בשני פסקי דין חדשים שנתן לאחרונה, בית המשפט העליון קבע הלכות חדשות הנוגעות לעסקה לתקופה קצובה, שבה הצרכן משלם מחיר מוזל למשך תקופה מסוימת ולאחר מכן המחיר עולה. ההלכות החדשות נוגעות לחובות היידוע של צרכנים על סיום תקופת ההטבה, וכן לתחולת החובות הנוגעות לעסקה קצובה גם ביחס לצרכנים שהצטרפו לתוכניות עסקיות (קרי צרכנים שהם בתי עסק).
סעיף 13א לחוק הגנת הצרכן קובע כי עסקה לתקופה קצובה היא, בין היתר, עסקה שבה בתקופה מסוימת נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הנחה בעבורם. בעסקה מסוג זה, על העוסק חלה החובה להודיע לצרכן על מועד סיום ההטבה שישים עד שלושים ימים לפני סיומה. בנוסף, על העוסק לציין את מועד סיום ההטבה גם בחוזה העסקה (או במסמך שנמסר לצרכן עם כריתת העסקה), בכל חשבונית הנשלחת לצרכן בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום ההטבה וכן במסרון לטלפון הנייד שמסר הצרכן, 21 יום לפני מועד סיום ההטבה.
בפסק דין בעניין סלקום (ע"א 3849/20), בית המשפט העליון דן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד סלקום על ידי לקוחות שהצטרפו לתוכנית "סלקום טריפל", במסגרתה ניתנה להם הטבה למשך תקופה קצובה של 12 חודשים, ביחס לשני רכיבים בעסקה. סלקום לא שלחה ללקוחות הודעה נפרדת על סיום תקופת ההטבה, אלא יידעה את הלקוחות ביחס לאחד מרכיבי ההטבה בהסכם ההתקשרות, בחשבוניות החודשיות ובמסרון שנשלח 21 ימים לפני סיום תקופת ההטבה. ביחס לרכיב ההטבה השני, סלקום לא הודיעה ללקוחות כלל על מועד סיום ההטבה.
בית המשפט העליון קבע כי עוסק שלא מסר לצרכן הודעה נפרדת ועצמאית על סיום התקופה הקצובה שבמהלכה ניתנה לצרכן הנחה מיוחדת, אינו רשאי להעלות את המחיר, והעסקה בטלה בתום תקופה ההנחה. זאת, גם אם העוסק יידע את הצרכן בדבר סיום תקופת ההטבה בדרכים הנוספות הקבועות בחוק הגנת הצרכן, לרבות בחשבונית החודשית.
בית המשפט העליון קבע כי משלוח הודעה ייעודית בנוגע לסיומה של תקופת ההטבה, באופן נבדל, עצמאי וברור, הוא האמצעי החשוב והמועיל ביותר לצורך יידוע אפקטיבי של הצרכן, אשר מפנה את תשומת לבו ומודעותו לעניין זה במיוחד, בניגוד לדרכי היידוע הנוספות אשר עשויות לכלול מידע נוסף. כן נקבע כי כל עוד לא נמסרה הודעה נפרדת כאמור, התנאי בדבר העלאת המחיר יהיה חסר תוקף ויראו את ההתקשרות כבטלה במועד סיום ההטבה. זאת אפילו אם ניתנה הודעה בחשבונית החודשית ובדרכים הנוספות שנקבעו בחוק. שאלת הסעד המשפטי שהצרכן זכאי לו במקרה שלא נמסרה לו ההודעה לפי החוק (כגון החזר כספי בגין הפרש המחיר שנגבה מהצרכן לאחר סיום ההטבה), הוחזרה לפתחו של בית המשפט המחוזי.
בפסק דין נוסף, בעניין פרטנר (רע"א 4159/21), בית המשפט העליון דן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת הסלולר פרטנר, בגין אי-מסירת הודעה מראש ובכתב על סיום תקופת הטבה שקיבלו צרכנים בתוכניות עסקיות, המיועדת ללקוחות שהם בתי עסק. באותו מקרה פרטנר לא הודיעה ללקוחות אלו על סיום תקופת ההטבה ועל העלאת מחיר העסקה, שכן לטענתה חוק הגנת הצרכן אינו חל על לקוחות בתוכניות עסקיות, הרוכשים את שירותיה לשימוש עסקי.
בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן לקבל את הפרשנות הגורפת של פרטנר לפיה כל הלקוחות ה"עסקיים" אינם זכאים לחסות תחת חוק הגנת הצרכן, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו ולתכליות של חוק הגנת הצרכן, אשר בראשן התמודדות עם פערי הכוחות בין הצדדים (זאת, בהמשך לדברים דומים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין טרוים מילר (רע"א 1901/20)). בית המשפט העליון קבע כי העובדה שלקוח מסוים הוא בית עסק אינה מעידה בהכרח כי לא קיימים פערי כוחות משמעותיים בינו ובין העוסק, או כי הוא עושה שימוש בטובין או בשירותים שרכש שעיקרו אינו אישי ופרטי.
לאור פסקי דין אלה של בית המשפט העליון, אנו ממליצים לבחון בכל מקרה את מאפייניו של הלקוח, את אופייה והיקפה של ההתקשרות המוצעת ואם קיימים פערי כוחות בין הצדדים לעסקה המצדיקים מתן הגנה לפי דיני הגנת הצרכן. ככל שמדובר בעסקה לתקופה קצובה, יש להקפיד על משלוח הודעה עצמאית ונפרדת בתקופה שבין שישים עד שלושים ימים לפני סיום ההטבה שניתנת במסגרתה (בנוסף ליתר ההודעות הקבועות בחוק).
לפרטים נוספים ניתן לפנות לעוה"ד רן שפרינצק ותומר ויסמן, מנהלי מחלקת הליטיגציה במשרדנו, וכן לעוה"ד הדס בקל, שותפה במחלקת הליטיגציה המתמחה בתובענות ייצוגיות ומנהלת משותפת של מחלקת התקשורת.
|
|
|
_1.png?cache=1659442916386)
