האכזבה צורבת לנו את הנשמה. מפח הנפש העמוק המבעבע בנו מהול בתחושת אין אונים וכעס על המערכת הציבורית שהייתה אמורה להיות לרשותנו ושירותנו בעת משבר. יש מערכת אחת שלעולם לא תיתפס בלתי מוכנה, נכונה תמיד לקרב וגבולותיה לעולם יהיו חסינים מפני פלישה של יעילות, שירותיות והתחשבות - הבירוקרטיה. ניסיונות חדירה של היגיון ישר מתנפצים על קירות חומותיה וביצוריה העשויים מנהלים מפותלים במשפטים מעגליים ותילי תילים של טפסים המוגנים בשכבה נוספת של מוקשים משפטיים שהמציאה עבור עצמה. סה״כ עלות המגזר הציבורי מהווה כ-50% מתקציב המדינה. לו רק חלקם היה נאלץ להשתתף בנטל המלחמה כפי שעלינו כופים, מילארדי הדולרים המשוחררים היו מסייעים לצלוח.
 
לא הפוליטיקאים, לא הבירוקרטיה המסואבת ולא מפקדי הצבא קמו להגן על הבית הפרוץ לכל הרוחות והחמאס. כוח רוחם של אנשי העוטף יחד עם עוד טובים וגיבורים היו לנו למגן ושומר במחיר שערורייתי בחיי אדם. היום ברור לנו מעבר לכל ספק כי ״כיפת הברזל״ לקיומנו בארץ הזאת היא עוז הרוח המשותפת.
 
אין מגזר עיסקי שידע משברים רבים ועמוקים יותר מענף התיירות הנכנסת. למרות כל המכות שניחתנו ע״י אוייבים מבחוץ והגזירות הבירוקרטיות מבית, מארגני התיירות הנכנסת עדיין כאן פוריים מאוד בתפוקה ותרומה לכלכלת המדינה. גם את המשבר הזה נחצה ונשוב אל מים שקטים. חברי הלשכה התחייבו להיות שותפים פעילים בשיקום מערב הנגב ודאגה לפריחה מחודשת של ענף התיירות בכלל והתיירות הנכנסת בפרט.
  
חזקו ואמצו
 יוסי פתאל