המעסיקים מתמודדים בשבועות האחרונים עם שאלות קשות הנוגעות לזכותם (ואולי – לפחות בחלק מהמקרים – גם לחובתם), לקחת בחשבון מי מעובדיהם מחוסן, ולקבוע כללי התנהלות בעבודה בהתאם לכך. החקיקה לא נתנה מענה למעסיקים, והם מצאו עצמם נאלצים לקבוע לעצמם כיצד ינהגו.
אתמול התפרסמה החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשאלה האם רשאי מעסיק למנוע את התייצבותו לעבודה של עובד שטרם התחסן מפני נגיף הקורונה ומסרב להציג תוצאת בדיקת קורונה שלילית בתדירות קבועה (סע"ש 42405-02-21 אבישי – מועצה מקומית כוכב יאיר - צור יגאל (פורסם בנבו, 21.3.2021)). הרקע להליך היה הנחיית המועצה לאסור על כניסתם למקום העבודה של צוותי הוראה שאינם מחוסנים או שאינם מציגים בדיקת קורונה שלילית בתוקף. המבקשת, סייעת ומשלבת ילדים באחד מבתי הספר במועצה, עתרה במסגרת ההליך למנוע את השעייתה ולהשיבה לעבודה בהיקף משרה ובתפקיד שנקבעו לה בתחילת השנה, ולקבוע כי המועצה אינה יכולה לחייב אותה בחשיפת מידע רפואי רגיש ואישי. המבקשת טענה כי דרישת המועצה פוגעת בפרטיותה, בחופש העיסוק שלה ובכבוד האדם, והיא ניתנה בהיעדר סמכות חוקית. מנגד, המועצה טענה כי דרישותיה נעשו על מנת להגן על שלומו ובריאותו של הציבור, וכי מדובר בדרישה מתונה המאזנת בין אינטרסים של שמירת בריאות הציבור, בצד שמירת זכותה של העובדת לפרטיות. בהחלטתו, בית הדין ערך איזון בין זכויות המבקשת לאוטונומיה, לפרטיות ולחופש עיסוק, לבין זכות (וחובת) המועצה להגן על חיי ובריאות סביבת בית הספר, ולשמור על זכותם לרווחה ולחינוך. בית הדין הדגיש את חובת המועצה לדאוג לביטחון העובדים מכוח חובת הזהירות המוגברת המוטלת עליה כמעסיק, לתנאי בטיחות הולמים במקום העבודה, ולאינטרסים של תלמידים, הורים והצוות החינוכי.
בית הדין הזמין את היועץ המשפטי לממשלה להשמיע את עמדתו בנושא, והאחרון הגיש את עמדת משרד הבריאות שקבעה כי לחיסון תפקיד חשוב בהגנה על אוכלוסיית ישראל; כי כניסתם של עובדים לא מחוסנים למקומות עבודה, ובפרט למקומות עבודה בסיכון מוגבר (דוגמת בתי אבות, מקומות עבודה עם ילדים שאינם ברי חיסון) עלולה להוביל לסיכון משמעותי; וכי הגבלות על כניסתם למקום העבודה של עובדים שאינם מחוסנים, מחלימים או שלא הציגו בדיקת קורונה שלילית בתוקף, יפחיתו את הסיכון להדבקה ולתחלואה באותם מקומות עבודה.
נבקש להפנות לקביעות מרכזיות ומשמעותיות שניתנו במסגרת החלטה זו (אך יש לזכור כי הן ניתנו בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה):
- החלטת המעסיק צריכה להיות סבירה ומידתית בנסיבות העניין. במקרה שנדון, ההחלטה לאסור על כניסת עובדת שאינה מחוסנת למקום העבודה היתה סבירה ומידתית בנסיבות העניין, בשים לב לחשיבות השמירה על שלומם של כל הבאים בשערי בית הספר מחד, ומאידך בתקופת הביניים, שולם שכרה של המבקשת, והמועצה הצהירה כי המבקשת אינה מושעית מעבודתה ולא תיפגע משרתה.
- דרישת המעסיק מהעובד לגלות מידע ביחס לסטטוס ההתחסנות מותרת כאשר המידע נדרש על מנת שהמעסיק ידע לכלכל את צעדיו ועל מנת לשמור על ביטחון ובריאות העובדים. בית הדין ערך איזון בין הזכות הקניינית של המעסיק לבין הזכות של העובד לפרטיות וקבע כי דרישה למסירת מידע בינארי (התחסן/לא התחסן), ללא פירוט הסיבות לאי ההתחסנות, היא תקינה.
- דרישת המעסיק להצגת תוצאה שלילית של בדיקת קורונה, אחת לשבוע, היא סבירה ומידתית בכפוף למבחני הסבירות והמידתיות. בנסיבות המקרה הנוכחי, הדרישה להציג תוצאת בדיקה שלילית/חיובית, אחת לשבוע, היא סבירה ומידתית, ואינה פוגעת בליבת הזכות לפרטיות של העובד. דרישה זו מהווה האפשרות הטובה ביותר, חלף ההסתפקות בהצהרת העובד על מצבו הרפואי, כאשר העובד מסרב או אינו יכול להתחסן.
נבקש להתייחס למספר התפתחויות חשובות נוספות בקצרה:
- בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה לאחרונה בקשה למתן סעדים זמניים, שהגישה מורה בבית ספר יסודי, לפיה יש להתיר למורה ללמד ללא עטיית מסכה – בעקבות החלטת בית ספר, כי מורה תמשיך ללמד "מרחוק", מביתה או מכותלי בית הספר, על מנת למנוע את הסיכון בהדבקת תלמידים בשל סירובה לעטות מסכה, עתרה המורה לסעדים זמניים שיאפשרו לה ללמד באופן פרונטלי, בהיקף ובדרך שנקבעו בתחילת שנת הלימודים. המורה טענה כי יש לה מגבלה בריאותית (מחלת אסתמה), שמקשה עליה באופן משמעותי לעטות מסכה ולכן יש לפטור אותה מחובה זו. בית הדין האזורי בבאר שבע דחה את הבקשה וקבע כי החלטת משרד החינוך ובית הספר היא סבירה, ראויה ומתחייבת בנסיבות העניין (סע"ש 58948-02-21 שמש – מדינת ישראל-משרד החינוך (פורסם בנבו, 10.3.2021)).
- הודעה משותפת של נשיאות המגזר העסקי בישראל והסתדרות העובדים הכללית החדשה מיום 23.2.2021 – במסגרת הודעה זו, הביעו הצדדים את החשיבות העליונה בהתחסנות נגד נגיף הקורונה וקראו לכל העובדים והמעסיקים להתחסן מפני הנגיף, על מנת לשמור על מקומות העבודה ולסייע בהתאוששות המשק. בתוך כך, ביחס לעובדים שאינם מחוסנים ושמקבלים קהל באופן קבוע או באים במגיע קבוע עם אוכלוסיות בסיכון, המליצו הצדדים לפעול בדרך של דרישת הצגת בדיקת קורונה שלילית עדכנית, מדי 72 שעות, ולגבי עובדים במקומות עבודה מיוחדים שבהם סכנת ההדבקה עלולה לסכן חיים, אף בתכיפות גבוהה יותר. לחלופין, ככל שלא תתאפשר הצגת בדיקה שלילית כאמור, המליצו הצדדים בהתאם למגבלות המעסיק ולצרכי העבודה, כדלקמן: (א) העברת העובד למקום עבודה מרוחק מסביבת אנשים או מתן אפשרות לעבודה מהבית; (ב) ניוד העובד לתפקיד אחר, אותו ניתן לבצע במקום מרוחק מסביבת אנשים.
- גילוי דעת בנושא "מתחסנים ולא מתחסנים בשוק העבודה" מטעם מומחיות ומומחים לדיני עבודה מפקולטות למשפטים בארץ – גילוי הדעת מתייחס לחשיבות האישית והחברתית בדבר התחסנות ולהצדקה המשפטית והמוסרית להבחנה בין מחוסנים לבין מי שאינם מחוסנים, בהקשרים מסוימים. עם זאת, בהקשר למקומות עבודה אלה קורא גילוי הדעת לנקוט משנה זהירות ביחס לפגיעה בזכויותיהם של עובדים, על רקע חיוניות העבודה וחופש העיסוק. יש לערוך איזון בין הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק ואחריותו לשמירה על סביבת עבודה בטוחה, לבין זכותם של העובדים. בתוך כך, יש להתחשב באוכלוסיות שאינן יכולות להתחסן ולהתייחס לחשש כי מדיניות שמגבילה עובדים בלתי מחוסנים מלעבוד תפגע בעיקר בעובדים מוחלשים, מפאת קיומה של קורלציה בין שיעור ההתחסנות לבין מצב סוציו-אקונומי. את האיזונים בין הזכויות יש לערוך תוך שימת לב לתכלית ההגבלות; רלוונטיות ההגבלות לצרכי העבודה ולתפקיד העובד; מידתיות ההגבלות והאם ניתן להשיג את המטרה באמצעים חלופיים שהם פוגעניים פחות. בתוך כך, הובע הצורך בחתימה על הסכמים קיבוציים בנושא זה, שיביאו בחשבון את הזכויות של כל הצדדים, כאשר נקודת המוצא היא שאין לפטר עובדים שלא התחסנו ויש להיזהר מלנקוט בפעולות שעשויות להיות פגיעה מחמירה בעובדים. בכל מקרה, את יישומן של אמות המידה כאמור נדרש לבחון מעת לעת, לאור ההתפתחויות השונות ובהתאם, לעצב את המדיניות המתאימה לפרט, לחברה ולשוק.
מהסקירה עולה כי למרות היעדרה של חקיקה, ניתן כיום להתוות לכל מקום עבודה כללים ספציפיים, המתאימים לו. ניתן להניח כי צפויות לנו התפתחויות נוספות בנושא.
הנכן והנכם מוזמנות ומוזמנים להיוועץ בנו בסוגיות אלה ובסוגיות אחרות שנוגעות ליחסי העסקה בתקופה זו. ובהזדמנות זו – חג פסח שמח ומשפחתי!
|
|
|
