במערכת החינוך המערבית מייחסים חשיבות לידע במקצועות הליבה תוך פיתוח כישורים חברתיים רגשיים. כישורים אלה כוללים יכולת שיתוף פעולה והפגנת התנהגות בריאה, אחראית ומכבדת. טיפוח מיומנויות חברתיות רגשיות הינו חלק בלתי נפרד מהחינוך המודרני. שיעורי חינוך גופני מהווים הזדמנות לטיפוח מיומנויות אלה, משום שהן כוללות משחקים קבוצתיים וקשרים חברתיים. באמצעותם ניתן לטפח אחריות אישית וחברתית, ספורטיביות, שיתוף פעולה, דינמיקה קבוצתית ומנהיגות. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון היתכנות הטמעת מודל להוראת מיומנויות חברתיות רגשיות בשיעורי חינוך גופני בבתי ספר בישראל ואת יחס המורים לשילוב מודל זה בתוכנית הלימודים.