אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
logo לאה

שותפנו לדרך שלום
חופשת החורף הקרבה  הינה הזדמנות לסכם תקופה ולאגור כוח לקראת הבאות. השליש הראשון של שנת הלימודים הסתיים לקול צלילים צורמים של אלימות בחברה.
אלימות דופקת על דלת בית הספר , הבית והכפר. אסור לנו לתת לה להיכנס! אך כמו אלימות היא מנסה לפרוץ את הדלת, לשבור את החלון ולאיים על שלומנו -שלומה של חברה בריאה.
הרצח המזעזע של הנער עאדלל חטיב ז"ל בשפרעם ומקרים נוספים לא נותנים מנוח ללב ולמוח.
חינוך מוביל חברה - מחנכים לא מתבוננים על המציאות מהצד- מחנכים מעצבים אותה.
דווקא עכשיו לפני חופשת החורף ובמהלכה אנו נדרשים לשוחח עם תלמידנו ועם הוריהם על הבחירה בחיים, על כבוד האדם. לצייד אותם בלוח החופש ולמלא את זמנם בתוכן. 
חופש נועד למנוחה ולהנאה - זה חשוב ביותר. אך סכנת השעמום המביא לבטלה המביאה לאלימות אורבת לנו.
החורף מביא עמו את התקווה המשותפת של כל בני האדם לגשם. 
ואנו תפילה שתצליחו גם אתם לנוח ולהנות עם בני משפחותיכם היקרים ולשוב אל השליש הבא עם כוחות מחודשים - יש לנו עוד הרבה עבודה בשדה החינוכי והחברה כולה זקוקה לכם.
חורף טוב ומבורך - דרך כפר
____________...

ברוח דברי החכם אבו חאמד אל-ע'זאלי: "في أحضان البطالة تولد آلاف الرذائل"
"בחיק הבטלה נולדים אלפי מעשים רעים", 
פיתחנו
לוח חופש שמאפשר לשלוט בזמן. הלוח עשיר ברעיונות לפעילות משמעותית ופתוח לרעיונות ויוזמות של התלמידים.
ניתן למלא את הלוח יחד עם התלמידים, בשיחה אישית או קבוצתית.
הלוח ובעיקר
המפגש 'מחנך-תלמיד', מעודדים לתכנן חופשה בעלת תוכן מצמיח וחיובי.  
 הרצח המחריד של הנער עאדלל חטיב ז"ל מזמן לנו -אנשי החינוך אפשרות לדבר עם התלמידים על אלימות ואחריות. עלינו לתת מקום לחששות שלהם, לחזק את תחושת האחריות, החברות והערבות ההדדית. חינוך מוביל חברה ויכול להשפיע ולתקן את המציאות הכואבת.

אימאן מחנכת בתיכון בשפרעם העבירה פעילות בעקבות הרצח של עאדל חטיב ומשתפת: "העיקר זה לתת לתלמידים הזדמנות לדבר ולשתף. חשוב להקשיב לרגשות ולמקרים שהילדים שומרים בתוכם ולתת להם מקום. במקרים ובסיפורים מסויימים שהילדים מעלים מומלץ לשתף את היועצ/ת.
מקרה הרצח האחרון הציף אצל התלמידים תחושות של חוסר אמון (אפילו בחברים קרובים), חשש שזה יכול לקרות גם לי, ופחד אמיתי. 
 חלק מאיתנו המבוגרים חוששים לדבר על זה ולהעביר על זה שיעור – כי מה כבר יש לנו להגיד?? הרי גם אנחנו כמורים והורים מרגישים ככה כואבים והמומים. אז מה נגיד לתלמידים???
אבל עצם ההקשבה והתחושה שאנחנו יחד בתוך זה זה שלב ראשון בבניית החוסן הנפשי שלנו ושל הילדים".


 

ايمان مربيه تعمل في مدرسة ثانويه شفاعمرو تشاركنا بما يلي:
"ما يهمنا ان نعطي للطلاب الفرصه للتحدث ومشاركة مشاعرهم مع الآخرين. مهم جداً ان نصغي للمشاعر وللأحداث الذي يكبتها  الطلاب في داخلهم، فهذه هي الامور الأساسية التي يجب مراعاتها.
هناك حالات وقصص معينه يكشف عنها الطلاب من المفروض ان نخبر المستشاره بها.
حادثة القتل الاخيره غمرت الطلاب بمشاعر تتلخص بعدم الثقه (فقدوا الثقه بأقرب اصدقائهم)، خوفاً من ان يلاقوا نفس المصير فيأتي دورهم.. ومخاوفهم حقيقيه صادقه.
جزء منا نخن البالغين يخاف ان يتحدث عن الموضوع وان يمرر درساً حوله- لأننا نفكر ونتساءل-ماذا يمكن ان نقول بعد؟ فنحن كمعلمين وأهالي نشعر بالالم والصدمه. فماذا نقول للطلاب؟
ولكن بمجرد اننا اصغينا وشعرنا اننا نشارك في نفس الحدث والأمر يهمنا فأن هذه تعتبر المرحلة الاولى في بناء الحصانه النفسيه لنا ولطلابنا".

 
نرجو أن تكون عطلتكم الشّتائيّة عطلةً هادئة وآمنة
חופשת חורף שמחה, שקטה ובטוחה
צוות דרך כפר - יוזמות חינוך