משבר לתיקון 

זעקת יוצאי אתיופיה מחייבת אותנו להקשיב, תוך נטרול התנגדות טבעית לסגנון הקשה שלה;
למצוא כוחות ודרך להפיק מהשבר הזה תיקון. כי מעבר ל"סיפור האתיופי" -  זה הסיפור של כולנו.

סיפור של חברה המונעת על-ידי חרדה קיומית,  חברה שאיבדה כבר מזמן את אותה סולידריות שמכוחה קמה.
כמו גל העלייה מאתיופיה, כל גל עלייה שקדם לה, הגיע למקום הזה עם חלום על חוף מבטחים וחווה את השבר.
ועכשיו, די לנו אם נדמיין עדה שמונעת על-ידי חזון של הגעה לירושלים של מעלה, מתוך אמונה דתית יוקדת וחיה - סיפור יהודי טהור ומזוקק, שנופל לתוך המציאות של הבוקה, מבוקה ומבולקה הפוסט-ציונית.
דווקא ב"מקום שבו תתגשמנה כל התקוות" אלפי שנות הדרה מכוח אמונה דתית מרודדות להדרה על רקע שוני חזותי.
עניין עמוק ואמיתי במורשתה הרוחנית המקורית של העדה כחלק מתהליך קבלת הפנים של החברה הישראלית היה חוסך מכולנו דם, יזע ודמעות
.זוהי החמצה הסטורית.
אילו הייתה המערכת, מראשית ימי העלייה, רואה בסיפור האתיופי מנוף מרכזי לחינוך ערכי, עבור כלל תלמידי ישראל, היינו היום כולנו במקום אחר - ועדיין לא מאוחר לתקן. שהרי בכל סיטואציה אנושית של מפגש בין שונים נוכחת גם רוח התקופה ומסריה. לטוב או לרע, היא שמעצבת התנהגויות. היא זו שבסופו של דבר, מחייה או הורגת.
על מערכת החינוך לנקוט במדיניות של הרחבת גבולות תפיסת העצמי של הדור הצעיר, הרחבה שתתורגם ליכולת טבעית להכיל את השונה. עליה לפעול ליצירת חיבור מושכל, חווייתי, רגשי ועיוני, בין קורות השבט היהודי העתיק הזה ומורשתו, לבין מציאות חיינו במאה ה-21 כחברה רב-תרבותית
כי עדיין ניתן להטמיע בלבבות את ההכרה בעלייה מאתיופיה כנכס אדיר לחברה בישראל.
בשיח הזהויות שמבעבע היום, אין לצפות ממהלכים נקודתיים - כשיעורי אזרחות, או תוכניות חינוך כאלה ואחרות - להשפיע על המעמקים.
כאן נדרשת תפיסה כוללת. תפיסה כוללת, מוכוונת ליצירת תרבות בית-ספרית אחרת. תרבות, שגורמת למחנכים ולתלמידיהם להביט פנימה אל חלומותיהם וסיוטיהם שלהם עצמם - כבסיס להזדהות עם חלומותיו וסיוטיו של האחר. כי בשורה התחתונה, מה שניצב היום מנגד, חרף שלל תכניות התערבות, היא תרבות של הכחשה, הסתגרות מגזרית וסגירות מחשבתית - מתכון לפורענות אחר פורענות.
המענה לשבר החברתי ולזילות בערך חיי האדם, חייב להיות תפיסת ערך כבוד האדם
כ"ליבת הליבות" של החינוך. זאת, באופן חוצה מגזרים ושסעים,
כשלנגד עינינו  - חברה עתידית  מתוקנת.
העלייה מאתיופיה העניקה לנו את כל החומרים וההזדמנויות שיכולים להפוך לחוויה מתקנת עבור חברה שלמה. בואו נקשיב לה. נקשיב ונתקן, גם את השגיאות והעוולות שנעשו בעליות הקודמות, ושרישומן נושף בעורפנו עד עצם היום הזה.
 

חיים פרי.