לקוחות יקרים,
בית המשפט המחוזי מרכז אישר באופן חלקי שתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד בנק לאומי ובנק דיסקונט, בגין גבייה שלא כדין של עמלות פירעון מוקדם מלקוחות, במסגרת פירעונות מוקדמים של הלוואות שאינן לדיור, שבוצעו משנת 2006 ועד למועד האישור (3.11.19) - כמעט 13 שנים!
מדובר בשתי תביעות ייצוגיות שבמידה ויתקבלו, עשויות להניב החזר לציבור המסתכם בעשרות מיליוני שקלים.
שתי הבקשות לאישור התביעות כייצוגיות אשר הוגשו נגד שני הבנקים, נוהלו על ידי עוה"ד עפר פירט ולירון ליברמן, ממשרד פירט, וילנסקי, מזרחי כנעני - עו"ד (FWMK). הבקשות אושרו באופן חלקי על ידי כב' השו' עופר גורסקופף - ככל הנראה באחת ההחלטות האחרונות שלו בכובעו כשופט בבית המשפט המחוזי, בעקבות מינויו לבית המשפט העליון.
במרכזן של שתי התביעות הייצוגיות אשר הוגשו בשנת 2013 (נגד לאומי) ו- 2014 (נגד דיסקונט), עומדת טענת שתי חברות, כי בנק לאומי ובנק דיסקונט גובים באופן שיטתי מהלקוחות עמלות פירעון מוקדם מופרזות בהלוואות שאינן לדיור, בשיעור ובסכומים העולים על אלו המותרים בגבייה בהתאם להוראות המפקח על הבנקים - במסגרת הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 454.
באופן כללי, הוראת 454 (בנוסח שקדם לתיקון משנת 2015) הפרידה בין שני סוגים של הלוואות: (1) הלוואות בסכומים של עד 750,000 ש"ח - לגביהן נקבעו בהוראה 454 כללים מפורטים וספציפיים לחישוב עמלת הפירעון המוקדם; (2) הלוואות בסכומים של מעל 750,000 ש"ח - לגביהן נקבע בהוראה 454, כי הבנקים רשאים לחשב את עמלת הפירעון מוקדם על בסיס "הנזק שנגרם לתאגיד הבנקאי כתוצאה מהפירעון המוקדם" - הגדרה אמורפית ופתוחה שהבנקים הכניסו בה תוכן ועשו בה שימוש כדי לגבות סכומים גבוהים מהלקוחות כעמלת פירעון מוקדם.
במסגרת בקשות האישור נטען ע"י עוה"ד פירט וליברמן, כי שני הבנקים גובים מהלקוחות שלהם עמלות פירעון מוקדם מופרזות, בשני סוגי ההלוואות - גם בהלוואות שסכומן המקורי היה מתחת 750,000 ש"ח, וגם בהלוואות שסכומן המקורי היה מעל 750,000 ש"ח.
ביום 3.11.2019 ניתנה החלטת בית המשפט אשר קיבלה באופן חלקי את בקשות האישור. בית המשפט קבע, כי בכל הקשור להלוואות בסכומים של מעל 750,000 ש"ח, הוכח בפניו שקיימת אפשרות סבירה שהבנקים גובים עמלות פירעון מוקדם מופרזות מהלקוחות.
נקבע, כי התובעות הוכיחו שבמסגרת עמלת הפירעון המוקדם שנגבית מהלקוחות, הבנקים לא מתחשבים בתועלת שנוצרה לבנקים כתוצאה מכל פירעון מוקדם - בכך שהוסר הסיכון שקיים בכל הלוואה שזו לא תיפרע בסופו של דבר. כתוצאה מכך, הבנקים גובים עמלות שלא משקפות רק את הנזק שנגרם להם.
לפי קביעת בית המשפט, היה על הבנקים להתחשב בתועלת האמורה (הפחתת הסיכון לאי פירעון ההלוואה) במסגרת תחשיבי עמלת הפירעון המוקדם של ההלוואות בסכומים של מעל 750,000 ש"ח, ובכך להפחית את תשלום עמלת הפירעון המוקדם הנגבית מהלקוחות.
לצד זאת, בית המשפט לא קיבל את הטענות בנוגע לגבייה שלא כדין בהלוואות בסכומים של מתחת ל- 750,000 ש"ח, ולא קיבל את הטענות כי הבנקים הטעו את הלקוחות במסגרת המגעים שקדמו לפירעון המוקדם.
בסופו של דבר, בית המשפט אישר לנהל את התביעות הייצוגיות, בשם הקבוצות: לקוחות שני הבנקים, החל משנת 2006 ואילך (ביחס לבנק לאומי) והחל משנת 2007 ואילך (ביחס לבנק דיסקונט) אשר פרעו בפירעון מוקדם הלוואות שסכומן המקורי עולה על 750,000 ש"ח, ואשר שילמו עמלות פירעון מוקדם לבנקים. בנוסף, במסגרת ההחלטה נפסק לטובת באי כוח המבקשים שכר טרחה בגין הטיפול בתביעה, עד לשלב זה.
ביחס לבנק לאומי - בית המשפט הורה על החלפת התובעת הייצוגית. כך שבמידה והנכם נכללים בקבוצה שבשמה אושרה התביעה הייצוגית נגד לאומי, יתכן כי תוכלו לשמש גם כתובעים ייצוגים במסגרת התביעה.
שתי המבקשות/התובעות הייצוגיות יוצגו בהליכים על ידי עוה"ד עפר פירט ולירון ליברמן ממשרדנו.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה והבהרה.
בברכה,
מחלקת ליטיגציה FWMK
*אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
