בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (המחלקה הכלכלית, כב' השופטת רות רונן) נדון סכסוך בין מייסדים של חברת הזנק (סטארט-אפ) אשר לא עיגנו את יחסיהם בהסכם פורמלי ולא יצרו מנגנון מסודר להקמת עסק משותף (ת"א 25256-03-20 אברמוף נ' כוכבי (5.1.2022)).
התובע הגיש תביעה נגד חברו, מייסד של חברת הזנק. התובע טען כי הוא הקים את המיזם ביחד עם הנתבע, וכי מכוח הסכמות בעל-פה בינו לבין הנתבע, הוא זכאי ל-10% ממניות החברה וכן לזכויות ניהול בה. הנתבע הכחיש קיומו של הסכם שותפות בינו לבין התובע וטען כי התובע עבד במיזם בהתנדבות, מכוח קשרי החברות בין השניים.
בית המשפט קיבל את התביעה. נקבע כי בשלבים הראשונים לפעילותם של מיזמים שהוקמו על-ידי יזמים חסרי ניסיון, כאשר סיכויי הצלחת המיזם עדיין אינם ברורים, יש היגיון בהתנהלות בלתי פורמלית, ובהימנעות מהתייחסות מקיפה לכל הנושאים האפשריים הכרוכים במערכת היחסים העתידית בין היזמים. בשלבים הראשונים הללו, לעתים די בהסכמות לא פורמליות בעל-פה, גם באשר לחלוקת הזכויות במיזם, תוך הותרת עריכתו של הסכם מסודר לשלבים מאוחרים יותר. נקבע כי ההשלכה העיקרית של העדרו של מסמך כתוב היא קיומו של קושי ראייתי אפשרי להוכחת קיומו של ההסכם ותוכנו.
באותו עניין בית המשפט קבע כי על אף שבין הצדדים לא נערך הסכם כתוב, התובע הוכיח כי בין הצדדים היה הסכם בעל-פה, שהצדדים גמרו בדעתם לקיים קשר משפטי מחייב ואף הסכימו על חלוקת הזכויות במיזם. בית המשפט קבע כי התובע זכאי להירשם כבעלים של 10% ממניות החברה, שייגרעו ממצבת מניותיו של הנתבע. יחד עם זאת, נקבע כי אין מקום להותיר את התובע כדירקטור בחברה, גם לו הייתה לו זכות כזו מלכתחילה, וכי אין מקום להורות על סעד של היפרדות.
בתוך כך, בית המשפט קבע כי מי שזכאי להירשם כבעל מניות בחברה, רשאי להגיש תביעה בעילה של קיפוח בעל מניות ולזכות בכל הסעדים הנובעים מכך, גם אם הוא לא נרשם כבעל מניות בפועל, מפני שזכותו נשללה ממנו.
עוד נקבע כי במקרים מסוימים, גם אם מניות שהוקצו ליזם כפופות לתקופת הבשלה (vesting) והיזם הפסיק את פעילותו בחברה לפני תום תקופת ההבשלה, הוא עדיין יהיה זכאי למניות אם הסיבה להפסקת פעילותו בחברה נבעה מהתנהלות שלא כדין של בעלי מניות אחרים.
על אף האמור בפסק הדין, המלצתנו היא לעגן את ההסכמות בכתב, ככל הניתן.
