אחרי שכניסתו לתוקף נדחתה פעמיים, חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019 ("חוק המידע הפלילי"), המטיל איסור על מעסיקים לדרוש ממועמדים לעבודה או מעובדים למסור מידע על עברם הפלילי, צפוי להיכנס לתוקפו ביום 12.7.2022.
החוק החדש שם קץ לפרקטיקה בדבר דרישה לקבל מידע על עברם הפלילי של עובדים או מועמדים לעבודה בדרך של הצהרה - פרקטיקה שהתאפשרה לאחר שפסיקת בית המשפט העליון משנת 2013, בפרשת ע"א 8189/11 דיין נ' מפעל הפיס (פורסם בנבו, 21.2.2013), קבעה אמות מידה שהתירו לדרוש הצהרה מסוג זה. כלומר, ממצב בו האיסור שהוטל על מעסיקים הוחל רק על בקשת מסמכים רשמיים המלמדים על הרקע הפלילי של המועמד או העובד, ולא על הצהרה שהם מספקים, אנו עוברים עתה למצב שבו נאסרה גם קבלת הצהרה של העובד ביחס למרשם הפלילי.
החוק מטיל איסורים נוספים שנועדו להעניק משנה תוקף לזכויותיו של המועמד לעבודה או העובד להשתקם ולהשתלב בחברה ובתעסוקה.
כך, החוק אוסר על מעסיקים רבים לבצע את הפעולות הבאות בנוגע לעובדים או מועמדים לעבודה:
א) דרישת מידע על עברם הפלילי של עובדים או מועמדים לעבודה. החוק אוסר על מעסיקים לבקש מסמכים רשמיים המלמדים על הרקע הפלילי של העובד או המועמד, וכן אוסר לדרוש שהעובד או המועמד יחתמו על תצהיר או ישיבו לשאלות בעניין. העונש הקבוע בחוק על מעסיקים שדורשים תצהיר או מידע פלילי, ושאינם זכאים לכך, עומד על בין שנה לשנתיים מאסר.
ב) החוק אוסר על מעסיקים לכלול שיקולים בדבר מידע פלילי בקבלת החלטות בנוגע לעובד או מועמד לעבודה, גם אם המידע הגיע למעסיק באמצעות גורמים חיצוניים (כמו למשל באמצעות חיפוש באינטרנט, התקשורת, וכדומה).
על אף נקודת האיזון החדשה בחוק, החוק מחריג מקצועות מסוימים כגון מקצועות בהם עובדים מועסקים בסביבה בה נמצאים קטינים, וכן מחריג מעסיקים להם המידע הפלילי בנוגע לעובדים ומועמדים לעבודה נדרש לשם אינטרס ציבורי חיוני.
נשמח לעמוד לרשותכם ולייעץ בכל שאלה בעניין, שכן ההוראות החדשות עלולות ליצור אי בהירות באשר לאופן בו ניתן להתייחס לעבר הפלילי של עובדים או מועמדים לעבודה.
