שלום לכולם
והפעם  - בשורה קצת ארוכה  - אבל חשובה לי מאוד!!
אנא קראו עד הסוף... שלושה שירים בה,
וכך גם התגלתה לי  -  בשלבים.
 
אמש בערב – כשאני בחדרי ופותחת אל החלון לרוח פרצים קרירה וסתווית הגיע אלי בעוצמה גדולה השיר שריפה, אחים, שריפה.  ולא נתן לי מנוח עד שאשמענו שוב ושוב..
השיר נכתב בשנת 1938 אחרי הפוגרום בפשיטיק בפולין  והוא שיר נבואי על השואה שהפך מאוד נפוץ כמעט מיד עם פרסומו וטרם התחלת מלחמת העולם השנייה. מרדכי גבירטיגש כתב את המילים ביידיש וגם חיבר את הלחן נולד בקראקוב והתפרנס ממלאכת הנגרות. הוא נורה על ידי הגרמנים בשנת 1942.
אנא קראו אותו עד תומו בתרגומו של אברהם לוינסון לעברית.
מוזמנים להאזין לשירים בהקלקה על הטקסט.

מה היא אותה הַשְּׂרֵפָה?

האם זה הפחד מהקורונה, חוויות אי הודאות, הכאוס המשתלט עלינו, חוויות חוסר האמון וחוסר האונים ואף אובדן התיקווה? או שמא ההרגשה שהעולם שידענו אותו הולך ומתפרק לנגד עינינו? ובקצב הזה  אם "הַלְּהָבוֹת יַתְמִידוּ,
אֶת כֻּלָּנוּ פֹּה יַשְׁמִידוּ, רַק שְׂרִידֵי קִירוֹת יָעִידוּ מַה שֶּׁפֹּה הָיָה."
 
התשובה היא ככל הנראה שכל אלו יחד ועוד רגשות ותחושות חוברות יחד לחוויה אפוקליפטית.. והיא איננה מוטעית.
 
לפי הבנתי אנו עומדים בפיתחו של עידן חדש, שקשה לתאר מה הוא יכלול ואיך הוא יבוא לידי ביטוי כי זה כרגע מעבר ליכולת ההשגה שלנו. דברים שנתפסים כסותרים או בלתי אפשריים, וגם מורכבות בלתי ניתנת לתפיסה יחד עם עדינות ופשטות. העולם כפי שאנו מכירים אותו הולך להשתנות באופן דרמטי, טרנספורמטיבי, אנחנו כאנושות הולכים להשתנות וכל אחד מאיתנו ברמה האישית ובזהותו הפרטית נקרא להשתנות. וזה יקרה מהר יחסית, וחלקית בלי שליטה.
 
אז מה אנחנו נקראים לעשות?
 
שיר נוסף ידוע "דונה דונה" -  הגיע אלי והזדמזם בהקשר לטרנספורמציה שאנו נקראים לעבור בדצמבר 2019 עוד לפני הקורונה בעקבות שיחה עם נטלי זייתוני.
השיר שחיבר אהרון צייטלין נכתב בארה"ב ב 1940 ביידיש למחזמר "אסתרק'ה", ותורגם לעברית על ידי נחמה הנדל והלחן הוא של שלום סקונדה.
שימו לב למילים!!

אני היכרתי את השיר אך לא האזנתי למילים. וכשהאזנתי הזדעזעתי ולא יכולתי להבין..
זהו? אנחנו הולכים לטבח? זו הטרנספורמציה? על זה "מדברים" איתי?
 
ואז הבנתי שבחיים שלנו כאן אנחנו בסיומם כמו העגל מגיעים את המוות – אך הפעם אנחנו נקראים להצמיח כנפיים ולהמריא  ולהיות כמו העפרוני בשמיים. ועדיין לא הבנתי..
 
ואז הגיע אלי השיר השלישי שמפרש ומסביר מה הן כנפיים אלו.
זהו שיר יפהפה שמבוסס על משפטיו של הרב קוק (אורות הקודש, א' סד)
 
בֶּן אָדָם, עֲלֵה לְמַעְלָה עֲלֵה.

כִּי כֹּחַ עַז לְךָ יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ, כַּנְפֵי נְשָׁרִים אַבִּירִים.

אַל תְּכַחֵשׁ בָּם פֶּן יְכָחַשׁוּ לְךָ. דּרושׁ אוֹתָם – וְיִמָּצְאוּ לְךָ מִיָד


הכנפיים – כנפי העפרוני או הנשרים האבירים - כנפי רוח הם. כוח עז הן נושאות עימן.
ואם אדם מתכחש למימדים אלו בו – מכחשים הם באדם.
 
ובעיקר --- אנחנו נקראים לדרוש אותם ואם נדרוש - ימצאו לנו כנפיים אלו והכוח העז הגלום בהם – מיד ובקלות יחסית.
 
וזוהי אפוא, בשורתי.
אנחנו כאנושות מוזמנים לדרוש את כנפי הרוח ולהמריא איתן – והן נגישות לנו.
 
ישנן דרכים רבות "לדרוש" את כנפי הרוח – כנפי נשרים אבירים.
אבל "דרך המלך" שפתוחה בקלות יחסית כיום כמעט בפני כולם –
היא דרך “התרחבות התודעה”– ובאנגלית Expansion of Consciousness
 
הירחון החגיגי לקראת השנה החדשה שישלח בעוד יומיים מוקדש כולו לנושא
"התרחבות התודעה"– כנפי הרוח למי שרוצה לבדוק אפשרות לדרוש אותן ולפתח אותן.
 
לקראת השנה הטרנספורמטיבית המתרגשת ובאה – המרכז לחקר וטיפוח רוח האדם יציע למעוניינים בהתנסות כזו להשתתף במחקר שיעסוק בהתרחבות התודעה ובו יוצעו למשתתפים במחקר קורסים שונים של התרחבות התודעה.  פרטים – בקרוב...
 
דרוש אותם, דרוש בן-אדם וימצאו לך מיד.
 
באהבה
 
עפרה