עושים רוח - הפקולטה למדעי הרוח והחברה בסמינר הקיבוצים - דצמבר 2024

אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן

ירחון הפקולטה למדעי הרוח והחברה

שנת תשפ"ה – שנת חינוך לשלום בפקולטה למדעי הרוח והחברה
מכללת סמינר הקיבוצים
הירחון מציע דעות, המלצות והזמנות לאירועים על נושאים שבלב העשייה החינוכית של מדעי הרוח.

גיליון מלחמה מספר 11

האם כשהתותחים רועמים, המוזות צריכות לשתוק? אם המוזות ישתקו, יישארו רק התותחים.

החודש מחוץ למערה: ציטוט פילוסופי
"אין דבר שהאדם החופשי ממעט לחשוב עליו כמו המוות, וחוכמתו אינה ההגות במוות אלא ההגות בחיים"

(אתיקה, ברוך שפינוזה)

מהאקטואלי לאינטלקטואלי

מלחמה וטולקין

ד"ר רחל קואסטל

בשילוב של רגישות טבעית, השכלה רחבה וכושר כתיבה יוצא דופן השתמש טולקין בחוויות הקשות שלו כחייל במלחמת העולם הראשונה, המלחמה האיומה ביותר לחיילים בחזית, לבנות עולם פנטסטי, עם מערכת קוסמולוגית ומיתולוגית שלמה ולהמציא שפות יש מאין.

העולם של טולקין הוא זירה של מלחמות תמידיות בין טוב לרע, בין אור לאופל. לכן מטרת המסע בטרילוגיית "שר הטבעות" היא איון טבעת הכוח. זאת מאחר שמי ששם ידו עליה, מקבל תוכנת השתלטות וכוח בלתי מוגבל על העולם.

זה שהכי חושק בטבעת, וזה שהכי מסוכן שתהיה ברשותו, הוא סאורון, שר האופל – הרודן המקיאווליסט, שהתחיל כמלאך רב-כישרונות והפך עם הזמן להולוגרמה ריקה – עין-אש רואת כול ותאוות כוח ושליטה. כשמטרה ואמצעי מתמזגים, הרצון לשליטה מוחלטת הופך לרוע המוחלט. ובכלל, אצל טולקין, הקרבה לכוח מוציאה מכל הדמויות את הרוע הטבוע בהן. גם ההוביטים, היחידים שמותר להם לשאת אותה, לא חסינים.

מביני דבר יתעקשו שהדמות ההופכית לסאורון היא לא פרודו ההוביט או אראגורן, אלא דווקא תום בומבדיל, אחת הישויות הכי חידתיות בקורפוס של טולקין. בומבדיל הוא דמות אנומלית בהרבה מובנים, אך בעיקר הוא היחיד שבכלל לא צריך לחשוש מסאורון או מן הטבעת, כי אין להם שום השפעה עליו. כמו אומר לנו טולקין דרכו, שמי שלא שואף לכוח – הוא היחיד החופשי ממנו. ואיזו חירות נפלאה היא זאת. בומבדיל מתואר כדמות עליזה וצבעונית שנהנית מכל רגע בחיים, עושה הרבה טוב, אבל לא עושה מזה עניין, באופן שמזכיר קצת את הסיפורים על הבעל שם-טוב.

הבעל שם-טוב העביר את הלחימה בין האור לאופל לזירה הנפשית. הוא פירק היררכיות של הממסד הדתי לפניו והאמין בכוחה המרפא של השמחה ללא סיבה, הפשטות הרגשית והקיום המשוחרר והאקסטטי, במיוחד בזמנים של אופל היסטורי לעם היהודי. אז. היום.

פתחו איתנו ספר: המלצה על ספר

שאר רוח : מאמרים במדעי הרוח והאמנויות ובהוראתם

משנתו החינוכית של ויגוצקי והקשרה לחינוך הפרוגרסיבי

ד"ר גיא פינקו

מיכל צלרמאיר ואלכס קוזולין (2019). לב ויגוצקי והתיאוריה החברתית־תרבותית: אתגרים בחינוך – אז ועכשיו. תל אביב: מכון מופת־תמה. 351 עמודים.

בפתח הסקירה ארצה להסביר מדוע ספר זה, שמציג בהרחבה את גישתם של לב ויגוצקי וממשיכי דרכו, תורם תרומה רבת־ערך למדף הספרים החינוכי. תפיסה נפוצה היא, שהעניין המרכזי ברעיונותיו של ויגוצקי מסתכם בכמה שינויים שהציע לרעיונותיו של ז'אן פיאז'ה. הספר שלפנינו מתקן תפיסה מצומצמת זו. לב ויגוצקי, כמו זיגמונד פרויד, משתייך לזן נדיר של אנשי מדע בעלי שאר רוח פילוסופי. ויגוצקי מרחיק מבטו לשאלות גדולות ביחס לאדם ודן בהן כאיש מדע. ייחוד נוסף של ויגוצקי הוא המקום המרכזי שהוא מעניק לחינוך בהגותו: ויגוצקי סבור שלחינוך יש השפעה מהפכנית על התפתחות האדם. הוא למעשה מגדיר מחדש את מהות החינוך ואת תפקיד המחנך. בחלקה השני של הסקירה אטען כי שילוב של הגותו החינוכית של ויגוצקי ברעיונות של החינוך הפרוגרסיבי עשוי לדייק אותם.

קישור למאמר המלא

פדגוגיה אחרת: קולות מהשטח של המכללה ובתי הספר

"באנו חושך לגרש" – אירוע לציון ערב חג החנוכה

ביום שני, ערב חג החנוכה, התכנסנו באולם 70 לציין את החג בכותרת "בָּאנוּ חֹשֶׁךְ לְגָרֵשׁ" – שורת הפתיחה הידועה משיר הילדים שכתבה שרה לוי-תנאי, שבאמצעותה ביקשנו גם להביע את תקוותנו ליציאת כל חטופינו ממחשכי עזה הביתה, לָאור.

ד"ר עידית עינת-נוב הבהירה את מילות הפיוט "מעוז צור ישועתי", ד"ר רימה שיכמנטר-הלוי דיברה על יצירת שירי חנוכה לילדי הגן, הזמר איתי טל שר משירי החג, והקהל הצטרף אליו לשירה.

תודתנו לדקאן הפקולטה פרופ' שי פרוגל שפתח את הערב בדברי ברכה, לראשת החוג לספרות ד"ר לילי גלזנר שהנחתה את האירוע, ולד"ר תמר קטקו שתרמה להצלחת המפגש מניסיונה הרב, בעצה ובמעשה.

רוח של עברית

ד"ר דלית וסרמן-אמיר

העם היהודי חוגג החודש את חג החנוכה. פינת העברית תעסוק הפעם בשורש חנ"כ.

חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש.

הצירוף חנוכת המזבח מקורו בתנ"ך. חֲנֻכָּה הוא שם הפעולה של הפועל חָנַךְ. השורש חנ"ך בא בתנ"ך בעיקר בהקשר של מבנים: מזבח, בית וחומה. גם הצירוף חנוכת בית מצוי בתנ"ך: "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" (תהלים ל, א).

מה הקשר בין 'חָנַךְ בית' ובין הפסוק המפורסם מספר משלי (כב, ו): "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה"? בשני השימושים האלה מדובר על הכנה ואימון לשם מילוי תפקיד מסוים או לשם הקניית הרגלים מסוימים. אפשר להכין מבנה וחפץ ואפשר להכין אדם. ואכן חנוכת המזבח לא הייתה אירוע טקסי בלבד, אלא תחילתה של עבודת הקורבנות במזבח. על פי השימוש המקובל בפסוק מספר משלי, המילים "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" הן המלצה להתאים את החינוך לאופיו של הילד. אולם לפי פירוש אחר, משמעות המילים היא שיש להתחיל את החינוך בגיל צעיר ביותר: "על פי דרכו" כמו "על פי הבאר", כלומר 'בפתח דרכו של הנער'. פירוש זה מתאים להמשך הפסוק: "גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה". לפי זה, המסר של הפסוק הוא שהחינוך שאדם מקבל בתחילת דרכו, כלומר בילדותו, נשאר עמו עד זקנתו.

בספרות חז"ל נמשך השימוש בשורש חנ"ך בשתי המשמעויות, אבל לא בבניין קל אלא בעיקר בבניין פיעל. כך במשנה מְחַנְּכִין ומְחַנְּכִים.

העברית החדשה ניצלה את קיומם של פעלים משני הבניינים ליצירת בידול משמעות: בבניין קל חונכים בית, ובבניין פיעל מחנכים ילדים, ומכאן גם מְחַנֵּךְ, חינוך וחינוכי, ואולם גם השימוש בבניין קל בהקשר של הדרכה קיים בימינו: יש לנו חוֹנכים וחניכים, ומכאן אף נגזר מחדש הפועל חָנַךְ.

https://hebrew-academy.org.il/

מוזמנות ומוזמנים

להשתתפות בהרצאות הזום לחץ כאן

הזמנה ליום עיון: נלחמים על הרוח: איך לחולל שינוי בלימודי הרוח בישראל?

בבית האקדמיה למדעים בירושלים

ביום ראשון, 12 בינואר 2025, החל מהשעה 14:00, יתקיים בבית האקדמיה למדעים בירושלים יום עיון בנושא לימודי ההומניסטיקה במערכת החינוך ובאקדמיה וקשרי הגומלין ביניהם.

מטרת היום היא להעלות את נחיצותם ואת חשיבותם של מדעי הרוח לסדר היום הציבורי, במיוחד לנוכח התקופה המורכבת של קונפליקטים פנימיים ומלחמה חיצונית.

סדר היום יכלול דיון בארבעה נושאים עיקריים:

1. הרוח במשבר: דיון בגורמים למשבר במדעי הרוח, כולל השלכות חברתיות תרבותיות.

2. קשרי הגומלין בין האקדמיה, מערכת החינוך ועולם התעסוקה.

3. מדעי הרוח כליבת המעשה החינוכי: התמקדות בדמות המורה למקצועות ההומניסטיקה.

4. תכנים בהוראת ההומניסטיקה: בחינת המתחים בין מטרות ותכנים אוניברסליים ופרטיקולריים,זהות לאומית מול אוניברסלית ועוד.

במהלך יום העיון ינחה פרופ' שי פרוגל, דקאן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, מושב בנושא הוראת מדעי הרוח כליבת המעשה החינוכי. המושב יכלול הרצאה של פרופ' פרוגל שכותרתה "המורה: בינה לא מלאכותית", ופאנל בהשתתפות שלושה דורות של מורים.

נשמח לראותכם באירוע ולהצטרפותכם לדיון חשוב זה.

קישור לתוכנית המלאה ולהרשמה לאירוע