חברים וחברות יקרים.ות,
אוגוסט, השמש יוקדת, חם ולח בחוץ. קיווינו לקיץ שבו אפשר יהיה להירגע קצת, לעכל את השנה הקשה שעברה על כולנו. אך רוחות המלחמה ממשיכות לנשב, חטופים וחטופות עוד נמקים ונמקות בשבי בעזה, משפחותיהם מרוסקות מהטלטלות האינסופיות מתקווה לייאוש, ולא רואים את הסוף באופק. למרות זאת, אנחנו ממשיכים לעשות את המאמץ להתרכז במשא ומתן, ומשקיעים בו את כל האנרגיות הפנויות שיש לנו על מנת לקדם אותו, ולעשות מה שאנחנו יכולים כדי לשפר את המצב, בחלקת אלוהים הקטנה שלנו, האוניברסיטה הפתוחה.
שלכם.ן,
ועד סגל ההוראה
_0_1.png?dummy=7011)
_1.png?dummy=447)
