בפסק דין מהעת האחרונה של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (המחלקה הכלכלית) (כב' השופט יעקב שרביט) בעניין אדרי אל[1], התקבלה עתירה שהוגשה על ידי רשות ניירות ערך ("הרשות"), נגד החלטת ועדת האכיפה המינהלית ("הוועדה"), ונקבע, בין היתר, כי בעל השליטה (אשר כיהן גם כמנכ"ל) בחברת אדרי אל נכסים בע"מ ("החברה"), וכן חשב החברה, ביצעו הפרות דיווח שונות והטעו את הרשות בכך שלא מסרו פרטים מדויקים ומלאים במסגרת התנהלותם מולה.
הרקע להליך המשפטי היה הליך בדיקה שביצע סגל הרשות לחברה בעקבות משיכות כספים שבוצעו מחשבונה של החברה על-ידי בעל השליטה, ואשר לא קיבלו ביטוי כדין בדיווחי החברה. כחלק מהליך בדיקה זה התבקשה החברה לפרט בפני הרשות בכתב על אודות מקרים נוספים של משיכות כספים שבוצעו. לפי הנטען על ידי הרשות, תשובת החברה בהקשר זה הייתה לא מדויקת וחסרה, בין היתר משום שלא פורטו בה משיכות קודמות שבוצעו על-ידי בעל השליטה, ועל כן היא עלתה כדי "הטעיית הרשות ברשלנות" לפי סעיף 52סז לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ("החוק"). בעוד שהוועדה דחתה ברוב דעות את טענות הרשות בהקשר זה וקבעה כי לא היה זדון במעשים, וכי נסיבות העניין אינן מצדיקות הטלת סנקציות בגין הפרה זו, בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הרשות וקבע כי התנהלותם של בעל השליטה, החשב והחברה מהווה הפרה כאמור. פסק דינו של בית המשפט כולל מספר קביעות מרכזיות וחשובות לעניין אופן ההתנהלות הראוי מול סגל רשות ניירות ערך על מנת להימנע ממצבים של הטעיית הרשות ברשלנות, כדלקמן:
- הטלת סנקציה בגין "הטעיית הרשות" אינה שמורה למקרים חריגים בלבד: בית המשפט הדגיש כי למרות שהטלת סנקציות בגין הפרה זו כרוכה בהטלת סטיגמה על המפר, ולפיכך גלומה בה חומרה רבה, אין משמעות הדבר כי היא שמורה למקרים קיצוניים וחריגים בלבד, ובאפשרותה של הרשות לעשות שימוש בסמכותה ולנקוט הליכי אכיפה בעקבות מסירת מידע חלקי או שגוי במסגרת התנהלות של גורמים מפוקחים מולה, במקרים שלדעתה יצדיקו זאת.
- ניתן להטיל סנקציה בגין "הטעיית הרשות" גם במקרים בהם ההטעיה הייתה ברשלנות בלבד: בית המשפט הדגיש כי על מנת שתוטל סנקציה בגין הפרה מסוג של הטעיית הרשות, הרשות אינה נדרשת להוכיח קיומו של יסוד נפשי סובייקטיבי מנקודת מבטו של המפר, ולא מוטל עליה להראות כי הייתה לו כוונה מיוחדת או אף ידיעה בפועל כי מידע שהוא מוסר לרשות עלול להטעותה. היסוד הנפשי שעליה להוכיח במקרים של הטעיית הרשות ברשלנות הוא יסוד נפשי אובייקטיבי בלבד, כאשר המבחן המרכזי שיש ליישם הינו "מבחן האדם הסביר" – במסגרתו תיבחן השאלה האם "אדם סביר" היה צריך להיות מודע לכך שהמידע שנמסר לרשות עלול להטעותה. בתוך כך, בית המשפט הוסיף וחידד את ההבחנה בין הטלת סנקציה מינהלית בגין הטעיית הרשות (לפי סעיף 52סז לחוק) לבין הטלת סנקציה פלילית בגין הטעיית הרשות (לפי סעיף 53(א) לחוק), אשר לצורך הרשעה בה אין די ברשלנות.
- סטנדרט ההתנהגות המצופה מנושא משרה במסגרת איתור והעברת מידע לרשות: בית המשפט הדגיש כי בנסיבות שבהן גוף מפוקח נדרש להעביר מידע לרשות, מצופה מנושא משרה סביר האחראי על הכנת התשובה והעברת המידע למצות את כל הבדיקות הנדרשות. בהקשר זה, הפנה בית המשפט גם להחלטה קודמת שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (המחלקה הכלכלית) (כב' השופטת רות רונן) בעניין אפריקה ישראל[2]. באותה פרשה נקבע בין היתר כי נושא משרה שאחראי על העברת מידע לרשות נדרש לוודא באופן סביר את אמיתות ושלימות המידע, וכי "ככלל, נושא משרה האחראי על הדיווחים לרשות רשאי לסמוך על המידע שנמסר לו מאת נושאי משרה בכירים בחברה או גורמים רלבנטיים אחרים לצורך מילוי תפקידו. ואולם, בנסיבות בהן קיים יסוד לחשוד באמיתות המידע או בהיותו מידע מלא ומדויק, וכאשר ניתן לערוך בירור נוסף ביחס לחשדות באופן פשוט וזול יחסית שאין בו משום הכבדה יתרה, נדרש נושא המשרה לנקוט באמצעי זהירות מתאימים בטרם העברת המידע לרשות לניירות-ערך".
פסק הדין ממחיש את החשיבות בהיערכות מלאה ורצינית לדיונים ותכתובות מול סגל הרשות. בהקשר זה, אנו ממליצים לאמץ מבעוד מועד נהלים סדורים בנדון, הכוללים דגשים, בין היתר, לגבי אופן ההיערכות וניהול הממשקים עם הרשות (הן בעל-פה והן בכתב); האורגנים בתאגיד שמוסמכים לקיים ממשקים כאמור; אופן איסוף ובחינת מידע המועבר לרשות (בהקשר זה, אנו ממליצים לאמץ כללים פנימיים ספציפיים על מנת להבטיח את עדכניות המידע, שלמותו ונכונותו); תיעוד הממשקים; הסתייעות ביועצים משפטיים ורואי-חשבון, ועוד.
מובהר כי מזכר זה כולל את עיקרי הקביעות הקיימות בפסק הדין, ואין להסתמך עליו בתור ייעוץ משפטי.
פסק הדין המלא זמין כאן
[1] עת"מ 27448-02-22 יו"ר רשות ניירות ערך נ' אדרי אל נכסים בע"מ (4.12.2022).
[2] עת"מ 37447-10-13 אפריקה ישראל תעשיות בע"מ נ' רשות ניירות ערך (2.8.2014) (זמין כאן).
|
|
|
