- בפסק דין מקיף שניתן אתמול בבקשה לאישור תובענה ייצוגיות שהוגשה נגד חברת ניסקו תעשיות (1992) בע"מ וניסקו החזקות (1982) בע"מ (ת"צ 17259-11-15) דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב (המחלקה הכלכלית; השופט מגן אלטוביה) בקשה לסעד הערכה לפי סעיף 338(א) לחוק החברות, וקבע כי אין בסיס לטענת המבקש כי התמורה ששולמה לבעלי מניות המיעוט בניסקו תעשיות שמניותיהם נרכשו במסגרת הצעת רכש מלאה ושהתנגדו לה, הייתה נמוכה משוויין ההוגן של המניות. החברות יוצגו בהליך על ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט, הדס בקל ויובל נעים ממשרדנו.
- עניינה של הבקשה לאישור בהצעת רכש מלאה שפרסמה ניסקו החזקות ביום 17.9.2015, במסגרתה הציעה לרכוש את כל מניותיה של ניסקו תעשיות המוחזקות על-ידי הציבור (שהיוו 10.797% מסך הון המניות המונפק והנפרע של החברה), במחיר של 23 ש"ח למניה ובתמורה של 18,277,203 ש"ח.
- הצעת הרכש נחלה הצלחה משמעותית. ניצעים שהחזיקו בכ-7.18% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה נענו להצעת הרכש; ביניהם לפחות משקיע מוסדי מהותי אחד, שסרב להצעת רכש קודמת שפורסמה תשעה חודשים קודם לכן במחיר של 20 ש"ח למניה. המבקש החזיק מניות של החברה במועד פרסום הצעת הרכש, והיה בין הניצעים שלא נענו לה ונרכשו בכפיה על ידי המציעה.
- במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט המחוזי כי בהערכת השווי ההוגן של מניות החברה יש להתחשב במכלול האינטרסים המוגנים, וליתן משקל לאינטרס הציבורי המחייב את בית המשפט לנהל את הדיון ביעילות תוך הסתמכות על ראיות ממשיות ולא רק על הערכות מאוחרות, גם אם מדובר בהערכות מומחים.
- בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת החברות וקבע כי בהסתמך על מכלול האינדיקציות שפורטו על ידי החברות – בין היתר ביחס למחיר השוק של מניות ניסקו תעשיות (בבורסה ומחוץ לבורסה) בסמוך לפרסום הצעת הרכש, וביחס להיענות גופים מוסדיים להצעת הרכש ולכך שהצעת רכש קודמת נכשלה – אין אפשרות סבירה שטענת המבקש, לפיה המחיר בהצעת הרכש לא היה הוגן, תוכרע לטובת הקבוצה אותה הוא מבקש לייצג.
- בית המשפט המחוזי עמד על כך שחוות דעת במסגרת הדיון בסעד ההערכה אמורה לסייע לבית המשפט לקבוע את השווי ההוגן של מניות החברה בעת פרסום הצעת הרכש, כדי לשלול אפשרות שבעלי השליטה בחברה ביצעו מניפולציות בשער המניה לטובתם. בית המשפט קבע שבמקרה הקונקרטי מתעורר חשש אמיתי כי חוות הדעת שעליה סמך המבקש את בקשת האישור נגועה במניפולציות.
- עוד נקבע בפסק הדין כי קיים קושי לקבל ולהסתמך על חוות דעת המבוססת על מרכיבים ונתונים התלויים בשיקול דעתו של המעריך, במיוחד כאשר בנסיבות העניין חוות הדעת עליה נסמכת בקשת האישור מוטית כלפי מעלה בהתבסס על "שיקול דעת" בבחירת רכיביה ללא שניתן כל הסבר.
- בית המשפט חייב את המבקש בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 165,000 ש"ח.
|
|
|
