הבהרות מאת המוסד לביטוח לאומי לעניין משבר הקורונה בעניין העובדים שבחל"ת
א. הטבות שכר ושכר נוסף כולל הגילום שלהם, המשולמים בחודשים מלאים של החל"ת, אינם משכורת, ויש לייחס אותם לחודש העבודה האחרון שלפני החל"ת. זאת, על פי הנהלים הרגילים בשגרה (חוזר הביטוח הלאומי 1458 משנת 2015) והבהרות נוספות שמסר הביטוח הלאומי בשל משבר הקורונה.
ב. יש לפרוס שכר נוסף לפי תקנות הפריסה רק בחודשים שבהם העובד עבד אפילו יום עבודה אחד, וללא החודשים שבהם העובד היה בחל"ת במשך חודש מלא.
ג. כיוון שקבלת משכורת בזמן חל"ת שוללת זכאות לדמי אבטלה, הובהר כי חוזר 1458 רלוונטי אמנם גם למי שנמצא בחל"ת ביוזמת המעסיק בזמן משבר הקורונה ומקבל דמי אבטלה, אך הביטוח הלאומי מתכנן לשנות את החקיקה, כך שלא ניתן יהיה לתבוע הפרשי דמי אבטלה בשל הטבות אלה בזמן זכאות לדמי אבטלה בחל"ת.
לאור האמור לעיל, אין לתבוע הפרשי דמי אבטלה בשל הטבות שכר ושכר נוסף שהיו בתקופה של חל"ת כפוי במשבר הקורונה, כדי שלא תעלה הטענה שהעובד קיבל משכורת בזמן החל"ת.
ד. מובטל שמקבל תשלומים לאחר שנותקו יחסי העבודה לחלוטין (פוטר או התפטר) ולאחר שכבר הוחלט בתביעה ונקבע הבסיס לתשלום דמי האבטלה, והתשלומים שייכים לתקופת העבודה כמו הפרשי שכר, בונוס, עמלה וכדומה – עליו ליידע את פקיד תביעות אבטלה כדי שיעדכן את הבסיס לקביעת דמי האבטלה. תשלומים ששולמו תוך כדי ועקב ניתוק יחסי עבודה, כמו פיצויים או חודשי הסתגלות, שפטורים מתשלום דמי ביטוח – אינם רלוונטיים לבסיס החישוב של דמי האבטלה.
