בהמשך לעדכון הקודם בדבר ההקלות הפרוצדוראליות הראשוניות של רשות המסים עקב המצב המלחמתי במדינת ישראל, פרסם השבוע משרד האוצר את תזכיר החוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראות שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023. יש להדגיש כי מדובר בתזכיר חקיקה בלבד ויתכנו שינויים בנוסח החוק הסופי.
החוק המוצע נועד להיות חלק מחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, אשר עוסק, בין היתר, במתן פיצויים לניזוקים שנפגעו כתוצאה מפעולות מלחמה ומעשי איבה, כאשר על הפעלת מערך הפיצוי על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים אמונה רשות המסים.
לפי תזכיר החקיקה, הסיוע הכלכלי יחול לגבי עסקים בכל רחבי הארץ, אשר עומדים בתנאי הזכאות הכלולים בחוק. בנוסף, לא תגרע זכותם של עסקים מאזורים בארץ, אשר הוגדרו ככאלו שנפגעו באופן ישיר מהמצב המלחמתי, לדרוש פיצוי לפי ההסדר הכללי לפיצויים המוסדר בחוק מס רכוש וקרן פיצויים. עם זאת, חשוב להדגיש, כי החוק לא יאפשר מתן "כפל פיצוי".
על פי דברי ההסבר, הסדר הסיוע המוצע נועד לסייע לעסקים לצלוח את תקופת המלחמה, באמצעות מימון לחלק מההוצאות הקבועות של העסק, לרבות הוצאות השכר, אך משרד האוצר הבהיר כי אין במטרות ההסדר המוצע בכדי להעניק פיצויי מלא לעסקים בישראל בגין אובדן הרווחים בתקופה הקובעת לקבלת הסיוע.
בנוסף, הוראות החוק נועדו להעניק סיוע כלכלי לעסקים קטנים ובינוניים בלבד, עד למחזור עסקאות שנתי של 400 מיליון שקלים חדשים. בהתאם לעמדת משרד האוצר, עסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 400 מיליון שקלים חדשים לא יהיה זכאי לפיצוי מכיוון שעסקים כאלה נחשבים עמידים יותר ויוכלו להמשיך להתקיים גם אל מול ירידת הפעילות כתוצאה מהמצב המלחמתי.
מתווה הסיוע, המוצג במסגרת תזכיר החקיקה הנדון, מתבסס במידה רבה על הסדרי הסיוע לעסקים שקבעה המדינה במהלך תקופת מגיפת הקורונה. בהתאם למטרות החוק, כללי הזכאות לקבלת הסיוע יתבססו על נוסחאות מוגדרות מראש, כאשר המשתנים השונים בנוסחאות יהיו:
- היקפי המחזור הרגילים של העסק;
- היקף הפגיעה במחזורי העסק בתקופת הסיוע;
- היקפי ההוצאות הקבועות בעסק;
- והוצאות השכר של העסק.
יש להדגיש, כי נוסחאות הסיוע כוללות תקרות ומקדמים שונים לצורך ייחוס ההוצאות המזכות בקבלת הסיוע, וכי היקף הסיוע הכולל לעסק מסוים מוגבל גם הוא בתקרה קבועה מראש, בהתאם לגודלו של העסק.
עקרון חשוב, אשר מהווה תנאי הכרחי לקבלת הסיוע, הוא כי הירידה במחזור העסקאות של העסק בתקופת הסיוע נגרמה כתוצאה מנזק עקיף הקשור למצב המלחמתי במדינת ישראל. במקרה שבו הירידה במחזורים נובעת מסיבות אחרות, לא תהיה זכאות לסיוע על פי הוראות החוק.
על פי נוסח תזכיר החקיקה, הוחרגו מתחולת החוק מספר סוגים של עסקים שלגביהם עמדת משרד האוצר היא כי אין אפשרות לבחון את זכאותם לפיצוי בשל אופי העסק. בין סוגי עסקים אלו, קבלני בניין העוסקים במכירת דירות ומוסדות פיננסים שונים. כמו כן, קובע תזכיר החקיקה הסדרים פרוצדוראליים שונים הנוגעים להליך הגשת התביעה, תשלום המקדמות והליכי השגה בפני רשות המסים וערר בפני ועדת ערר.
למחלקת המסים של משרדנו ניסיון רב בעבודה מול רשות המסים וביכולתה לסייע בכל ההיבטים הקשורים לנושאים אלה, לרבות טיפול בהליכים שונים, אשר יתנהלו מול רשות המסים או בפני ועדות הערר.
אנו עומדים לרשותכם גם בתקופה זו.
|
|
|
