עדכון בנושא קיזוז הפסדים בחברה משפחתית
הביטוח הלאומי פרסם לאחרונה עדכון לחוזר מיום 29.11.2021 בנושא החברות המשפחתיות שמחליף את החוזר האמור.
החוזר המעודכן מפרט את התקופות שנקבעו בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין נחושתן (עב"ל 61198-02-20) ומזכיר שהקפאת פעולות האכיפה מבוטלות. עוד קובע החוזר המעודכן כי החל משומת 2020 "לא ניתן יהיה לקזז הפסדים מחברות משפחתיות ויש לראות את ההכנסה כהכנסה פסיבית ולחייב את בעלי המניות על ההכנסה בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה".
תזכורת לתקופות החיוב מתוך החוזר המעודכן (ללא עדכון מהחוזר המקורי):
בהתאם לסעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי ובעקבות ההליכים המשפטיים תחויב ההכנסה מחברה משפחתית לפי התקופות הבאות:
1. הכנסות מבוטח מחברה משפחתית בשנים 2008 עד 2013 חייבות בדמי ביטוח ללא בחינה של מקור ההכנסה.
2. הכנסות מבוטח מחברה משפחתית בשנים 2014 עד 2017 בהתאם למקור ההכנסה.
3. הכנסות מבוטח מחברה משפחתית בשנים 2018 ואילך, חייבות בדמי ביטוח ללא בחינה של מקור ההכנסה.
לעניין קיזוזי הפסדים, החוזר המעודכן מבדיל בין שתי תקופות.
להלן ציטוט מהחוזר המעודכן:
"1. עד שנת 2019:
כאשר בחברה משפחתית קיימים הפסדים שנצברו במשך מספר שנים, יתכן ותתקבל שומת חברה בה תדווח הכנסה, אך בפועל בשומה האישית של הנישום המייצג ההכנסה מהחברה המשפחתית מקוזזת מול ההפסד הקודם שלה, פקיד הגביה יבחן ויתקן בהתאם ככל שיידרש.
דוגמא:
שנת 2018
- שומת חברה משפחתית - הפסד בסך 500,000 ש"ח.
- שומה עצמית של הנישום המייצג - חלק ההפסד קוזז מול הכנסותיו ממקורות אחרים שלו בשנת 2018 ונותרה יתרה להפחתה בסך 350,000 ש"ח, המועברת לשנת המס 2019.
שנת 2019
- שומת חברה משפחתית - רווח בסך 400,000 ש"ח.
- שומה עצמית של הנישום המייצג - הפסד מועבר מחברה משפחתית בסך 350,000 ש"ח קוזז מרווח חברה משפחתית בסך 350,000 ש"ח.
- יתרת הרווח בסך 50,000 היא ההכנסה החייבת מחברה משפחתית בשנת 2019.
במקרה זה יבוטל החיוב הקודם מחברה משפחתית במסך 221 ותוזן, במסך 224, ההכנסה מחברה משפחתית בסך 50,000.
2. החל משומות לשנת המס 2020 ואילך:
לא ניתן יהיה לקזז הפסדים מחברות משפחתיות ויש לראות את ההכנסה כהכנסה פאסיבית ולחייב את בעלי המניות על ההכנסה בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה."
לחוזר הכנסות בחברה משפחתית מספר 1486 (עדכון מיום 31.7.2022) לחצו כאן
לפרסום קודם שלי בעניין החברות המשפחתיות לחצו כאן
החלטת הביטוח הלאומי קשורה להלכת דהוקי בבית הדין הארצי מיום 13.5.2020 (עב"ל 10067-10-17). להלן תמצית פסק הדין:
שלמה דהוקי נתן שירותים לחברה משפחתית שבה הוא הנישום המייצג. הוא דיווח בדוחות למס הכנסה על הכנסות אלה כ"דמי ניהול", שקוזזו על ידי הפסדי החברה המשפחתית שיוחסו לו בהיותו הנישום המייצג. הביטוח הלאומי חייב אותו בדמי ביטוח בגין הכנסותיו מדמי הניהול, בהתעלם מהפסדי החברה המשפחתית.
ביום 13.5.2020 דחה בית הדין הארצי את הערעור שהגיש דהוקי על החלטת בית הדין האזורי וקבע כי נישום מייצג בחברה משפחתית חייב בדמי ביטוח על הכנסותיו האישיות, אף אם מדובר בדמי ניהול מחברה משפחתית שצברה הפסדים לצורך מס.
בית הדין הארצי התייחס לשני הבדלים מהותיים בין ההסדר בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה לבין ההסדר בסעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי:
1. ההבדל האחד הוא בשקיפות המלאה שיוצרת הפקודה בין הנישום המייצג לבין החברה המשפחתית, באופן שההכנסה החייבת וההפסדים של החברה המשפחתית ייוחסו לנישום המייצג לפי הפקודה (הפקודה מבחינה בין ההכנסות להפסדים ומייחסת לנישום המייצג את ההכנסות ואת ההפסדים), ואילו סעיף 373א לחוק מייחס למבוטח רק את חלקו מתוך ההכנסה החייבת כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה, אך אינו מאפשר, לפי ניסוחו, זקיפתם של הפסדים.
כלומר, ייחוס רק של הכנסות בלבד.
2. ההבדל השני הוא שבניגוד לסעיף 64א לפקודת מס הכנסה שלפיו יש לחברה המשפחתית נישום מייצג לוֹ מיוחסים הכנסתה החייבת של החברה או הפסדיה, סעיף 373א לחוק אינו מתייחס לנישום המייצג אלא לכלל בעלי המניות בחברה ומייחס להם את ההכנסה החייבת של החברה המשפחתית (החיובית בלבד, ללא ההפסדים כפי שהובהר בסעיף 1), כל אחד לפי שיעור זכותו לרווחי החברה.
השילוב של שני ההבדלים קובע שיהיה לעניין הביטוח הלאומי ייחוס רק של ההכנסות (ללא ההפסדים) לכל בעל מניות לפי שיעור ההחזקה במניות.
סעיף 35 בפסק הדין: "הנה כי כן, סעיף 373א לחוק מחייב תשלום דמי ביטוח בגין חלקו של בעל מניות – בין אם הוא הנישום המייצג ובין אם לאו – בהכנסה החייבת של חברה משפחתית, אף אם רווחי החברה לא חולקו בפועל, בדרך של תשלום דיבידנד, בין בעלי המניות. שיעורם של דמי הביטוח הוא השיעור הקבוע בגין הכנסה של מבוטח שאינו עובד ואינו עצמאי. משמדובר בתשלום דמי ביטוח בגין "הכנסה חייבת", גם אם החברה המשפחתית הפסידה כספים בשנת המס, או הכנסתה שלילית כתוצאה מהעברת הפסדים
משנת מס קודמת לפי סעיף 28(ב) לפקודה, אזי אין בהפסדים כדי לפגוע בחיובו של בעל המניות לשלם דמי ביטוח בגין הכנסותיו ממשלח יד, ולא יהיה בהפסדי החברה המשפחתית כדי לגרוע מחבות תשלום דמי הביטוח של המבוטח בגין ההכנסות הנוספות כאמור".
כלומר, לפי קביעת בית הדין הארצי, רווחי חברה משפחתית יחוייבו בדמי ביטוח בידי בעלי מניות החברה המשפחתית כל אחד לפי חלקו במניות החברה כ"הכנסה פסיבית", והפסדיה לא יקטינו את הכנסותיהם האישיות החייבות בדמי ביטוח.
לפסק דין בעניין דהוקי מיום 13.5.2020 בבית הדין הארצי לחצו כאן
ביום 21.10.2020 דחה בית המשפט העליון על הסף את העתירה שהגיש שלמה דהוקי לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי. נקבע, כי המקרה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים את התערבות בית המשפט הגבוה לצדק. עוד קבע בית המשפט כי "אף לגופם של דברים, נראה כי לא רק שלא נפלה בפסק הדין של בית הדין הארצי טעות מהותית, אלא שהוא העמיד דברים על מכונם".
אציין, כי הביטוח הלאומי מסר במסגרת טיעוניו לבית הדין הארצי, כי ניתן לייחס הפסדי עבר של החברה המשפחתית ולקזזם מהכנסה חייבת חיובית של החברה המשפחתית בשנים עוקבות.
לאור זאת, ביקשתי לקיים ישיבה בהנהלת הביטוח הלאומי, כדי להציג את הסתייגויות לשכת רואי חשבון.
לפסק-הדין של בית-הדין הארצי בעניין החברות המשפחתיות לחצו כאן
לפסק הדין בבג"ץ מיום 4.7.2022 לחצו כאן
לניתוח הנרחב שכתב בעניין החברות המשפחתיות חברנו רו"ח ועו"ד אלכסנדר שפירא, שייצג את מרבית המערערים בבית הדין הארצי בעניין נחושתן ואחרים לחצו כאן |
|
|
_9.png?cache=1627379824510)
