בעלי מוגבלויות מודרים לא פעם מהמרחב הציבורי, כאשר מגוון הפעילויות היום-יומיות אינו מונגש להם במידה שהוא מונגש למרבית האוכלוסייה. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 (להלן: "התקנות"), הותקנו מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), ומחייבות בין היתר הנגשה של אתרי אינטרנט.
בהתאם לתקנות, אתר מונגש הוא אתר שבוצעו בו התאמות לפי תקן ישראלי 5568. ההתאמות מאפשרות לאנשים בעלי מוגבלויות שונות, כגון לקות שמיעה, לקות ראיה ומוגבלות פיזית לעשות שימוש אפקטיבי באתרי האינטרנט השונים ובשירות המוצע בהם. כך למשל, נדרשות התאמות על מנת לאפשר למשתמש בעל לקות ראייה לשמוע את תוכן האתר באמצעות קטעי שמע מוקלטים, לדאוג כי תהיה אפשרות להגדיל את הגופן והתאמות שיאפשרו למשתמש בעל לקות שמיעה לקבל את המידע הקולי שמועבר באמצעות וידאו ו/או קטעי שמע באתר, על ידי הוספת כתוביות או קטע כתוב המסביר את קטע הקול.
החייבים בהנגשת מידע
חובת ההנגשה חלה על כל בעלים, מחזיקים או מפעילים בפועל של אתר הנותן שירות ציבורי או מידע על שירות ציבורי (שירות שניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, כגון מרכזי פנאי ומסחר, מסעדות ומוסדות לימוד למיניהם או מתן שירותים דוגמת שירותי בריאות, בידור, חינוך, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, דת, תחבורה ושירותים פיננסיים אחרים) (להלן: "נותן שירות אינטרנטי"). ההגדרה כוללת אנשים פרטיים, גוף פרטי בעל מטרות רווח, גוף הפועל שלא למטרות רווח וגופים ציבוריים. בפועל, התקנות חלות על כל האתרים הנותנים שירות ציבורי או מידע אודות שירות ציבורי ללא התייחסות לגודל העסק, האתר או לזהות המפעיל.
שירותי האינטרנט החייבים בהנגשה הם שירותים הכוללים תכנים בכל פורמט ותצורה שהיא, בין אם מדובר בתמונה, וידאו, טקסט וכד', המועברים באמצעות תשתית רשת האינטרנט או אפליקציות ומוצגים למשתמש על מנת לספק לו שירות ציבורי או מידע על שירות כאמור.
חשוב לציין כי ככל שבכוונתכם לשכור את שירותיהם של בוני אתרים ו/או אפליקציות לטובת הקמת אינטרנט ו/או אפליקציה, מומלץ לכלול במסגרת ההתקשרות עימם, דרישה לעמידה ברגולציה הרלוונטית החלה לרבות בחובת ההנגשה כאמור.
תחולת התקנות על אפליקציות
כיום, לא קיים תקן ייעודי לאפליקציות (המיועדות לטלפון הסלולרי, מחשבים ניידים, טאבלטים וכיו"ב), אולם בדומה לאתרי אינטרנט, הן יהיו מחויבות לעמוד בהנחיות הנגישות ובתקן, ככל שיהיה כזה. בהיעדר תקן כאמור, יש להנגיש את האפליקציות לפי דרישות התקן הישראלי לנגישות אתרי אינטרנט ככול האפשר, וככול שהוראות התקן רלוונטיות גם לאפליקציות. יחד עם זאת, ובהתאם לתקנות, מפעיל אפליקציה יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות ביחס לשירות שניתן באפליקציה, ככל שהוא מפעיל שירות זהה באתר אינטרנט אשר עומד בדרישות הנחיות הנגישות ובכפוף לכך שקישור נגיש ככל האפשר יפורסם באפליקציה, ויפנה לאתר האינטרנט האמור.
פרסום השירות ברשתות החברתיות
בהתאם לתקנות, אם השירות או המידע אודותיו ניתן באמצעות רשתות חברתיות (פייסבוק, אינסטגרם, גוגל, טוויטר וכיו"ב), נותן השירות יבצע את התאמות הנגישות האפשריות באמצעות אותה פלטפורמה. כך לדוגמא, אם פייסבוק מאפשרת ניווט באמצעות המקלדת, יש להשתמש באפשרות זאת.
ענישה ואכיפה למפר תקנות הנגישות
הפרת תקנות הנגישות עשויה לגרור ענישה ואכיפה על המפר, באחד או יותר מהמסלולים הבאים:
המסלול האזרחי:
- עוולה אזרחית – אדם או ארגון יכולים לתבוע את החייב בביצוע הנחיות הנגישות בדרישה לבצע את ההתאמות או לתבוע פיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד לגובה של 50,000 ש"ח.
- תביעה ייצוגית – כל אדם בעל מוגבלות, הנציבות או ארגון המייצג אדם עם מוגבלות ו/או ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות רשאים להגיש תביעה ייצוגית. בהקשר זה מסתמנת מגמה של הגשת תובענות ייצוגיות נגד עסקים שלא עומדים בחוקי הנגישות.
המסלול הפלילי: מפר התקנות חשוף להרשעה פלילית ולקנס עד לגובה של 150,600 ש"ח.
המסלול המנהלי: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים רשאית להוציא צו נגישות לבעל אתר שהפר את התקנות. המפר צו נגישות עשוי להיקנס עד לסכום של כ- 75,000 ₪, בתוספת קנס נוסף בשיעור של 5% מהקנס האמור עבור כל יום בו נמשכת העבירה מעבר למועד שנקבע בצו הנגישות להנגשת האתר או האפליקציה.
פטורים
קיימים מספר פטורים להם זכאים נותני שירותים אינטרנטיים כאמור. הפטורים מתבססים, בין היתר, על המחזור השנתי של נותן השירות האינטרנטי כפי שיפורט להלן, אי היתכנות טכנולוגית שלא מאפשרת את ביצוע ההנגשה (בכפוף לתנאים מסוימים) או במקרה של מיעוט נרשמים לשירות.
הפטורים המתבססים על המחזור השנתי של נותני השירותים האינטרנטיים הינם פטורים אוטומטיים ללא צורך בפנייה לנציבות לאישורו:
פטור מלא: לנותני שירותים אינטרנטיים שמוגדרים כ-"עוסק פטור" או שהמחזור השנתי (לפי הגדרת מונח זה בחוק המע"מ) שלהם אינו עולה על -100,000 ש"ח;
פטור זמני עד ליום 26.10.2020: לנותני שירותים אינטרנטיים שהמחזור השנתי (לפי הגדרת מונח זה בחוק המע"מ) שלהם אינו עולה על 300,000 ש"ח;
פטור זמני נוסף: אם המחזור השנתי (לפי הגדרת מונח זה בחוק המע"מ) של לנותני שירותים אינטרנטיים הוא בין 300,000 ש"ח עד 1,000,0000 ש"ח - קיים פטור זמני למשך שלוש (3) שנים להנגשה של אתרים קיימים שהפעלתם החלה לפני 26.10.2017, ובלבד שדרכי ההתקשרות אתו לצורך קבלת השירות או המידע מפורסמות בשירות האינטרנט. אולם, אם אותו נותן שירותים אינטרנטי בונה אתר חדש, על האתר החדש להיות נגיש.
