אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
Asset_3_png_0
_________-01_25
ירחון הפקולטה למדעי הרוח והחברה
מכללת סמינר הקיבוצים

הירחון מציע דעות, המלצות והזמנות לאירועים על נושאים שבלב העשייה החינוכית של מדעי הרוח.

גיליון מלחמה 9 : האם כשהתותחים רועמים המוזות צריכות לשתוק?
אם המוזות ישתקו יישארו רק התותחים.
החודש מחוץ למערה: ציטוט פילוסופי
"הַתֹּפֶת רֵיק וּפֹה כָּל הַשֵּׁדִים"
 
ויליאם שקספיר, הסערה, מערכה ראשונה, תמונה שניה. תרגום: אברהם עוז. 
מהאקטואלי לאינטלקטואלי
ספר פתוח עננים ודשא
איך כותבים מלחמה, או פעולות התגמול והתגמול שבכתיבה ב"מנזר השתקנים" לעמוס עוז.
ד"ר מורן פרי 
 
בקובץ סיפוריו הראשון ארצות התן, כתב עמוס עוז על שדה הקרב ופעולות החירום הרפואיות.  כך למשל, בסיפור "מנזר השתקנים", מתוארת סצינת פיום קנה מדומיינת של החובש העורפי: נחום הירש. דרך מהלך ספרותי המשלב תיאורים רפואיים ומלחמתיים, עוז מוכיח כי גם לצד קול התותחים, ניתן ליצור ספרות המתפקדת ככלי המשרת מטרות פואטיות.  
עלילת הסיפור, מתרחשת בתקופת פעולות התגמול לפני מבצע סיני. הירש מתאר  פעולה פולשנית הקרויה טרכאוסטומיה. מדובר בניתוח, בו יוצרים פתח בקנה הנשימה. דרך הפתח מחדירים צינור אל קנה הנשימה, השומר על מעבר פתוח לאוויר.  לעיתים, מתבצעת פעולה זאת במצבי חירום בשטחי לחימה. 
נחום, מבקש לכבוש את ליבה של ברוריה -  אהובתו של איצ'ה. איצ'ה, הוא פרא האדם וחיית קרב מיומנת - ניגודו של הירש. נחום בודה את פציעתו של איצ'ה ואת פעולת פיום הקנה. הסבריו אינם מבוססים מבחינה רפואית וכוללים טעויות מהותיות ומכוונות למעמדו הצבאי הנמוך. למשל, הוא פותח בטעות אנטומית עם שרטוט תרשים הפצע על פני בית החזה, שכן - הפצע הוא בצוואר; תיאור ה'עיניים המתגלגלות' של איצ'ה מחנק בליעת דמו, הוא אגדה רפואית. תיאור מופרך נוסף, הוא פעולת יניקת הדם בעת החדרת הצינור לחזהו של איצ'ה.  
 
עוז מוכיח שניתן לכתוב ספרות יפה תחת אש. תיקונו של המספר את תיאוריו הרפואיים של נחום, מלמדים על בקיאותו בפעולות החירום. מכאן, דברי ההבל של החובש הם בעלי מטרה פואטית, המשרתת את תחושת התסכול  בשל מעמדו הנחות. 
 
סמוך לסיבוב "שער הגיא", החל הרכב לחרחר, עד לשתיקתו. זאת, בהלימה לחרחורי מפויים הקנה: מיתרי קולו מגורים, הפרשותיו מרובות והקושי להפיק קול הוא לעיתים עד חסימת המיתרים. האנשתו של הג'יפ, מזכירה לנו כי אחד מסיבוכי הטרכאוסטומיה  – הוא איבוד יכולת הדיבור. בשלב זה, מתעצמת גם הדממה העולה מן הטקסט. החובש הממושקף מדקלם מכתביו של ראבינדראנאת טאגורי: "אבק מילים מתות דבק בך. נפשך בדומיה טהר".  נזיריו של מנזר השתקנים, ישתקו לנצח. השקט המציף את הלילה, שייך  להלומי הקרב, הפצועים והמתים. העולם הסיפורי מחריש; הג'יפ אינו מחרחר עוד, הוא שותק ועימו כל העולם –  מילים ודממה. 
 פתחו איתנו ספר: המלצה על ספר
שאר רוח : מאמרים במדעי הרוח והאמנויות ובהוראתם
 
משנתו החינוכית של ויגוצקי והקשרה לחינוך הפרוגרסיבי
ד"ר גיא פינקו
מיכל צלארמאיר ואלכס קוזולין ,לב ויגוצקי והתיאוריה החברתית תרבותית אתגרים בחינוך אז ועכשיו.
תל אביב:מכון מופת - תמה , 2019.
בפתח הסקירה ארצה להסביר מדוע ספר זה, שמציג בהרחבה את גישתם של ויגוצקי וממשיכי דרכו מהווה תרומה רבת ערך למדף הספרים החינוכי. נפוצה תפיסה לפיה העניין המרכזי ברעיונותיו ויגוצקי מסתכם במספר שינויים שהציע לרעיונותיו של פיאז'ה. הספר שלפנינו מתקן תפיסה מצמצמת זו. לב ויגוצקי, כמו זיגמונד פרויד, משתייך לזן נדיר של אנשי מדע שיש להם שאר רוח פילוסופי. ויגוצקי מרחיק מבטו לשאלות הגדולות ביחס לאדם ודן בהן כאיש מדע. ייחוד נוסף של ויגוצקי הוא המקום המרכזי שהוא נותן לחינוך בהגותו: ויגוצקי סבור שלחינוך ישנה השפעה מהפכנית על התפתחות האדם. ויגוצקי עוסק רבות בחקר החינוך ולמעשה מגדיר מחדש את מהות החינוך ואת תפקיד המחנך. בחלקה השני של סקירה זו אטען כי שילוב של הגותו החינוכית של ויגוצקי ברעיונות של החינוך הפרוגרסיבי עשויה לדייק אותם. 
אני מאמין שהספר שלפנינו רלוונטי לכל מי שעוסק בהכשרת מורים וגננות. אני רוצה לפתות ולדרבן מדריכות ומדריכים פדגוגיים, מרצות ומרצים למבואות החינוך (פסיכולוגיה,סוציולוגיה ופילוסופיה), מרצות שעוסקות בגיל הרך, מרצים שעוסקים בחינוך מיוחד, מרצות שעוסקות בהערכה ובעצם כל מי שהחינוך מעניין אותו.ה וקרוב לליבו.ה לסור בתום הסגר לספרייה או לחנות הספרים ולעיין בספר החשוב הזה. רק אוסיף, פן אתפס כחסיד שוטה, שאמנם ישנם חסרונות מסוימים לספר (אותם אציין בהמשך) אולם החסרונות הללו אינם משמעותיים. ספר זה מהווה תיאור נגיש, מפורט ועדכני בעברית לרעיונותיו של פסיכולוג חינוכי שהגדיר את מהות החינוך מחדש ובכך חשיבותו.
 
 
פדגוגיה אחרת: קולות מהשטח של המכללה ובתי הספר
סטודנטים במוזיאון הפלמ״ח
"מטה למחילת הארנב": מסע בעקבות אליס בארץ הפלאות (לואיס קרול)
ד"ר חגית הורוביץ

המסע המופלא שלנו, קהילת הלומדים בקורס : דרכי הוראת ספרות יסודי (הסבות סמינר הקיבוצים), החל כשפסענו בזהירות בעקבותיה של אליס. בעקבותיה נפלנו למחילת הארנב  שהפכה לבאר עמוקה של השראה והתבוננות עצמית ושם תיעדנו בכתיבה וביצירה שהייה בחלום ומפגשים עם חפצים ויצורים משונים. בארץ הפלאות טבענו עם אליס הקטנה בבריכת הדמעות, וצפינו בניסיונותיה של אליס גדולת הצוואר להתמודד עם זעמה של היונה. הקשבנו בעניין לשיחה החשובה של אליס עם הזחל : "זה לא נעים להשתנות לעיתים קרובות כל כך" התלוננה, והוא כתגובה הציע לה את הפטרייה : "צד אחד יגביה אותך והצד השני ינמיך אותך" כך תוכל בהמשך לאזן את עצמה ולהבין מי היא אליס האמיתית. ליווינו אותה מרחוק כשהגיעה אל הגן הנכסף וגורשנו ממנו יחד איתה  לאחר שחזרה לקומתה הטבעית והבינה שאין לה מה להתרגש מחפיסת קלפים. התעוררנו מהחלום יחד איתה.
בסיום המסע אליס סיפרה לאחותה על שפת הנהר את קורותיה בארץ הפלאות ואנו חשבנו כיצד לעורר את התלמידים בבתי הספר למסע יצירתי בעקבות אליס בארץ הפלאות, תכננו  את מעשה ההוראה באמצעות למידת תוצר והערכה חלופית ובנינו יחידת הוראה בהתאם.  
תודה לכם ראובן ודניאל על סדנת תיאטרון בובות מעוררת השראה לסופרת רונית חכם שהפליאה בכישופי ההשראה והכתיבה ולד"ר רוני רמות וצוות ההסבות על הסיוע והשותפות. 

_____3
 
שבוע למידה באוניברסיטת קרלסרוהה, גרמניה 26-31.5.2024
ד"ר דפנה יצחקי
ארבעה סטודנטים (סטודנט ושלוש סטודנטיות) משנה ג׳ במחלקה לאנגלית, יצאו לתכנית של שבוע באוניברסיטת החינוך קרלסרוהה PH Karlsruhe בגרמניה: שרין אסי, שרון דורפמן, עופר לסט ושלי סימנס. שבוע הלימודים היה שיאו של שיתוף פעולה עם המחלקה לאנגלית באוניברסיטת קרלסרוהה שעסק ברב-תרבותיות ורב-לשוניות בישראל ובגרמניה (ד״ר דפנה יצחקי וד״ר דורות׳י קול-דיטריך Dr. Dorothee Kohl-Dietrich). תכנית השבוע כללה למידה בקמפוס וסיורים לימודיים. השבוע העניק חוויה אקדמית וחברתית מצוינת למשתתפים בהיבטים שונים: לימוד על ההקשר הגרמני מבחינה לשונית, תרבותית וחברתית וכן התבוננות מחודשת על הסיטואציה החברתית-לשונית בישראל; חשיפה לתחום ההכשרה להוראת אנגלית בגרמניה וכן התנסות בקורסים אקדמיים באוניברסיטה אירופאית, לרבות קורס ברמת תואר שני. 
_____3
רוח של עברית
ד"ר דלית וסרמן אמיר
העם היהודי ציין החודש את חג השבועות שאחד משמותיו הוא חג הביכורים.  פינת העברית תוקדש הפעם לשורש בכ"ר.  בחג השבועות היו מביאים לבית המקדש בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים  – המִנחה הראשונה שנאפתה מן החיטה החדשה. חג השבועות הוא גם הזמן, שממנו ואילך היה אפשר להביא בִּכּוּרִים מכל שבעת המינים שנתברכה בהם הארץ.
בִּכּוּרִים הם הפירות והתבואה שהבשילו ראשונים. קרובה להם המילה המקראית בִּכּוּרָה או בַּכּוּרָה – תאנה עסיסית שהקדימה להבשיל. בלשון חכמים המילה בַּכִּיר משמשת לציון פרי שהקדים להבשיל וגם לציון עונת הזריעה המוקדמת, עם רדת הגשמים הראשונים. במונחי הפסיכולוגיה נקבעו המילים בַּכִּיר, בַּכִּירוּת לציון התבגרות מינית מוקדמת.
המילים החקלאיות הנ"ל קשורות למילה בְּכוֹר (ברבים בְּכוֹרוֹת וגם בְּכוֹרִים) –  מי שנולד ראשון להוריו. בת ראשונה להוריה נקראת בתנ"ך בְּכִירָה. בעברית החדשה נוצלה צורת הנקבה המקראית בְּכִירָה ליצירת שם תואר בָּכִיר במשמעות 'בעל דרגה גבוהה' בצבא, במִנהל וכדומה. 
השם המופשט המציין את מעמדו וזכויותיו של הבן הבכור הוא בְּכוֹרָה. יעקב ביקש מעשו אחיו "מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי" (בראשית כה, לא) והציע תמורתה נזיד עדשים. מכאן נולד הביטוי 'מכר בנזיד עדשים' לציון נתינה של דבר יקר תמורת דבר קל ערך  בצירופים בני ימינו. המילה בְּכוֹרָה משמשת לציון עדיפות הניתנת למישהו או למשהו, כגון 'זכות בכורה' או 'מניות בכורה' (מניות שהמחזיקים בהן נהנים ראשונים מן הרווחים). כן היא מציינת דבר שנעשה בפעם הראשונה, ובייחוד בפומבי, כגון 'הצגת בכורה' ו'נאום בכורה'.
הִבְכִּיר פירושו הקדים להבשיל או להוציא פרי, ומי שיולדת בפעם הראשונה נקראת מַבְכִּירָה.
בספר דברים (כא, טז) בא הפועל בִּכֵּר במשמעות 'הכיר כבכור', 'נתן את זכויות הבכורה'. מכאן התפתחה בעברית המאוחרת משמעות של העדפת דבר כלשהו על פני דבר אחר.

מקורות: https://hebrew-academy.org.il 
 חתימה בשירה חדשה 
אדם ברחוב חשוך עם פנסים
לִפְנֵי הַסְּפִירָה/ שחר מריו מרדכי

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הָרֵאשִׁית.
וּמֵאָז יֵשׁ זְמַן.
בָּאוּ הַיְּהוּדִים וְהֵחֵלּוּ לִסְפֹּר.
בָּאוּ הַנּוֹצְרִים וְאִפְּסוּ שְׁעוֹנָם לְפִי הֻלֶּדֶת אֲדוֹנָם.
וּבָאוּ הַמֻּסְלְמִים שֶׁכִּיְּלוּ אֶת הַסְּפִירָה לְפִי הַהֲגִירָה.
 
תָּמִיד צָרִיךְ לִקְרוֹת מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל
גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, גָּדוֹל בְּדִיעֲבַד
כְּדֵי שֶׁמִּישֶׁהוּ יַתְחִיל לִסְפֹּר.
 
וְלִכְאוֹרָה כָּל זֶה לֹא מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל כְּלַבְלָב
הַיּוֹשֵׁב דָּרוּךְ בְּצִפִּיָּה לִבְעָלָיו
בְּפִתְחוֹ שֶׁל סוּפֶּרְמַרְקֶט. אֲבָל בְּהִתְקָרֵב
אֲדוֹנוֹ, מְטַאטֵא הַזָּנָב הַמִּתְכַּשְׁכֵּשׁ וּמְכַבֵּס
אֶת הָאַסְפַלְט כְּמוֹ לְאַפֵּס
אֶת זְמַן הַהַמְתָּנָה, וּמַתְחִיל בַּסְּפִירָה.
 
וְגַם לִפְנֵי הַסְּפִירָה כְּמוֹ בְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ יֵשׁ מִי שֶׁנּוֹשֵׁם אֲוִיר
אַחֲרוֹן
שֶׁל יַחַד. מִבְּלִי לָדַעַת. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים אַהֲבָה,
כְּבִיסָה, מַכֹּלֶת. וְאָז פֶּתַע פִּתְאֹם
פּוֹמְפֵּיי.
עקבו אחרינו
לחץ לקבלת לגרסה הנגישה