חל"ת – כל מה שרציתם לדעת

אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן

חברות וחברים יקרים,

אנו במרחב חיפה והצפון מקבלים פניות רבות מחברי המרחב בכל הקשור להוצאת עובדים לחל"ת. על מנת להקל על חברים בהתמודדות עם נושא מורכב זה החלטתי להכין סקירה בנושא לשימוש החברים.

הסקירה עוסקת בחוקי עבודה, מס הכנסה והביטוח הלאומי שרלוונטיים לחל"ת בזמן משבר הקורונה.

המידע נועד להסב את תשומת הלב לסעיפים בחוקי העבודה הרלוונטיים בזמן משבר הקורונה ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת.

הרחבה בנושאי הביטוח הלאומי ניתן למצוא בפרסומים של רו"ח אורנה צח-גלרט, חברת נשיאות ויו"ר ועדת הקשר עם המוסד לביטוח לאומי.

בברכה,

גלית יחזקאלי, רו"ח
יו"ר מרחב חיפה והצפון ונציגת המרחב בוועד המרכזי

מה זה חל"ת?
מי זכאי?
זכויות בתקופת חל"ת
הודעה על חל"ת
פיטורים בתום החל"ת
סיום תקופת חל"ת
תיאום מס

מה זה חל"ת?

עובד המעוניין או זקוק לצאת לחופשה (לצורך טיול, בשל מצב בריאותי או בנסיבות אחרות) ולא עומדים לזכותו ימי חופשה שנתית צבורים (או שעומדים לרשותו ימי חופשה צבורים אך הוא אינו מעוניין לנצלם) יכול, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (להלן:"חל"ת") למשך תקופה המוסכמת בין הצדדים, וזאת מבלי שיחסי העבודה יתנתקו.

היציאה לחל"ת מותנית בהסכמת העובד והמעסיק, והיא יכולה להיות ביוזמת העובד או
ביוזמת המעסיק.

בתקופת החל"ת העובד אינו זכאי לתשלום שכר (לרבות אי זכאות תשלום בגין חופשה או מחלה), אך נשמרים יחסי עובד מעסיק וחובת הנאמנות של העובד כלפי המעסיק נשמרת (כגון איסור פגיעה באינטרסים, חובת סודיות).

למרות שיש חוקי עבודה שונים המתייחסים למצב של חל"ת, האפשרות לצאת לחל"ת
אינה זכות המעוגנת בחוק כלשהו, למעט במקרים מסוימים (כגון בחוק עבודת נשים, המאפשר נטילת חל"ת לאחר חופשת לידה).

יש להבדיל בין חל"ת בהסכמת שני הצדדים ל"חופשה כפויה ללא תשלום", הנעשית ביוזמת המעסיק וללא הסכמת העובד:
אם מעסיק כופה על עובד חל"ת לזמן בלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים
ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולשלם לעובד פיצויי פיטורים עלפי הדין.
[ע"ע 10/03 גליה פיליפוביץ נ' סי.פי.אס מחשבים והנדסה בע"מ].

בכל מקרה חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה
זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל"ת.

מי זכאי?

כל עובד יכול לצאת לחל"ת רק בהסכמת המעסיק.
יש מקרים שבהם האפשרות לצאת לחל"ת הוסדרה בהסכם קיבוצי, בחוזה אישי, או נקבעה מפורשות בחוק (כגון חוק עבודת נשים המאפשר נטילת חל"ת לאחר תום חופשת הלידה).

עובדים מתחת לגיל 67 שהוצאו לחל"ת, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה בזמן משבר הקורונה אם הם עומדים בתנאי הזכאות, ובתנאי שהם שהו בחל"ת לפחות 30 ימים קלנדריים רצופים.
עובדים אשר שבו לעבודתם לפני שחלפו 30 ימי חל"ת, אינם זכאים לדמי אבטלה.

עובדים בגיל 67 ומעלה שהוצאו לחל"ת עשויים להיות זכאים למענק הסתגלות מיוחד, אם הם עומדים בתנאי הזכאות למענק.

להנחיות הביטוח הלאומי בעקבות הקורונה לחצו כאן

זכויות בתקופת חל"ת

בתקופת החל"ת מושהים יחסי העבודה. כתוצאה מכך חלק מזכויות העובד ישללו.

⇔שכר והטבות נלוות

במהלך החל"ת מושהים יחסי העבודה והעובד אינו זכאי לתשלום שכר.
הטבות נלוות המגיעות לעובד במסגרת חוזה העבודה גם הן מושהות, והמעסיק רשאי
לשלול הטבות אלה מהעובד במהלך שהותו בחל"ת אלא אם כן הוסכם אחרת בהסכם
קיבוצי שחל על הצדדים או בהסכם אישי.
דוגמה להטבות נלוות שהמעסיק רשאי לשלול מהעובד השוהה בחל"ת, אלא אם הוסכם
אחרת: שי לחג, שימוש ברכב חברה, שימוש בטלפון נייד של חברה, שימוש במחשב נייד של
החברה.
הטבות שכר המשולמות לעובד מידי חודש כגון הדוגמאות המפורטות מעלה הן בגדר הכנסת עבודה ואם המעסיק ממשיך לתת את ההטבות האלה לעובד שנמצא בחל"ת, עליו לדווח על כך לביטוח הלאומי ולמס הכנסה.

לחוזר הביטוח הלאומי בעניין הטבות שכר בחל"ת לחצו כאן

⇔חופשה שנתית

צבירת חופשה לעובד תהיה בהתאם לימי עבודתו בפועל. כלומר תקופה של חל"ת, שבה עובד אינו מבצע עבודה בפועל, אינה צוברת זכאות לחופשה שנתית. עם זאת, אם התקיימו יחסי עובד-מעביד במהלך כל שנת העבודה, והעובד עבד במהלך השנה לפחות 200 ימי עבודה בפועל (לא כולל תקופת החל"ת) - יצבור העובד את מלוא הזכאות לחופשה שנתית באותה שנה. לעומת זאת, אם במהלך שנת העבודה עבד העובד פחות מ- 200 ימי עבודה בפועל, תחושב זכאותו לחופשה, בהתאם לנוסחה הקבועה בחוק:
ימי עבודה בפועל במהלך השנה X זכאות מלאה לחופשה שנתית בהתאם לוותק העובד חלקי 200.
אם התקיימו יחסי עובד-מעסיק רק בחלק מן השנה, תחושב זכאותו של העובד לחופשה בהתאמה ל- 240 ימים.

לסעיף 3(ב) ו- 3(ג) לחוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951] לחצו כאן

⇔הבראה
לקביעת תקופת הזכאות לדמי הבראה לא תובא בחישוב היעדרות בשל חל"ת.

לצו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה, אשר חל על כל העובדים והמעסיקים במשק לחצו כאן.

⇔צבירת ותק
במהלך החל"ת יחסי העבודה מושהים ואינם ניתקים. לכן, לעובד נשמר ותק העבודה שנצבר לו לפני יציאתו לחל"ת לצורך חישוב זכויותיו התלויות בוותק, אך הוא אינו צובר ותק
בתקופת החל"ת.

בתקופת החל"ת העובד אינו צובר ותק לצורך חישוב זכויותיו התלויות בוותק, כגון: דמי
הבראה, ימי מחלה, או חופשה שנתית.

עם זאת, לצורך חישוב פיצויי פיטורים:
חל"ת שאורכה עד 14 ימים בשנת עבודה נכללת בוותק של העובד לצורך חישוב הפיצויים.
בחל"ת ארוכה יותר, התקופה שמעבר ל-14 ימים לא תיחשב כוותק במקום העבודה לצורך
חישוב פיצויי הפיטורים.
הזכאות לפיצויי פיטורים מותנית בכך שהעובד הועסק לפחות שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, וחל"ת נכללת בתקופת ההעסקה של העובד לצורך בדיקת
זכאותו לפיצויי פיטורים.
לתקנה 10(3) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 לחצו כאן

⇔חל"ת וחופשת מחלה
עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה טרם היציאה לחל"ת:
כשהחל"ת נעשה בהסכמה, נפסקת חופשת המחלה והמעסיק רשאי להוציא את העובד
לחל"ת.
כשמדובר בחופשה כפויה ארוכה, שאיננה מוגבלת בזמן, לא ניתן להוציא עובד שנמצא
בחופשת מחלה לחל"ת, כל עוד עומדים לזכות העובד ימי מחלה צבורים ועל המעסיק
להמשיך ולשלם לעובד דמי מחלה.
הוצאת עובד לחופשה כפויה שאינה מוגבלת בזמן נחשבת כפיטורים, ועל פי סעיף 4 לחוק
דמי מחלה למעסיק אסור לפטר עובד הנמצא בתקופת מחלה כל עוד יש ברשותו ימי מחלה צבורים.
ייתכן וניתן לראות גם בחל"ת כפוי המוגבל בזמן כפיטורים ולפיכך גם במקרה זה אסור
להוציא עובד לחל"ת כפוי במהלך חופשת מחלה, אם יש ברשותו ימי מחלה צבורים, אך
טרם ניתנה פסיקה בנושא.
עובד שחלה במהלך החל"ת-
עובד שנמצא בחל"ת ובמהלך החופשה חלה, אינו זכאי לתשלום דמי מחלה
עבור תקופת מחלתו שכן בתקופת החל"ת יחסי העבודה מושהים.

לסעיף 4(ד) לחוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976, לחצו כאן
לתקנה 4 לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976 לחצו כאן

⇔הפרשות לביטוח פנסיוני
המעסיק אינו מחויב להפריש כספים לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות במהלך החופשה, אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי. אם הפסיק המעסיק את
ההפרשות לביטוח הפנסיוני או לקרן ההשתלמות, עליו לדווח על כך לגופים המנהלים את
הביטוח או הקרן. אציין כי חובת הדיווח חלה גם על מעסיקים אשר מדווחים באופן מקוון וגם על מעסיקים שאינם חייבים בדיווח מקוון.

ההשלכות של הפסקת הפרשות לביטוח הפנסיוני בעת הפסקת

פגיעה בזכויות הביטוחיות שנצברו כמו צבירת ותק לצורך כיסוי ביטוחי למחלות קיימות;
אובדן מוחלט של זכויות מסוימות כמו כיסוי ביטוחי - אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים
למקרה של מוות;
הפגיעה בזכויות נעשית לאחר התקופות הבאות:
5 חודשים רצופים שבהם לא בוצעה הפקדה לקרן הפנסיה;
3 חודשים רצופים שבהם לא היתה הפקדה לביטוח מנהלים.
לתשומת לב:
לצורך רצף ביטוחי המועדים הקובעים הם המועדים שבהם בוצעו העברות כסף בפועל-
הכיסוי הביטוחי עשוי להיפסק, גם אם בפועל חזר העובד לעבודתו או התחיל עבודה חדשה תוך פחות מ3- או 5 חודשים, וזאת בכל מקרה שבו לא הועברו בפועל כספים לקרן הפנסיה
במשך 5 חודשים (או 3 חודשים במקרה של ביטוח מנהלים). מה שקובע הוא המועד שבו
הועברו הכספים אל קרן הפנסיה ולא חודשי העבודה הספציפיים שעבורם מועברים
הכספים.
במהלך תקופת החל"ת ועד לחזרה לעבודה או עד למציאת מקום עבודה חלופי, חשוב לוודא כי הזכויות הפנסיוניות שצבר העובד במהלך העבודה לא ייפגעו בשל הפסקת ההפרשות עם
הפסקת העבודה. העובד יכול לשמור על הזכויות באמצעות כל אחד מההסדרים הבאים:

הסדר ריסק (תשלומים נמוכים לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים לתקופה מוגבלת במטרה להקפיא את המצב הקיים ולהבטיח כיסוי ביטוחי לתקופה זו).
הפקדות עצמאיות לביטוח פנסיוני.

אנו שמחים להודיע כי שר האוצר ישראל כ״ץ חתם היום, 15.6.2020 על הוראת שעה למניעת פגיעה בעובדים שהוצאו לחל"ת - לנוסח ההודעה המלאה לחצו כאן

תשלום דמי ביטוח לאומי ובריאות במהלך חל"ת

בתקופת החודשיים הראשונים המלאים של החל"ת, מחויב המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות, בשיעור של 6.57% משכר המינימום, בעבור כל העובד שאינו עובד במקום עבודה אחר ואינו עובד עצמאי באותו החודש.

המעסיק רשאי לנכות את התשלום מכל סכום שיגיע לעובד ממנו.

כאשר תקופת החל"ת עולה על חודשיים רצופים, העובד מחויב לשלם את דמי הביטוח, בעד עצמו.

לתקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 לחצו כאן

המוסד לביטוח לאומי דחה את מועד הדיווח ותשלום דמי הביטוח בעבור חל"ת מלא בחודשים אפריל ומאי 2020 ליום 15.7.2020.

להודעת המוסד לביטוח לאומי מיום 3.6.2020 לחצו כאן

הודעה על חל"ת

כשהחל"ת היא ביוזמת העובד, על העובד לפנות למעסיק לצורך קבלת הסכמתו
לחופשה. כשהחל"ת היא ביוזמת המעסיק, על המעסיק לקבל את הסכמת העובד.
במידה וחל איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה לפי חוק עבודת נשים על המעסיק לקבל היתר מהממונה על חוק זה במשרד העבודה.

לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 לחצו כאן

ניתן להוציא לחל"ת אנשים עם מוגבלויות בתנאי שהסיבה להוצאתם לחל"ת אינה נובעת
ממוגבלותם, ובכפוף להסכמתם.

פיטורים בתום החל"ת

במידה ומחליט המעסיק לפטר את העובד בתום תקופת החל"ת יש לוודא כי הליך זה נעשה כדין. בנוסף, יש מקרים בהם חל איסור על פיטורין.

⇔הליך פיטורים כדין

אם בסיום החל"ת המעסיק מחליט שלא לקלוט בחזרה את העובד לעבודה ולפטר אותו עליו לוודא שהדבר יעשה ללא אפליה ושיתקיים הליך פיטורים כדין:
שימוע - ‏טרם הפיטורים על המעסיק לערוך לעובד ‏שימוע לפני פיטורים.
‏הודעה מוקדמת - ‏על המעסיק לתת לעובד ‏הודעה מוקדמת לפיטורים ‏כפי שנקבע בחוק או בהסכם אחר החל על הצדדים. למעסיק יש 3 אפשרויות:

אם מקום העבודה פעיל, המעסיק יכול לאפשר לעובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת ולשלם לעובד שכר בתקופת עבודתו;
‏המעסיק רשאי לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת ולשלם לו שכר בעבור תקופה זו, כאשר הפיטורים ייכנסו לתוקף לאחר חלוף תקופת ההודעה המוקדמת;
המעסיק רשאי לשלם לעובד חלף הודעה מוקדמת בגובה השכר לו היה זכאי העובד אילו עבד במהלך התקופה של ההודעה המוקדמת, כאשר הפיטורים נכנסים לתוקף באופן מיידי.
‏גמר חשבון ותשלום פיצויי פיטורים - ‏על המעסיק לערוך לעובד גמר חשבון ולשלם לעובד בהתאם לדין ‏פדיון חופשה שנתית, ‏פדיון דמי הבראה ‏ופיצויי פיטורים או השלמת פיצויי פיטורים ככל שהפריש מדי חודש את כספי הפיצויים לקופת פיצויים או לביטוח הפנסיוני.
אישור על תקופת עבודה - ‏על המעסיק לתת לעובד ‏אישור על תקופת העבודה.
עובד שפוטר במהלך חל"ת או לאחר חל"ת, ובמהלך החל"ת הגיש תביעה לדמי אבטלה, צריך לדווח על פיטוריו לשירות התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי.
בהקשר זה אציין כי ההפרשות החודשיות שמעסיק מפריש לקופת פיצויים או קופת תגמולים יוכלו להחליף את פיצויי הפיטורים שעליו לשלם לעובד במקרה של פיטורים, במידה והדבר קבוע בהסכם קיבוצי החל עליהם, או שניתן לכך אישור משר העבודה, ובלבד שהופרשו מלוא פיצויי הפיטורין- 8.33% מידי חודש.

כיצד על המעסיק לבצע את ההליך בימים שאין באפשרותנו לקיים מפגשים? האם פיטורים בשיחת וידיאו קבילים?
היות ואלה ימים לא רגילים, במסגרתם יש מגבלות על הגעה למקום העבודה ועל
מפגשים והכל לשם שמירה על בריאות הצדדים – ככל שההליך יבוצע בהגינות, ברגישות ובענייניות, במסגרתו תינתן לעובד אפשרות אמתית להעלות טענות קיימת סבירות גבוה שהליך זה יחשב קביל.

⇔איסור פיטורין

ישנם מקרים מסוימים שבהם אינו רשאי לפטר את העובד/ת במהלך החופשה. להלן רשימה לא סגורה של מקרים כאלה, אציין בצאת כי בחלק מן המקרים ניתן לבקש היתר לפיטורין ממשרד העבודה:
‏עובד שנעדר עקב חופשת לידה;
עובד ‏שנעדר מהעבודה עקב מחלתו, ‏בימים שבהם הוא זכאי לדמי מחלה;
עובד ‏במהלך שירות מילואים ובמשך 30 יום בתום סיום השירות, ‏אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה במשרד הביטחון;
‏עובדת שעברה הפלה ‏ובמשך 7 ימים לאחר מכן;
‏עובדת בהריון בעלת ותק של 6 חודשים במקום העבודה (אם הוותק של העובדת קצר יותר, אין צורך בהיתר, אך חל איסור לפטר אותה אם הסיבה לפיטורים קשורה לעובדה שהעובדת בהריון);
עובד בתקופה של 60 יום לאחר חופשת לידה;
‏עובד השוהה בחל"ת אחרי חופשת לידה ובמשך 60 יום לאחר תום החל"ת;
‏עובד הנמצא במהלך טיפולי פוריות לפי ‏כללי הזכאות;
‏עובד בהליכי ‏אימוץ;
‏עובד בהליכי ‏פונדקאות;
עובדות השוהות במקלט לנשים נפגעות אלימות (כולל 90 ימים לאחר סיום היעדרותן), בהתאם לתנאי הזכאות.

סיום תקופת החל"ת

עם סיום החל"ת אמור המעסיק לקלוט מחדש את העובד לעבודתו המקורית.
עם זאת בהתאם לנסיבות יתכן שהמעסיק לא יוכל לקלוט מחדש את העובד ויציע
לו עבודה חלופית או עבודה בתנאים אחרים או אף לפטר אותו.
גם העובד עצמו עשוי להתפטר מיוזמתו בסיום החל"ת.

תיאום מס

עובד שחזר לעבודתו לאחר ששהה בחל"ת וקיבל דמי אבטלה, נדרש להציג בפני המעסיק אישור מביטוח לאומי על סה"כ דמי האבטלה שקיבל וסכום המס שנוכה, על מנת שהמעסיק יערוך עבור העובד ‏תיאום מס הכנסה ‏באופן עצמאי, תוך התייחסות להכנסותיו של העובד מדמי האבטלה.
אישור זה ניתן להפיק, באזור האישי של העובד באתר המוסד לביטוח לאומי (או במערכת ייצוג לקוחות אצל המייצג של העובד).
ככל שאין למעסיק את האישור האמור, עליו לנטרל את חודשי החל"ת מחישוב המס השנתי.

להודעת רשות המסים מיום 12.5.2020 בנושא הנחיות למעסיקים לניכוי מס משכר עבודה של עובדים שחזרו לעבודה לאחר שהוצאו לחל"ת בעקבות נגיף הקורונה לחצו כאן

רשות המסים פרסמה, בתיאום עם הביטוח הלאומי, הקלות בהליך עריכת תיאום מס ליוצאים לחל"ת הזכאים לדמי אבטלה, כך שלא יידרשו לערוך תיאום מס נוסף עבור דמי האבטלה. הקלות אלו מיטיבות עם כלל העובדים שיצאו לחל"ת ומקבלים אבטלה, ובפרט עם הורים לילדים והורים לילדים עם מוגבלות.
ההקלות הן:

עובד שברשותו אישור לתאום מס לשנת 2020 המיועד למעסיקו העיקרי, ונקבעה לו באישור זכאות להקלה במס, כגון: פטור, נקודות זיכוי או זיכוי בסכום, המוסד לביטוח לאומי יכבד את אישור תיאום מס זה וייתן את ההקלות שבאישור בעת חישוב המס על דמי האבטלה, למרות שהאישור מופנה למעסיק העיקרי, ממנו יצא העובד לחל"ת.

עובד שיצא לחל"ת ובכרטיס העובד (טופס 101) שמילא אצל המעסיק, נמצא כי העובד זכאי להקלות במס והמעסיק נתן לו את ההקלות הללו בעת חישוב המס על המשכורת והן מופיעות בתלוש השכר של העובד, המוסד לביטוח לאומי יחשב את ההקלות שקיבל העובד בעת חישוב המס על דמי האבטלה, בהתבסס על תלוש השכר האחרון של העובד בשנת 2020.

להודעת רשות המסים מיום 29.3.2020 על אי דרישה לתיאום מס נוסף בקבלת דמי אבטלה לחצו כאן

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם