מדור חדש - עדכונים בנושא חדלות פירעון בשיתוף עם משרד המשפטים

אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן

5.8.2021

חברות וחברים יקרים,

ביום 31.12.20 אישרה ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת את התקנות לגיבוש רשימת נאמנים במסגרת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הכוללות רואי חשבון כבעלי תפקיד.

בנוסח שאושר ביום 31.12.2020 זוכים רואי החשבון לראשונה למעמד של בעל תפקיד מן המניין, על בסיס הכרה בתרומתנו הייחודית לתחום השיקום הכלכלי והבראת עסקים. החוק החדש שם דגש על שיקום כלכלי, וכן הוכר בתקנות הצורך בהרחבת הקבוצה ושילוב רואי חשבון שכיהנו כנושאי משרה או בעלי ניסיון מוכח בליווי תאגידים במשבר, כבעלי תפקיד (נאמנים), תוך דגש על הערך המוסף של רואי החשבון כנאמנים מפעילים (בהליכי שיקום חברות). (כניסת התקנות לתוקף נדחתה בחצי שנה נוספת קרי עד ליום 1.1.2022)

לפרסומנו בנושא דגשים לרואי חשבון בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים), התשפ''א-2020 לחצו כאן.

בהמשך להשתלמות תעודה מקוונת ייחודית שקיימנו בשיתוף עם משרד משפטים בנושא תוכנית הכשרה לרואי חשבון בהתאם לתקנות חדלות פירעון (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים), התשפ"א-2021 (לסיכום מפגש הפתיחה לחצו כאן) ועל מנת לאפשר לכם לשמור על ידע מקצועי עדכני אנו מתכבדים להביא לעיונכם פסקי דין ועדכונים מקצועיים בתחום, בשיתוף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – היכנסו והתעדכנו.

תודות לרו"ח ועו"ד אסף ברקוביץ' - מחלקת ידע ומדיניות, הנהלת האגף
האפוטרופוס הכללי, הכונס הרשמי והממונה על חדלות הפירעון - משרד המשפטים על שיתוף פעולה.

מוזמנים לקרוא את פסקי הדין המצורפים בנושא חדלות פרעון.

בברכה,

איריס שטרק, רו"ח
נשיאת לשכת רואי חשבון

ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן נ' עו"ד איתן ארז
"...גם המבחן התזרימי וגם המבחן המאזני עשויים לתת תשובה ראויה לשאלה אם מדובר בגוף חדל פירעון, ואין הכרח להכריע בדבר בכורתו של אחד מהשניים. יצוין בהקשר זה כי החוק החדש קובע – בניגוד להצעת החוק – כי חדלות פירעונה של חברה יכולה להיקבע, בין אם על פי המבחן התזרימי ובין אם על פי המבחן המאזני. כך, הגדרת "חדלות פירעון" בסעיף 2 לחוק חדלות פירעון קובעת כי: "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו". שינוי זה שבין הנוסח שבהצעת החוק לבין הנוסח שהתקבל לבסוף בחוק, אינו שינוי של מה בכך. בדברי ההסבר של הצעת החוק נאמר כי "החוק המוצע מאמץ את המבחן התזרימי וקובע כי חדל פירעון הוא מי שאינו יכול לשלם את חובותיו במועדם. בכך זונחת הצעת החוק את המבחן המאזני הקיים" (הצעת החוק, עמ' 595). כך גם נאמר כי מוצע "לאמץ את המבחן התזרימי כמבחן הבלעדי לחדלות פירעון" (הצעת החוק, עמ' 605). לצד זאת, ניתנו דברי הסבר נרחבים מדוע יש לאמץ את המבחן התזרימי על פני המבחן המאזני. על כן, העובדה שהמחוקק בסופו של דבר קבע שחדלות פירעון נמדדת גם על פי המבחן המאזני, מלמדת כי בסיומו של תהליך החקיקה אין עוד מעמד בכורה למבחן התזרימי ושני המבחנים – המבחן התזרימי והמבחן המאזני – שווים במשקלם." לפסק הדין לחצו כאן

999/20 עיריית תל אביב נ' עו"ד עוז עמית
שעה שתביעות החוב שהגישה העירייה הן למעשה המשך ישיר וטבעי של בחירתה הראשונית לנקוט הליכי גבייה מינהליים, הרי שתקופת ההתיישנות אמורה להימנות מנקודת מבט מינהלית ובהתאם למרוץ ההתיישנות החל על הליך הגבייה המינהלי. על כן, משתקופת התיישנות טרם באה אל תומה הרי שלא היה מקום לדחות את תביעות חוב על הסף מחמת התיישנות. לפסק הדין לחצו כאן

ע"א 1167/20 עו"ד עובדיה כהן נ' חברת יצחק גליק
משנכנסת חברה להליכי חדלות פירעון וניתן בעניינה צו לפירוק, היא חדלה מלהיות אישיות משפטית עצמאית המסוגלת לנהל את ענייניה. לחברה מתמנה מפרק אשר בא בנעליהם של אורגני החברה, וזאת, בין היתר, לצורך ניהול הליכים משפטיים בשמה (רע"א 7033/20 עמותת תושבים למען מבוא בית"ר נ' אור מבואות ירושלים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 10 (2020); סעיפים 306 ו-307(א)(1) לפקודת החברות. ראו כיום בסעיפים 43 ו-44(א)(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018). המשמעות בענייננו היא כי בעלי המניות שניהלו את התביעה בשם אופסט, לא היו רשאים לעשות זאת. בגישה זו יש טעם רב, שכן כאשר החברה מצויה בחדלות פירעון, בעלי מניותיה – שזכותם מאוחרת לזו של הנושים – מאבדים את האינטרס שלהם בחברה, ובמובן זה הם אדישים לחיובה האפשרי בהליך המשפטי (ראו: ציפורה כהן פירוק חברות 231 (2000)). יוצא מכך כי במקרה דנן החברה החייבת למעשה נעדרה מההליך שהתנהל נגדה, במשך למעלה משנה החל מיום מתן צו הפירוק ועד למתן פסק הדין. מדובר אפוא בפגם מהותי בהליך, שיש בו כדי לעורר ספק ביחס לנכונות ההכרעה שהתקבלה בו. לפסק הדין לחצו כאן

ע"א 3138/21 דיוטי פארם פ"ת נ' ארז חבר, עו"ד

...לא מצאתי עילה העשויה להצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. דיוטי פארם טוענת, כי כונס הנכסים מצוי בניגוד עניינים "מובנה" משום שהוא משמש כעורך-דינו של הבנק, בעל השיעבוד, ומייצגו בהליכים משפטיים נוספים. ואולם, לא עלה בידי דיוטי פארם להצביע על נתון כלשהו המלמד כי קשריו, מעמדו או עיסוקו של כונס הנכסים עלולים להביא לניגוד עניינים עם ביצוע תפקידו. כידוע, כונס הנכסים הוא 'פקיד בית המשפט' (officer of the court), ומחויבותו היא כלפי בית המשפט. ממילא, ככזה, כונס הנכסים איננו שלוחו של בעל הדין שביקש למנותו (רע"א 11356/05 דף רץ שירותי הדפסה בע"מ נ' לב אמון יזמים בע"מ [פורסם בנבו] (10.4.2017)). מכל מקום, כך או כך, בנסיבות העניין דנן, כונס הנכסים ציין כי אינו מצוי בניגוד עניינים, וכי הוא פועל בשקיפות מלאה ובנאמנות, בהתאם לדין. לא מצאתי אפוא ממש בטענתה של דיוטי פארם, וממילא אין בה כשלעצמה כדי להצדיק מינוי בעל תפקיד אחר, ניטרלי וחיצוני, לביצוע בדיקת היקף החוב (השוו: ע"א 5346/18 שימר נ' חבר, בתפקידו כמנהל מיוחד, [פורסם בנבו] פיסקה 4 (18.7.2018)). לא למותר לציין, כי המבקשת אף לא הצביעה על "פגם מהותי היורד לשורש העניין", בהתנהלותו של כונס הנכסים, אשר עשוי להצדיק העברה מתפקידו.
לפסק הדין לחצו כאן

ע"א 3284/19 שיף הזנפרץ נאמנים (2004) בע"מ נ' יוסף בר
"הפסיקה עמדה על כך שככלל, הליך של מתן הוראות אינו מיועד "לפתרון מחלוקות מהותיות בין נושא התפקיד לבין צדדים שלישיים, ובוודאי כך כאשר הכרעה במחלוקת מחייבת דיון מורכב הכרוך בהכרעה בעובדות". לצד זאת, הפסיקה הכירה בכך שייתכנו מקרים שבהם ניתן להכריע במחלוקת מהותית בין בעל תפקיד לצד שלישי במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות, אך זאת בהתמלא מספר תנאים: האחד – שבירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם "ביצוע יעיל וראוי" של תפקידו; השני – שבירור המחלוקת לגופה אינו כרוך בהכרעה בעובדות או אינו מחייב בירור עובדתי מורכב, וניתן להכריע בעובדות בדרך פשוטה וקצרה; והשלישי – שבניהול ההליך בדרך מקוצרת אין כדי לגרום עיוות דין או כדי לפגוע בזכויות דיוניות ומהותיות של בעל דין.
.... בית משפט של חדלות פירעון הוא הערכאה בעלת המומחיות בתחום, לוֹ ההיכרות הקרובה עם ההליך המתנהל בפניו, ובידיו הכלים המתאימים להתוות את המתכונת הדיונית המיטבית לצורך ניהולו היעיל. מכאן הזהירות שעל ערכאת הערעור להפגין בבואה לשקול להתערב בהחלטות דיוניות של בית משפט של חדלות פירעון לגבי אופן ניהול ההליך."

לפסק הדין לחצו כאן

ע"א 3823/21 מולי שימר נ' ארז חבר, עו"ד
הנאמן בהליך חדלות הפירעון משמש "פקיד בית המשפט" (Officer of the court), כך שמחויבותו הבלעדית היא כלפי בית המשפט ולא כלפי הנושה שביקש למנותו (רע"א 11356/05 דף רץ שירותי הדפסה בע"מ נ' לב אמון יזמים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 12 (10.4.2007)). משמעות הדבר היא כי על בית המשפט לחזק את ידי הנאמן ולגבות את פעולותיו (ע"א 6872/16 חיון נ' דסברג [פורסם בנבו] (4.1.2017); מאור ודגני[1], 488). המערער לא הצביע על כל פגם מהותי היורד לשורש העניין המצדיק את העברתו של המשיב מתפקידו. בהתחשב בכך שהמשיב הצהיר כבר בתחילת הדרך כי אינו מצוי בניגוד עניינים ביחס למערער וכי מעולם לא טיפל בענייניו; בשים לב לכך שניתנה הסכמת הכנ"ר למינויו; ובהיעדר אינדיקציה ממשית לקיומו של ניגוד עניינים קונקרטי מעבר לטענה הכללית על אודות קשרי העבודה של המשיב עם הבנק; לא נפל כל פגם בהכרעת בית המשפט המחוזי כי אין מקום להורות על העברתו מתפקידו. כפי שצוין לעיל, העובדה שנאמן מייצג נושה של חייב אין בה לבדה כדי ללמד על קיומו של ניגוד עניינים. אף לא למותר להזכיר כי הכנ"ר (ולפי חוק חדלות פירעון – הממונה) וכן בית המשפט עצמו מפקחים כל העת על פעילותו של הנאמן (עניין שאלתיאל, פסקה 18; מאור ודגני, 501). בהינתן טעמים אלה, גם אין הצדקה להורות על מינוי נאמן אחר תחת המשיב לבדיקת תביעת החוב שהוגשה מטעם הבנק, ואציין כי בהחלטתו מיום 2.7.2020 הורה בית המשפט על בדיקה מחודשת של תביעת החוב.

[1] עודד מאור, אסף דגני הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים

לפסק הדין לחצו כאן

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם