בהחלטה מהעת האחרונה של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (המחלקה הכלכלית) (כב' השופטת רות רונן) בת"צ (תל אביב-יפו) 13382-04-20 גבריאלי נ' קבוצת דלק בע"מ ואח' (15.11.2022), אושרה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד קבוצת דלק ונושאי משרה בה, בעקבות גילוי חסר ומטעה ביחס להלוואות שהחברה נטלה.
ההליך התמקד בטענת המבקש לפיה החברה ותאגידים המוחזקים על-ידה נטלו הלוואות מבנקים לצורך מימון פעילותם, אולם לא פרסמו במועד הנדרש את מלוא הגילוי המחויב לפי הדין ביחס לתנאי ההלוואות, ובטוחות שניתנו כנגדן. כך, בין היתר, נטען כי לא פורסם לציבור המשקיעים מלוא המידע הנדרש לגבי תניות (אמות מידה פיננסיות / קובננטים) בהסכמי המימון, אשר מקנות למלווים זכות להעמיד את ההלוואות לפירעון מיידי, כמו גם גילוי לגבי גידול שחל בנכסים ששועבדו לטובת המלווים. המשיבים מצדם חלקו על טענה זו וגרסו כי מידע זה לא היה מהותי ולפיכך אינו חייב בדיווח. בית המשפט קיבל את טענות המבקש בעיקרן, בקבעו כי חלק מפרטי המידע אשר לא פורסמו, כגון המידע אודות הגידול בנכסים ששועבדו לגופים המלווים, היה "מידע מהותי" למשקיע שהיה מקום לפרסמו ולהביאו לידיעת המשקיעים במסגרת דיווח פומבי.
החלטת בית המשפט כוללת מספר קביעות חשובות לעניין השאלה מתי מידע מסוים ייחשב כ"מידע מהותי" שיש לכללו במסגרת דיווח מיידי, כדלקמן:
- סיווג מידע כ"מהותי": בית המשפט שב על הכללים הידועים לפיהם לא כל מידע המצוי בידי החברה חייב בדיווח מיידי אלא רק מידע "מהותי". השאלה המרכזית לצורך הקביעה אם מידע מסוים הוא "מהותי", היא אם יש במידע כדי לשנות באופן משמעותי החלטות השקעה מנקודת מבטו של "משקיע סביר". לצורך בחינת שאלה זו נהוג להבחין בין מידע "קשה" – שעניינו בעובדות או באירועים שהתרחשו בעבר – אשר לגביו חלות חובות דיווח מוקפדות יותר; לבין מידע "רך" – שעניינו בתחזיות לגבי העתיד – אשר לגביו ישנו מקום לשיקול דעת רחב יותר מצידה של החברה (ר' להלן). בנוסף להבחנה זו, בית המשפט הדגיש כי לעיתים מידע שסווג תחילה כבלתי מהותי, עשוי להפוך עם חלוף הזמן למהותי (כגון מידע על שינוי בתנאי הלוואה ושעבודים, אשר עשוי להעיד בנסיבות מסוימות על שינויים במצב פיננסי), באופן שישליך על חובת הדיווח.
- החלטה לפרסם מידע בדיווח מיידי מקימה חזקה כי המידע הוא "מהותי": בית המשפט הדגיש כי אמנם שיקול הדעת בקבלת החלטה אם מידע מסוים הוא "מהותי" מוטל על החברה המדווחת, אולם ככל שהחברה בוחרת לדווח בדיווח מיידי על אודות אירוע מסוים, בחירה זו מגבשת חזקה כי אותו מידע הינו "מהותי" מנקודת מבטה. בהתאם, עליה לכלול באותו הדיווח את כל הפרטיים הרלבנטיים למען הצגת תמונה מלאה ושלמה לגביו.
- היקף הגילוי ביחס למידע צופה פני עתיד: כאמור, בית המשפט עמד על ההבחנה לפיה מידע צופה פני עתיד הינו מידע "רך" יותר מאשר מידע המתייחס לאירועי העבר. בהתאם לכך, הוסיף וקבע בית המשפט כי "חובת הגילוי לגבי אירועים עתידיים צריכה לחול רק ביחס לאירועים שהסיכוי להתרחשותם גבוה מאוד ושההשלכה שלהם על החברה היא ברורה ומשמעותית", ואף ציין שכדי לפרסם את המידע, על התאגיד לסבור כי הוא עשוי להשפיע על החלטות ההשקעה של משקיע סביר ב"סבירות ממשית". בהקשר זה, ניתן להיעזר במבחני עזר, שאחד מהם הינו "מבחן התוחלת" לפיו, לצורך קביעת מהותיות המידע, יש לשקלל את ההסתברות לכך שהאירוע נושא המידע יתרחש בעתיד במכפלה (רעיונית) של השפעתו הצפויה על החברה.
[במאמר מוסגר נזכיר ללקוחותינו כי כאשר ניתן גילוי על מידע צופה פני עתיד, ישנה חשיבות רבה להוסיף פסקת דיסקליימר של "מידע צופה פני עתיד" בדיווח. בהתאם לסעיף 32א לחוק ניירות ערך, התשכ"ט-1969 ("חוק ניירות ערך"), פסקה כאמור אשר מנוסחת בהתאם לדרישות הדין, עשויה להקים לחברה הגנה מפני טענת פרט מטעה בדיווח. כך עולה גם מקביעות והחלטות ועדת האכיפה המנהלית שמוסמכת לדון בהליכים מנהליים לפי חוק ניירות ערך, ר' למשל בעניין אופטקרא – זמין כאן].
להחלטה לחצו כאן
|
|
|
