בפסק דין שניתן ביום 6 באוגוסט 2023 בת"א 29021-08-20 צור נ' אמפיריקל הייר בע"מ ואח' על ידי המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט יעקב שרביט) נקבע כי מייסד בחברה אשר הפעילה מיזם טכנולוגי הפר את חובת האמון שלו כנושא משרה וכבעל שליטה בחברה המשותפת כלפי המייסד השני וכלפי החברה המשותפת, שלא להתחרות בעסקי החברה המשותפת ולא לנצל הזדמנות עסקית שלה, וכן הפר את חובתו כבעל מניות שלא לקפח את שותפו לשעבר. זאת, מן הטעם שכל עוד המייסד מכהן כדירקטור ובעל שליטה בחברה המשותפת, גם אם החברה המשותפת איננה פעילה, מוטלת עליו חובת אמון כלפיה ובכלל זה נאסר עליו לגזול הזדמנות עסקית של החברה המשותפת.
התובע והנתבע הקימו יחד מיזם טכנולוגי בתחום ה- HR בו הם החזיקו בחלקים שווים. שני המייסדים לא הסדירו את מערכת היחסים ביניהם באמצעות הסכם מייסדים. החברה המשותפת פעלה חודשים בודדים בטרם הפסיקה את פעילותה. ניסיונותיהם של המייסדים לחתום על הסכם היפרדות כשלו והם נותרו בעלי מניות בחברה המשותפת, שלא פורקה. זמן קצר לאחר הפסקת פעילות החברה המשותפת, הנתבע הקים חברה חדשה אשר עסקה בתחילת דרכה באותו תחום פעילות של החברה המשותפת, אך נטען כי התבססה על טכנולוגיה שונה מזו של החברה המשותפת. לאחר כשנתיים התובע גילה על הקמת החברה החדשה, והגיש תביעה כנגד המייסד השני, החברה החדשה ובעלי מניות בה, בה ביקש התובע סעד הצהרתי לפיו הוא זכאי ל-50% ממניות החברה החדשה.
בית המשפט הכלכלי קיבל את טענת התובע כי הנתבע הפר את חובתו להימנע מלהתחרות בעסקי החברה המשותפת ומניצול הזדמנות עסקית שלה, מן הטעם שאין בעובדה שהחברה המשותפת הפסיקה את פעילותה ובעובדה שהצדדים לא הגיעו להסכמה ביחס להיפרדות כדי לשחרר את הנתבע מחובותיו כדירקטור וכבעל שליטה כלפי החברה המשותפת וכלפי התובע.
בית המשפט קבע כי בנסיבות בהן פעילות החברה המשותפת הופסקה בלי שבוצעה היפרדות של בעלי המניות, וכאשר אחד מבעלי המניות עושה שימוש במשאבי החברה המשותפת (לרבות מוניטין וקשרים עסקיים) לצורך חברה חדשה, הוא מנצל הזדמנות עסקית של החברה המשותפת אפילו אם החברה החדשה מבססת את פעילותה על טכנולוגיה שונה ואפילו אם החברה החדשה שינתה את המיקוד העסקי שלה.
על אף האמור, בית המשפט דחה את בקשת התובע לסעד הצהרתי לפיו הוא זכאי למניות בחברה החדשה, והעניק לתובע סעד הצהרתי לפיו הוא רשאי להגיש תביעה כספית כנגד שותפו לשעבר וכנגד החברה החדשה.
מנימוקי ההחלטה של בית המשפט ניתן לגזור את התובנות הבאות:
- רצוי לחתום על הסכם מייסדים בסמוך להקמת חברה, ולהגדיר במסגרתו את תחום הפעילות של החברה ומחויבויות המייסדים אחד כלפי השני וכלפי החברה.
- לאחר שחברה מגיעה למבוי סתום ומפסיקה את פעילותה, במידה שלא עולה בידי המייסדים לגבש הסכמה ביחס להיפרדות, נכון לפעול לפירוק החברה המשותפת או לחלופין לקיים הליך התמחרות.
- אין בעובדה שהחברה המשותפת הפסיקה את פעילותה כדי לשחרר את המייסדים מחובותיהם כדירקטורים וכבעלי שליטה כלפי החברה המשותפת וכלפי יתר בעלי המניות.
- ככל שאחד מהמייסדים מבקש להמשיך ולפעול בתחום העיסוק של החברה המשותפת, על המייסד לפעול לפירוק החברה המשותפת או לדרוש הליך התמחרות. כמו כן על המייסד לשקול להתפטר מדירקטוריון החברה המשותפת על מנת שלא יחולו עליו עוד חובות האמון כלפי החברה המשותפת. כל עוד לא פעל המייסד לעשות כן ובמקביל הוא מקדם פעילות חדשה בניגוד לאינטרסים של החברה המשותפת, הוא עלול להיחשב כמי שמפר את חובת האמון שלו כלפי החברה המשותפת ומנצל הזדמנות עסקית שלה, אפילו אם ברור כי החברה המשותפת לא תנצל את ההזדמנות העסקית בעצמה.
- כאשר תחום העיסוק של החברה החדשה קרוב במהותו לעסקי החברה המשותפת וכאשר לא חלף זמן רב מאז החברה המשותפת סיימה פעילותה, נדרשת זהירות מיוחדת מצד בעלי המניות ונושאי המשרה של החברה החדשה שכן ישנו סיכון לתביעה כנגד החברה החדשה ואף תביעה אישית נגדם. למיותר לציין, טענות ותביעות מסוג זה עשויים להביא לשיתוק של החברה החדשה, ובוודאי לפגיעה ביכולת שלה לגייס משקיעים.
- דרך המלך בתביעות מסוג זה הינה סעד כספי לצד הנפגע, ורק בנסיבות יוצאות דופן בלבד בית המשפט יהיה מוכן להורות על השבה של מניות או הקצאה של מניות בחברה החדשה לצד הנפגע.
נשמח לעמוד לרשותכם.ן ולייעץ בכל שאלה בעניין |
|
|
|
.png?cache=1691676193743)
