בעדכון זה נסקור את הרפורמות הרגולטוריות עליהן הכריז משרד התקשורת בימים האחרונים ואת משמעויותיהן עבור השחקנים הקיימים והפוטנציאליים בשוק התקשורת והשידורים הישראלי.
מיקוד וצמצום חובת הרישוי של שירותי בזק
בתחילת חודש אוגוסט פרסם משרד התקשורת להערות הציבור תזכיר לתיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים), אשר לדברי המשרד מהווה "מהפך" במשטר האסדרה של שירותי התקשורת בישראל, וצפוי לצמצם באופן ניכר את היקף השירותים הנדרשים לרישוי ופיקוח רגולטורי הדוק.
על פי משרד התקשורת, האסדרה החדשה נועדה לעדכן את ההסדרים המיושנים הקבועים בחוק התקשורת כיום, המטילים נטל רגולטורי כבד ומיותר על השחקנים הקיימים והפוטנציאלים בשוק התקשורת. לפי התזכיר, האסדרה תתמקד רק בשירותי תקשורת הניתנים לציבור (כפי הנראה הכוונה לא רק לכלל הציבור, אלא גם לרוב הציבור, ואולי אף לקבוצות מצומצמות יותר), תוך הפעלת תשתית טלפוניה ואינטרנט או שירותי גישה לאינטרנט. לעומת זאת, שירותי תקשורת ותוכן שאינם מסופקים באמצעות תשתית או רשת ייעודית (כגון טלפוניה על גבי רשת האינטרנט או משיבון קולי) לא יחויבו בקבלת רישיון כתנאי לתחילת פעולתם, אלא רק בדיווח מוקדם ועמידה בכללים שייקבעו במסגרת היתר כללי.
מדובר בבשורה של ממש עבור שוק התקשורת, שתביא להפחתה משמעותית של הנטל הרגולטורי והביורוקרטי על שחקנים קיימים, כמו גם הפחתה דרמטית של חסמי הכניסה עבור שירותי תקשורת חדשים. על פי הערכות משרד התקשורת, תיקון החוק צפוי לצמצם באופן דרמטי את מספר בעלי הרישיון הקיימים מ-150 לכ-30 ולהפחית משמעותית את גובה הערבות ודמי הרישיון הנדרשים כיום מספקי שירותי תקשורת שאינם פועלים באמצעות תשתית ייעודית. יש לקוות כי משרד התקשורת יחדד את ההגדרות בחוק על מנת להתאימן לעידן בו שירותי תקשורת רבים ניתנים באמצעות שירותי ענן, מערכות פנים ארגוניות, או אפליקציות.
הקמת ועדה לגיבוש מתווה רגולטורי כולל לתחום השידורים והתוכן המקוון
כצעד משלים למהפך הרגולטורי בתחום הרישוי, משרד התקשורת הודיע על הקמת ועדה חדשה לבחינה ועדכון של המשטר הרגולטורי בנוגע לתחום השידורים, ובפרט לצורך גיבוש מתווה האסדרה של שירותי התוכן המקוונים, אשר כיום אינם כפופים לפיקוח רגולטורי. הצורך בעדכון משטר האסדרה של תחום השידורים והתוכן נובע משינויים יסודיים שחלו בעשור האחרון באופן האספקה והצריכה של שירותים אלו, ובראשם מעבר לצריכת תכנים על גבי רשת האינטרנט ושינויים במבנה ההכנסות של גופי השידור המסורתיים.
עבודתה של הוועדה והמלצותיה צפויות להשפיע על כלל השחקנים הקיימים והפוטנציאליים בשוק התוכן והשידורים הישראלי. המשימה העיקרית עליה הופקדה הוועדה היא בחינה מחדש של חלוקת הנטל הרגולטורי בין גופי התוכן המסורתיים (קשת, רשת13, yes, ו-HOT) לבין גופי תקשורת אחרים הפועלים על גבי רשת האינטרנט (כגון סלקוםTV, פרטנרTV וגופי תוכן בינלאומיים כגון Netflix ו-Apple TV Plus), בכל הנוגע להשקעה וקידום היצירה והתרבות הישראלית; כמו גם בחינה מחודשת של כללי האסדרה הקיימים בנוגע לשידורי חדשות וההגבלות הקיימות כיום בנוגע לבעלויות זרות וצולבות בגופים הפועלים בתחום השידורים. לאור העובדה כי סוגיות אלו נדונו ונבחנו על ידי ועדות מקצועית קודמות (ועדת שכטר, 2014; ועדת פילבר, 2016), הוועדה החדשה צפויה לפרסם את טיוטת המלצותיה להערות הציבור והשחקנים הרלוונטיים כבר בעוד כחודשיים, במטרה להשלים את עבודתה עוד השנה.
נוסיף לעקוב ולעדכן.
|
|
|
