לקוחות יקרים,
ביום 23.4.2020 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב (בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים), כי תיקון שנעשה בשנת 1943 לתכנית E אינו מהווה תכנית בתוקף לצורך חישוב היטל השבחה.
להלן נפרט בקצרה על משמעותה של קביעה זו והשלכותיה האפשריות, הרלבנטיות בהתייחס לעסקאות שנעשו באזור זה.
תכנית מפורטת מס' E נכנסה לתוקף בשנת 1941 והיא חלה בחלק הדרום-מזרחי של העיר תל אביב, באזור שכונת מונטיפיורי. תכנית זו ייעדה שטחים לשימושי תעשייה, מגורים, מסחר ועוד. בשנת 1943 בוצע תיקון לתכנית E, במסגרתו הוגבלה האפשרות למסחר בקומות קרקע במבנים המצויים בתחומה של תכנית E; תיקון זה הופקד לשמיעת התנגדויות אולם לא פורסם כדין.
במהלך השנים נהגה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל-אביב - יפו לגבות היטלי השבחה, תוך התחשבות בהשבחה שנוצרה כתוצאה משינוי המצב התכנוני במסגרת תכנית 1043א' (משנת 2001) שהתירה מסחר בקומת הקרקע, לעומת המצב התכנוני על פי התיקון לתכנית E (משנת 1943), על אף שכאמור תיקון זה מעולם לא פורסם כדין.
בפסק הדין שניתן ביום 23.4.2020 בעמ"נ 36607-09-19, קבע בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב - יפו (כבוד השופט חגי ברנר) כי הואיל והתיקון משנת 1943 לתכנית E לא אושר ולא פורסם כדין, הרי שהוא אינו בגדר תכנית בתוקף ואין לייחס לו מעמד של תכנית מאושרת לשם קביעת מצבם התכנוני של מקרקעין בעת חישוב היטל ההשבחה הנגזר מאישורה של תכנית 1043א' בשנת 2001.
בהמשך להחלטתו של בית המשפט לבטל את החלטתה של ועדת הערר, החזיר בית המשפט את הדיון לוועדת הערר על מנת שזו תקבע מהו שיעור ההשבחה הראוי, בהתחשב בעובדה שהתיקון משנת 1943 מעולם לא נכנס לתוקף אלא אך הופקד לשמיעת התנגדויות.
משמעות קביעתו של בית המשפט בפסק הדין היא שהיטלי השבחה שהוטלו עד היום על נישומים, תוך התבססות על התיקון האמור לתכנית E משנת 1943 כאל תכנית בתוקף, עשויים להיות ראויים לבחינה מחודשת ולתיקון.
הואיל והתיקון משנת 1943 שימש נדבך בשומות השבחה רבות בדרום-מזרח העיר תל אביב במהלך השנים, אנו ממליצים לבעלי קרקעות ויזמים ששילמו היטל השבחה המבוסס על התיקון האמור, לבדוק אם שומת היטל ההשבחה ראויה לבחינה מחודשת על יסוד קביעותיו האמורות של פסק הדין.
כמו תמיד, נשמח לעמוד לרשותכם לצורך כל הבהרה בנושא זה.