות וטיפולים חדשים לסרטן. אנחנו באורקל מקדישים את זמננו כדי לפתח טכנולוגיות כדי לאפשר ללקוחות שלנו לבנות מוצרים ושירותים שישנו את העולם. אחת מהן היא חברת Imagene אז מה היא עושה?
דין: החברה קמה בתחילת 2020 עם חזון לאפשר לרופאים לתת את הטיפול הטוב ביותר האפשרי לחולי הסרטן. חוסר הוודאות של החולים והרופאים בהרבה צמתי החלטה טיפוליות מלווה את המחלה הזו. חשבנו שאפשר למנף את הטכנולוגיה של הבינה המלאכותית כדי לשפוך אור על אותם הצמתים בזיהוי של דפוסים ייחודיים שלא ניתן להבחין בהם בעין אנושית. התחלנו לפתח "מוח" (Foundation Model) מבוסס על מידע ממאות אלפי דגימות של חולי סרטן ויצרנו "אינטליגנציה אונקולוגית". המוח הזה מאפשר פיתוח יישומים שבעזרתם ניתן ליצור אבחונים לסרטן, מחקר ופיתוח תרופות ועוד.
האיבחון הראשון שיצרנו הוא איבחון לסרטן ריאה. בינה מלאכותית מסתכל התמונת הביאופסיה ותוך דקות מעטות נותנת אינדיקציה מה הטיפול הנכון המותאם אישית למקרה.
ערן: מה החיבור שלכם עם אורקל ולמה בחרתם להשתמש בפלטפורמה שלה?
דין: כחברה אנחנו מתמודדים עם שני סוגי אתגרים; כאלה הקשורים עם אופי הפיתוח בסביבת בינה מלאכותית וכאלה הקשורים בהנגשת המוצרים שפיתחנו. אורקל מלווה אותנו מהשלבים המוקדמים של החברה. פיתוח בינה מלאכותית דורש משולש של דאטה (איכות הדאטה) , האלגוריתמיקה וכמה כוח עיבוד עומד לרשותנו. שלושת הפרמטרים הללו משפיעים על דיוק המוצר ובעולם של סרטן זה מאד קריטי. בבחינה של המשאבים המושקעים מול כוח העיבוד המתקבל, הצלחנו להגיע רחוק יותר עם אורקל. זה קשור גם לזמינות של GPU וכח עיבוד כמשהו מאד קריטי, השיתוף פעולה של אורקל עם נבידיה אפשר זאת. 30% מהמידע המעובד בבינה מלאכותית בעולם מגיע מעולמת הרפואה ואנחנו עדיין לא מנצלים שבריר ממנו. אורקל נמצאת בעמדה טובה לאפשר לחברות בינה מלאכותית לעשות יותר עם המידע שלהם.
ערן: מה האימפקט הצפוי לכל המגזר הבריאותי?
דין: בעולם הרפואה בכלל ובסרטן בפרט אין מידה אחת המתאימה לכולם . נצטרך להתאים תפריט למודל הגנטי ןלמודלים נוספים שישפיעו על בחירת ההתאמה האישית. האתגר הוא גם להביא את הטכנולוגיה אל בתי החולים. הצלחנו להביא אותה כבר לכ 20 מרכזים רפואיים ששניים מהם הם שיבא ואיכילוב שהם שותפים מכובדים של המחקר שלנו. יש כברבהחלט דוגמאות לכך שאיבחון נכון ובזמן בעזרת הטכנולוגיה מציל חיים.
ערן: איזה מקרים נוספים אתה צופה בעתיד ואיך ה GEN AI הולך להשפיע?
דין: החוזקה של השימוש בתוכנה קשורה גם לאדם שמפעיל אותה. הכוונה שלנו להתפתח גם לעולם של פיתוח תרופות שם GEN AI יכול לעזור מאד בעיבוד התוצאות של הניסיים הקליניים.
ערן: החזון של לארי אליסון הוא שילוב של אורקל בתחום הרפואה מה דעתך?
דין: זהו חזון נכון. אנחנו רואים עצמנו נתחברים לחזון הזה כ Building Block בסביבה שיתופית שתאפשר לייצר פתרונות בזמן מאד סביר.
|
|
|
|
| הגיע הזמן לצרף את הארגון שלכם לקהילת הTECH החדשנית והגדולה של ישראל!
החברות והתאגידים שכבר חברים בלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל נהנים מ:
- חברות במועדוני הבכירים למנכ"לים, מנמ"רים ומנהלי תשתיות בארגון.
- חברות בלשכה לעובדי הארגון.
- הרצאות מקצועיות ב"בית הלקוח".
- ייעוץ מקצועי.
- מתן הרצאות מקצועיות במפגשים.
- פרסום בניוזלטר הלשכה.
- השתתפות בכלל פעילויות הלשכה.
- קורסים ללא עלות/בהנחה.
- ועוד
בואו להיות בקו הראשון של הטכנולוגיה ולשמוע על כל החידושים לפני כולם. |
| | הגיע הזמן שתצטרפו ללשכה החדשנית והגדולה של ישראל!
אלפי חברי הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל כבר נהנים מ:
- השתייכות לקהילה המקצועית הגדולה בישראל.
- השתתפות באירועי הלשכה ללא עלות.
- קורסים ללא עלות/בהנחה.
- קשרים עסקיים ומקצועיים.
- ניוזלטר מקצועי.
- הסמכות מקצועיות.
- ועוד
אל תישארו לבד.
בואו להיות בקו הראשון של הטכנולוגיה ולשמוע על כל החידושים לפני כולם. |
|
|
|
|
|
|
|
