בין שלל דברי החקיקה המפורסמים בעת הזו חדשות לבקרים, אשר במצוות מצב החירום, מחוקקים בהליכים מהירים ביותר, לעתים חפוזים, ראוי לשים לב בעיקר לחקיקה הנוגעת למועדים. להלן נפרט על תיקוני החקיקה המשפיעים, בין היתר, על המועדים הנוגעים לדיני התכנון והבניה-
הארכת אישורים, היתרים ורישיונות הניתנים ע"י רשויות המדינה או הרשויות המקומית
חוק הארכת תקופות- לפי החוק שעבר לפני כשבוע- אישורים, היתרים ורישיונות הניתנים ע"י רשויות המדינה השונות או הרשויות המקומית (להלן, אישורים רגולטוריים), ואשר מועד תוקפם פג במהלך תקופת המלחמה, מוארכים אוטומטית בשלושה עד ארבעה חודשים מהיום שבו היה על ההיתר או הרישיון לפוג. החוק מסמיך את ראש הממשלה להאריך את התקופות בחודשים נוספים, בהתאם לצורך ולנסיבות, ובכפוף לאישורים שונים של הממשלה והכנסת.
בהתייחס לאישורים הניתנים לפי חוק התכנון והבניה – המחוקק מצא להתייחס לאישורים אלה באופן מיוחד, באמצעות התוספת הראשונה והשנייה לחוק. עיון בתוספות מגלה כי הכלל הוא שאישורים רגולטוריים לפי דיני התכנון והבניה אינם מוארכים, אבל החריגים לכלל רחבים ולמעשה יש ארכה אוטומטית של ארבעה חודשים לתוקפם של היתרים, הקלות, שימושים חורגים, תוקפו של תיק מידע להיתר, תוקפן של מפות מדידה להיתר ולתכנית איחוד וחלוקה ועוד.
חקיקה בדיון | ארכה אוטומטית של כשלושה חודשים לכל פעילות מול הרשות
דבר חקיקה נוסף חשוב לא פחות נמצא כעת על שולחן הדיונים וצפוי להגיע לדיונים בכנסת בשבוע הקרוב הוא חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים. בהתאם לחוק המתגבש, כל פעולה שהפרט צריך או מחויב לעשותה מול הרשות, וכל פעולה או החלטה שהרשות צריכה לעשות, אשר מוגבלות בזמן, יזכו לארכה אוטומטית של כשלושה חודשים. גם תקופות אלה הן בנות ארכה באופן מדורג ועד לתשעה חודשים. זו חקיקה דרמטית שכן היא מאפשרת לאזרחים לעכב את עמידתם בדרישות חקיקה שונות הקוצבות בזמן, והדבר צפוי להקל על רבים. מאידך, גם הרשות זוכה בחוק זה לארכות רבות בביצוע פעולות שהיא מחויבת בזמן לעשייתן.
בתוספות לחוק נקבעו שורה של פעולות, בהתאם לחוקים שונים, שעליהם לא תחול הארכה הקבועה בחוק. בכל הנוגע לתכנון ובניה - החקיקה הנוגעת לתכנון ובניה מוחרגת ברובה, כאשר הפעולות המרכזיות שלגביהן בכל זאת מוארכת התקופה אוטומטית לתקופה של כחודש, נוגעות למועדים להגשת התנגדויות, עררים, השגות, הגשת תביעה לפי סע' 197, הגשת ערר היטל השבחה והפעולות הנלוות אליו וכד'. בניגוד לתחומי משפט אחרים, החרגת רוב דיני התכנון והבניה מהחקיקה המאריכה, מלמדת כי הצפייה מממוסדות התכנון היא להמשיך בעבודתם הרגילה, לקבל החלטות באופן שוטף ולמעשה לקיים שגרת פעילות. נדמה כי הנסיון שנצבר במהלך תקופות הקורנה חיזק את תחושת מינהל התכנון כי יוכל להמשיך בשגרת עבודה רגילה פחות או יותר, ובכפוף להחלטת מוסד תכנון כזה או אחר, לקיים דיונים תכנוניים כרגיל. כאמור, חקיקה זו נמצאת עדיין בשלבי גיבוש ויש לשער כי בשבוע הקרוב היא תגיע לכנסת לדיונים בהכנתה לקריאה שניה ושלישית. משכך ולמעשה ניתן להשפיע על התוצאה הסופית על דרך של פניה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
חשוב להזכיר כי בכל הנוגע לדיונים ולהחלטות בוועדות המקומית- החלטת רבות מהן להקפיא הדיונים בשל הבחירות לרשויות המקומיות עדיין שרירה ועומדת, ואולם, ברי כי יש לשנותה נוכח דחיית הבחירות וקיומו של מצב החירום.
עוד חשוב להזכיר כי משרד הפנים ומינהל התכנון פעול להתמודד עם צרכים דחופים על דרך של מתן הקלות רבות בתקנות ובצווים.
כך, תקנות שייכנסו לתוקף בקרוב מאפשרות בניית ממ"דים בבתים שהם צמודי קרקע ועד שתי קומות בפטור מהיתר, ובכפוף לאישורים שונים של פיקוד העורף ושל רשות הרישוי שנדרשים להגיב לבקשה בתוך כשבועיים. גם הצו להצבת מיגונית ולשימוש בה בפטור מהיתר ומתכנית (לפי סעיף 266ה לחוק התכנון והבניה) הוארך ויעמוד בתוקמו עיד יוני 2025.
לסיום, ראוי להזכיר אף חקיקה נוספת הנוגעת להתמודדות המשק עם מצב הלחימה. משרד המשפטים פעל במהירות לקידום חקיקה אשר מאפשרת דחיית חיובים שמועדם הגיע לפי חוזה, לפי פסק דין או לפי הודעת חיוב לרשות. לפי החקיקה האמורה שורה של ציבורים – חיילים וחיילי מילואים, אנשי כוחות הבטחון, חטופים ומשפחתם הקרובה וכן תושבי העוטף וסמוכי הגדר בצפון, לא יהיו חייבים לקיים את החיובים הקבועים בחוזה, לשלם חיוב על פי פסק דין או חשבונות לרשות, כאשר מועד התשלום קבוע לתקופת המלחמה וזאת לפחות עד 1/11/23 עם אופציה לארכה עד לסוף השנה האזרחית. חקיקה זו תואמת את חוק הארכת מועדים שנעשה לאחר מלחמת יום הכיפורים, והוא נועד לעזור למי שחייו עמדו מלכת בשבעה באוקטובר.
יצוין, כי משרד המשפטים פרסם קול קורא לבחינת ההיתכנות של חקיקה גורפת לכלל האוכלוסייה ולכל תחומי המשק, כך שלמעשה ניתן יהיה לדחות את ביצוע החוזה או לשנות בדרך אחרת את הוראותיו בשל המלחמה, ומבלי שהדבר ייחשב כהפרת החוזה. לאחר דיון מקצועי בסוגיה מורכבת זו היא צפויה להגיע להמשך דיון בממשלה ובכנסת. |
|
|
|
