בעוד בעולם מתחזקת המגמה לפיה מעסיקים מחייבים את עובדיהם להתחסן בטרם יבואו בשערי מקום העבודה, לרבות ענקיות הטכנולוגיה, פורסמה לאחרונה החלטה שניתנה על ידי בית הדין האזורי לעבודה (סע"ש (י-ם) 15897-06-21 רבקה אהרוני - מפעל הפיס (פורסם בנבו, 6.7.2021)), השופכת מים צוננים על המגמה.
מדובר בעובדת מפעל הפיס שפנתה בבקשה לסעד המורה למקום עבודתה להחזיר אותה מחל"ת אליו הוצאה נוכח סירובה להתחסן נגד נגיף הקורונה, וסעדים נוספים. בית הדין הורה בהחלטתו למפעל הפיס לסיים לאלתר את החל"ת של העובדת ולבחון בתום לב ומתוך שיקולים עניניים בלבד ביצוע התאמות כדי שהעובדת תוכל לשוב לעבודה בפועל.
סיפורה של העובדת מתחיל ב-15.3.2021 אז הודיע מנכ"ל מפעל הפיס כי לא תותר "בשלב זה" כניסה למשרדים לעובדים ולגורמים חיצוניים ללא תעודת מתחסן או מחלים. לנוכח סירובה להתחסן, העובדת (שתחילה שהתה בבידוד), הוצאה לחופשה – תחילה תוך ניצול ימי חופשה ובהמשך, הוצע שתצא לחל"ת אך היא נותרה בעבודה תוך שהותר לה לנצל ימי חופשה עתידיים. בתקופת מבצע שומר החומות אישר מפעל הפיס לעובדיו לעבוד מהבית, אך לא לעובדת הזו.
בית הדין מדגיש בהחלטתו את העובדה שמדובר בעובדת שאינה מקבלת קהל (בניגוד לענייניהן של סייעת בגנים, קופאית, עובדת סוציאלית ומדריכת יוגה שסירבו להתחסן בהן דנו בתי הדין בעבר). נקבע כי לעובד זכות להחליט שלא להתחסן, ואף שלא לערוך בדיקות קורונה, כנגזרת של הזכות לכבוד ולפרטיות רפואית. כמו כן, עומדת לו הזכות לחופש העיסוק. זכויות אלה יש לאזן מול הזכות לחיים ובריאות של יתר העובדים וחובת המעסיק לשמירה על חייהם ובריאותם של כלל עובדיו. נקבע כי איזון נכון הוא שככל שעובד מסרב להתחסן, יש מקום להתנות עבודתו בפועל בעמידה בדרישות בריאותיות ובכלל זה בדיקות קורונה תקופתיות.
העובדת בה מדובר נתנה הסכמה לביצוע בדיקות קורונה תקופתיות, לישיבה בחדר מבודד, להיות עטויה במסכה במשך כל שעות העבודה – לכל אלה מפעל הפיס סירב. בית הדין קובע כי עמדת המעסיק מבוססת למעשה על הוקעת מתחסנים, וכי לא ניתן לקבוע שפעל בסבירות משום שלא נעשה כל ניסיון לביצוע התאמות שיאפשרו לעובדת לשוב לעבודה. נקבע כי מעמדתו של מפעל הפיס משתקפת למעשה כוונת פיטורים או הבאת העובדת למצב שבו תתפטר, וכי לא ניתן להותיר עובד במצב של חל"ת לתקופה בלתי מוגבלת, עד שתחלוף המחלה או סיכוניה מן העולם.
בהחלטה ניתן משקל גם לסיום הטבות דמי האבטלה בתקופת חל"ת שהעניק הביטוח הלאומי, כך שבהחלטת מפעל הפיס גלומה גם פגיעה כלכלית.
מעסיקים המתמודדים עם סוגיה דומה מופנים להחלטה זו, שבה נקבע כי על המעסיק להפעיל שיקולים ענייניים בהכריעו כיצד לפעול ביחס לעובד לא מחוסן, אף אם עובד בלתי מחוסן יוצר "מעמסה" המחייבת התארגנות. המעסיק אינו חייב לקבל על עצמו מעמסה שהיא מעבר לסביר – אך הוא חייב להפעיל שיקול דעת ענייני ובתום לב של האפשרויות העומדות בפניו.
מעסיקים.ות המתלבטים.ות בשאלות הנוגעות להתחסנות עובדים.ות, או לשאלות אחרות מוזמנים.ות לפנות ולהיוועץ בנו.
