רקע
גבולות העיסוק של הפסיכולוג המומחה הינו אחד הנושאים המורכבים, הבוערים והטעונים ביותר המעסיקים את ציבור הפסיכולוגים כיום. הנושא עולה לא אחת בפניות לועדי החטיבות בהפי ולוועדת האתיקה, וניתן להבחין חדשות לבקרים בדיונים קשים ואמוציונאליים בקבוצות הדיון השונות ברשת הקשורים לנושא. 
השאלה המרכזית העומדת בבסיס הדיון היא "האם פסיכולוג/ית מומחה/ית יכול/ה לעסוק בתחום אשר אינו נכלל כחלק מתחום המומחיות שלו/ה, ואם כן, באילו תנאים?". בשל החשיבות והרלוונטיות של השאלה עבור פסיכולוגים רבים ועבור מטופליהם, ובשל העובדה שהדיון בשאלה נוגע בנושאים מרכזיים ומהותיים בעבודתו של הפסיכולוג כאחריות טיפולית, התפתחות מקצועית ואף כושר ההשתכרות, החליט הוועד המרכזי בהפ"י למנות תת ועדה אשר תברר את הנושא על היבטיו השונים ותגיש את מסקנותיה. תת הועדה (אשר כללה נציגים מרוב תחומי ההתמחות) דנה לאורך השנה האחרונה בסוגיות המקצועיות, הפוליטיות, המשפטיות והאתיות העולות סביב הדיון בשאלה. עם זאת, נראה כי לאורך הדרך נותרה מחלוקת בין שתי עמדות המשקפות גם את פערי העמדות בדיונים בשטח. 
עמדה אחת, גורסת כי תהליך ההתמחות הינו המבנה המגדיר את גבולות העיסוק של הפסיכולוג, על פי עמדה זו יסוד חשוב של מקצוע הפסיכולוג הוא העובדה כי תהליך הכשרתו הממושך הוא תהליך מובנה ומפוקח ומקבל את ביטויו ברשיון מטעם המדינה (רשיון המומחה), בייחוד כאשר מעמידים זאת אל מול מטפלים לא מורשים שלמעשה תהליך הכשרתם לא כולל סטנדרטים ברורים. כפועל יוצא של העובדה כי מקצוע הפסיכולוג מתהדר ב"תו התקן" של רשיון מטעם המדינה, על הפסיכולוג לשאת גם באחריות ובמגבלות הנובעות מכך, למשל שהוא אינו מורשה לעסוק בתחומים או עם קהלים אשר אינם נכללים בתחום ההתמחות כפי שמשתמע מתקנות ההתמחות. על פי עמדה זו, מתן גושפנקה לעיסוק בתחום המצריך רישוי של מומחיות מסויימת, ללא שיש בידי הפסיכולוג את המומחיות האמורה, חותר תחת משמעות הרישוי.
המחזיקים בעמדה המנוגדת טוענים כי תהליך ההתמחות הינו נקודת המוצא לקבלת רישיון כפסיכולוג מומחה. על פי עמדה זו, פסיכולוג מומחה הוכר על ידי החוק כמוכשר ורשאי לפעול ולקבל החלטות במישור המקצועי והאתי, ומחוייב על ידי החוק וכללי האתיקה לפעול במקצועיות ואחריות תוך הפעלת שיקול דעת ובהתאם להכשרתו ומיומנותו. הוא מוגבל לפעול אך ורק בהתאם להתמחותו, הכשרותיו ומיומנויותיו, אך ניתן להמשיך ולרכוש הכשרות ומיומנויות נוספות לאורך החיים המקצועיים ולעסוק בתחומים אלה אף אם אינם נכללים במסגרת הגדרות המומחיות בה מחזיק הפסיכולוג.
הבסיס למטענים הרגשיים המלווים את הדיונים עשוי לנבוע מגורמים שונים. יתכן ומכיון  שתחומי ההתמחות השונים נבדלים זה מזה במידת הספציפיות של הגדרת תחומי העיסוק וקהלי היעד, חלק מתחומי ההתמחות ספציפיים מאוד מבחינת תחומי העיסוק או קהל היעד, בעוד אחרים מוגדרים באופן כללי ביותר  ולכן מתירים טווח עיסוק רחב הרבה יותר. כך, חלק מן הפסיכולוגים חשים מוגבלים בהשוואה לאחרים מבחינת אופציות ההתפתחות שלהם לתחומים וקהלי יעד שונים. 
המצדדים בפרשנות המרחיבה טוענים כי גם אם קיימים הבדלים בין ההתמחויות השונות, קיימת חפיפה בהכשרה בתחומי ליבה וכן אין באף התמחות מרכיב אשר אינו ניתן לרכישה או השלמה באמצעים אחרים בהמשך החיים המקצועיים, ועל כן אין סיבה מהותית להגבלת העיסוק של הפסיכולוג לאורך כל חייו המקצועיים. המצדדים בפרשנות המצמצמת טוענים כי המסלול להתפתחות בעיסוקים השייכים לתחום התמחות אחרת הינה כניסה למסלול ההתמחות בה הם מעוניים, כיון שזהו המסלול המוסדר, מורשה ומפוקח לעיסוק בתחום זה. 
על מנת להבין את המגבלות החוקיות והאתיות העומדות כיום בפני הפסיכולוג המעוניין להרחיב את תחומי עיסוקו, הזמינה תת הועדה חוות דעת בנושא מן היועצים המשפטיים של הפ"י (מר צ'רלי בוזגלו והגב' אדר גרין) ומוועדת האתיקה של הפ"י (בראשות גב' יונת בורנשטיין).
חוות הדעת המשפטית
על פי חוות הדעת המשפטית, אשר סקרה את החקיקה וחקיקת המשנה בתחום, כמו גם מסמכים רלוונטים אחרים הנוגעים לנושא, קבעה כי "הדין אינו אוסר על פסיכולוג מומחה לחרוג מתחום מומחיותו, ובלבד שיש לו מיומנות או הכשרה מתאימות לכך". עם זאת, חוות הדעת מתייחסת לעובדה כי לא קיימת בחוק הגדרה מה היא הכשרה מספקת או מתאימה.
חוות הדעת גם קובעת כי במידה וישנם שירותים פסיכולוגים הדורשים מומחיות ספציפית, מתן של שירותים אלו על ידי פסיכולוג שאינו בעל המומחיות המתאימה מהווה עילה לתלונה לוועדת התלונות והמשמעת גם אם הטיפול לא ניתן ברשלנות ולא נעברה שום עבירה נוספת. היועצים המשפטיים מציינים כי הם אינם בעמדה לקבוע מה הם השירותים הדורשים מומחיות שכן זוהי החלטה מקצועית של החוק או הרשויות הרגולטוריות המוסמכות, ושהדרך שמתווה החוק לקביעה זו מצויה בסעיף 9(א) בחוק וקרויה "ייחוד פעולה" (כיום קיים בחוק ייחוד פעולה רק לתחום הפסיכולוגיה החינוכית כך שהכרעות פסיכולוגיות הנוגעות לתלמידים במערכת החינוך יתקבלו רק על ידי פסיכולוג חינוכי). 
. 
 לסיכום צוין בחוות הדעת כי "על פסיכולוגים מוטלת אחריות אתית וחוקית שלא לתת שירות או מענה בתחומים שבהם אין להם הכישורים הנדרשים". כאשר פסיכולוג נותן שירות או עושה פעולה מחוץ לתחום מומחיותו, לא קיימת חזקה שהוא בעל הכישורים הנדרשים, ובמקרה של בירור יהיה עליו להוכיח כי הוא בעל הכישורים הנדרשים. זאת בניגוד לפסיכולוג מומחה הפועל בתחום מומחיותו, אשר קיימת חזקה כי הוא בעל הכישורים הנדרשים לכך, והצד השני הוא שייאלץ להוכיח כי למעשה אין לו הכישורים הנדרשים". נדגיש כי בירור משמעו עלול להיות תלונה בוועדת התלונות/משמעת ותביעה פלילית/אזרחית. "כישורים נדרשים" משמעו עשוי להיות "מומחיות" במצבים בהם היא נדרשת על פי חוק במסגרת "ייחוד פעולה". 
 
חוות הדעת בתחום האתיקה
על פי חוות הדעת אשר התקבלה מוועדת האתיקה לבקשת תת הועדה: "הוועדה מחווה דעתה כי כללי האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל, 2017, מכירים בחשיבות המשך תהליך הרחבת הידע המקצועי ורכישת הכשרה ומיומנויות ע"י הפסיכולוג המומחה, גם מחוץ לתחומי התמחותו של הפסיכולוג המומחה, כל עוד השימוש באלו עומד בעקרון הכללי של מקצועיות ראויה. לשם כך, עולה הצורך לוודא כי הידע, המיומנות וההכשרות אכן יירכשו בתהליך למידה שיבטיח רמה מקצועית ראויה, וכי השימוש בהם יעשה מתוך אחריות מקצועית, ובתנאי שאין בחוק הגדרה של ייחוד עיסוק לאותם תחומים". 
הועדה מדגישה כי העקרון המרכזי על פי כללי האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל, 2017, המנחה את התייחסותה לנושא, הינו עקרון המקצועיות. עקרון זה חל הן במצבים בהם פסיכולוג פועל בתחום מומחיותו, ובהם יש לו עפ"י חוק חזקה על הפעילות המקצועית, ועל אחת כמה וכמה בנושאים שמחוץ לתחום מומחיותו, אם רכש לאחר קבלת המומחיות ידע, מיומנות או הכשרה ראוייה בנושאים אלה, ואם לא קבועה בחוק באותם נושאים הגדרה של ייחוד עיסוק למומחיות מסויימת. הועדה מוסיפה כי "בהתערבויות מקצועיות שיבצע החורגות מתחום מומחיותו (בהן אין לפסיכולוג חזקה מתוקף מומחיותו, כלשון החוק), יצטרך הפסיכולוג המומחה להוכיח, אם יידרש לכך, את הכישורים - הלמידה, ההכשרה או המיומנויות שנרכשו על ידו, המאפשרים לו ביצוע התערבויות אלו". 
"הוועדה ממליצה כי הגופים המקצועיים המובילים את נושא המומחיות וגבולות העיסוק של הפסיכולוגים בישראל יתנו דעתם על הסדרת הנושא של קביעת הקריטריונים הנדרשים לרכישת הכשרות ומיומנויות מקצועיות ראויות בתחומי העיסוק של פסיכולוגים מומחים גם מחוץ לתחומי מומחיותם, על מנת שאלו יאפשרו שמירה על רמה מקצועית ראוייה". 
 
הסברים לחוות הדעת
כפי שניתן לראות, שתי חוות הדעת שקיבלה תת הועדה היו חד משמעיות בעמדתן כי כללי החוק והאתיקה אינם אוסרים על הפסיכולוג המומחה לעסוק בתחומים ועם אוכלוסיות אשר מחוץ לתחום ההתמחותו, כל עוד יש לו הכישורים והמיומנות לעסוק בתחומים אלה.
כלומר, על פי כללי החוק והאתיקה נדרש הפסיכולוג המומחה לאמות מידה מקצועיות גבוהות ביותר, ואל לו לעסוק בתחומים אשר אין לו הכשרה ראויה ומיומנות לעסוק בהם. כאשר מדובר בעיסוק המוגדר כחלק מתחום התמחותו, ההנחה היא כי יש לו המיומנות והכישורים הנדרשים. עם זאת, כאשר מדובר בתחומים אשר אינם מוגדרים כחלק מהתמחותו, חובת ההוכחה הינה על הפסיכולוג.
כפי שמוזכר בחוות הדעת המשפטית, לא קיימת כל הגדרה פורמלית בנוגע לשאלה מה היא הכשרה ראויה. למעשה, הסטנדרט הפורמלי היחיד המוגדר בחוק להכשרה בפסיכולוגיה הוא ההתמחות, אך אין כל התייחסות לדרישות המינימליות להכשרות המשך על מנת להיחשב כהכשרה מספקת או מתאימה.
המשמעות החוקית והאתית של עובדה זו היא שפסיכולוג מומחה רשאי להרחיב את תחומי עיסוקו לתחומים ואוכלוסיות אשר אינם כלולים בהתמחותו הפורמלית, אך בהעדר הגדרות להכשרה ומיומנות מספיקות, מוטלת האחריות כולה על כתפיו של הפסיכולוג. במקרה שידרש או יואשם ברשלנות, יצטרך הפסיכולוג להוכיח כי היתה לו המיומנות והכישורים הנדרשים לפעולותיו, וזאת בלא הגדרות פורמליות להכשרה מספקת עליהן יוכל להישען.
 
המלצות וצעדים להמשך
ברמת המקצוע- בפסיכולוגיה טובת המטופלים הינה ערך מרכזי, מהותי וראשוני המצוי בלב ובבסיס המקצוע. המצב הקיים בו קיימת מצד אחד הרשאה לעיסוק מחוץ לגבולות ההתמחות בתנאי שנרכשו המיומנות והכישורים הנדרשים, ומנגד לא קיימים כל סטנדרטים להכשרה ומיומנות מספיקים- מטיל את כל האחריות לרווחת המטופלים ולשמירה על אמות מידה מקצועיות על שיקול הדעת של הפסיכולוג הבודד. פסיכולוגיה הינה מקצוע רפואי טעון רישוי, והפסיכולוג נושא אחריות כבדה בפני החוק ובפני מטופליו. הוא עוסק בנפשות, וטעות בשיפוט עשויה להביא לידי רשלנות ופגיעה אפשרית במטופל אשר לעיתים קרובות נמצא במצב פגיע ממילא. בשל כך, לשם שמירה על הפסיכולוגים בשטח ומטופליהם, יש להגדיר מוקדם ככל האפשר אמות מידה להכשרה ראוייה.
לכן הפ"י ממליצה כי בשנת 2022 יתכנסו כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים לשולחן אחד על מנת להגדיר אמות מידה מוסכמות להכשרה מקצועית ראויה, מספיקה ואיכותית אשר יאפשרו לפסיכולוגים בשטח להמשיך ולהתפתח תוך שמירה על אמות המידה האתיות והמקצועיות הנדרשות מכל פסיכולוג, ולהבטיח המשך שירות ראוי ובטוח עבור מטופליהם.
ברמת הפרט- הסתדרות הפסיכולוגים מזכירה לפסיכולוגים המומחים מכל תחומי ההתמחות, כי במקרים בהם הם מתכוונים לפעול מחוץ לגבולות התמחותם מוטלת עליהם האחריות לעשות ככל העולה בידם על מנת להבטיח את טובת לקוחותיהם, ולהישמר מלפעול ללא המיומנות, ההכשרה, הליווי והכישורים הנדרשים. במקרה הצורך או בכל מצב של חוסר ודאות, יש לפעול תוך התייעצות עם קולגות, מדריכים, ברי סמכא, ואף לפנות אל ועדת האתיקה לייעוץ, כיוון שביטחון מטופליהם ועתידם המקצועי הם שמוטלים על הפרק. על הפסיכולוג המומחה לזכור כי חריגה מתחום המומחיות ללא מיומנות או הכשרה מתאימה מהווה עילה לתלונה בוועדת התלונות והמשמעת, וכי במידת הצורך הוא יידרש להציג בפני הגורמים המוסמכים את ההכשרות שאפשרו לו לחרוג מתחום מומחיותו, כאשר נקודת ההשקפה המרכזית מבעדה ייבחן הנושא הינה טובת המטופל כמו גם זכותו למידע מלא ומפורט לצורך הסכמה מדעת.
 
ברמת המערכת הציבורית- כפי שידוע ואף כפי שעולה ממסמך זה, מקצוע הפסיכולוגיה מושתת על ההתמחות, אשר בישראל רובה ככולה מתקיימת בשירות הציבורי. למעשה, מערך ההתמחות ברוב  תחומי ההתמחות מושתת ותלוי במקומם של הפסיכולוגים במערכת הציבורית. מערך ההתמחות בכל תחום התמחות בפסיכולוגיה תלוי בקיומו של מנגנון הכולל סטודנטים, מתמחים, מומחים בהסמכה להדרכה ומדריכים, העוסקים כולם בטיפול ואבחון פסיכולוגי כפי שמוגדר בתקנות ההתמחות.
מסמך זה עוסק בגבולות העיסוק של הפסיכולוג המומחה, ודן בשאלה האם ניתן לעסוק בתחומים אשר אינם מוגדרים כחלק מתחום המומחיות, כלומר עוסק מטבע הדברים בסוגיות הנוגעות לאיזורי ההשקה בין תחומי המומחיות. מטרת העיסוק בנושא זה נועדה להבין ולהסדיר נושא כאוב בתולדות המקצוע שלנו, אשר הביא לתחושות קיפוח, טינה ויריבות ארוכת שנים בין חטיבות שונות בתוך אותו המקצוע. ברצוננו להזכיר בהזדמנות זו שכוחנו באחדותנו, ואסור שטשטוש הגבולות בין תחומי ההתמחות בהמשך הקריירה יוביל לתהליך שיפגע במערך ההכשרה של החטיבות השונות המותקפות ממילא מצד המערכת לאורך השנים.
לצד החתירה למימוש זכותם של כל הפסיכולוגים להמשיך להתמקצע, להתמקם ולעצב את התפתחותם המקצועית לאורך הקריירה, הפ"י מתחייבת וקוראת לציבור הפסיכולוגים לחתור לשמירה על גבולות הגזרה בין ההתמחויות השונות בשירות הציבורי, ולהישמר מלפגוע במקומות ההתמחות השונים בשם המאבק על חופש העיסוק.
 

                                                                           הוועד המרכזי
                                                               הסתדרות הפסיכולוגים בישראל