ביום שני 16.3.2020 חתם ראש הממשלה על תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 ("תקנות הסמכת שב"כ"), להסמכת שירות ביטחון כללי ("שב"כ") כדי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה, וכן על תקנות שעות חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020 ("תקנות נתוני מיקום"), שיאפשרו קבלת נתוני המיקום של הנדבקים. השימוש באמצעים הטכנולוגיים בנוגע לנתוני המיקום של נדבקים כבר החל.
התקנות מאפשרות לשב"כ לאכן את מיקומי הטלפונים הסלולריים של חולי קורונה ומי ששהו בסביבתם ב-14 הימים שקדמו לאבחונם, כדי ליידע אותם באמצעות הודעת טקסט (SMS) שעליהם להיכנס לבידוד באופן מיידי. המידע כאמור יועבר לידי משרד הבריאות לצורך מעקב והמשך טיפול.
הבקשה לסיוע של שב"כ הגיעה ממנכ"ל משרד הבריאות, נוכח תמונת המצב של מגיפת הקורונה, לפיה השימוש באמצעים טכנולוגיים יאפשר מיפוי מדויק של אנשים שהיו במגע עם נדבקים, ובכך יאפשר לבודד אותם מיתר האוכלוסייה הבריאה באופן תכליתי ויעיל יחסית, בהתבסס גם על נסיון שנלמד במדיות אחרות (בעיקר טאיוואן).
איך זה יעבוד? משרד הבריאות הוא שיעביר את הדרישה לשב"כ בקשר לאיכון של חולה שאובחן לפי שם, מס' תעודת זהות או מספר טלפון. השב"כ יפעיל את האמצעים הטכנולוגיים ויאכן את מיקומו של החולה באמצעות נתוני המיקום שלו המופקים מהטלפון הסלולרי. הבדיקה תתבצע רטרואקטיבית כדי לזהות את כל אותם אנשים שעימם בא במגע החולה במשך 14 הימים שקדמו לאבחון. תוצרי הבדיקה יכללו את פרטיהם של כל אותם אנשים שבאו עם החולה במגע קרוב לפי נוהל ייעודי של השב"כ שיאושר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. סוגי המידעהטכנולוגי ותנאים נוספים לשימוש בו, לרבות אופן איסוף המידע ועיבודו הינם באחריות שב"כ, לפי נוהל ייעודי שיאושר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. האנשים שייחשפו למידע יחוייבו לחתום על טופס שבו תובהר להם האחריות הפלילית של שימוש במידע בניגוד לתקנות.
מה ייעשה עם המידע שייאסף? על משרד הבריאות נאסר להעביר את המידע לרשויות אחרות או לעשות בו שימוש לצורך כל הליך משפטי או חקירתי, לרבות אכיפה פלילית, אך משרד הבריאות עצמו רשאי לפנות אל האנשים שנוטרו או לציבור ולהזהירם מפני חשש להדבקה במחלה.
על מה מבוססת הביקורת ציבורית? אנשי אקדמיה, נציגי ארגוני זכויות אדם, משפטנים ומומחים אחרים טוענים כי מדובר בפגיעה אנושה בזכויות הפרט שלנו ובערכי היסוד של ישראל כמדינה דמוקרטית, בעצם נטילת הסמכות הרחבה על-ידי הממשלה בלא ביקורת אמיתית של הכנסת או בית המשפט, תוך ניצול מצב החירום והכוח הכמעט אבסולוטי של תקנות שעת חירום.
אילו איזונים ובלמים קיימים? נעשה נסיון מסויים לצמצם הן את הפגיעה בפרטיות והן בזכויות אדם נוספות, בין היתר באמצעות קיצור תוקפן של התקנות למשך 14 יום בלבד (במקום 30 יום כפי החלטת הממשלה) ובאמצעות איסור על השב"כ מלפנות אל האנשים המנוטרים או לבצע פעולות אכיפה בקשר לפעילות זו.
מגבלות אחרות שאומצו, ברוח דיני הפרטיות, כוללות הגבלת עיבוד המידע הנאסף לצורך מטרת המאבק במגיפה בלבד וקביעה כי רק מספר מצומצם של בעלי תפקידים בעלי סיווג בטחוני יוסמכו לעיין במידע מטעם משרד הבריאות. המידע המנוטר עצמו לא יכלול תוכן של שיחות. בנוסף, המידע שיועבר למשרד הבריאות יימחק בתום תוקפן של התקנות, עם אפשרות לשמור אותו למשך 60 ימים נוספים לצורך תחקור פנימי בלבד. קיימת גם חובת דיווח ליועץ המשפטי לממשלה בדבר מספר החולים והאנשים שלגביהם נאסף המידע ודיווח שהמידע נמחק בגמר השימוש כאמור.
כולנו תקווה כי בימים כאלו של מצב החירום שבו אנחנו נמצאים, הפעלת הסמכות מכוח התקנות והשימוש באמצעים הטכנולוגיים יהיו מידתיים ואכן יסייעו במיגור נגיף הקורונה.
לנוסח המלא של תקנות הסמכת השב"כ:
https://www.nevo.co.il/law_word/law06/tak-8393.pdf
לנוסח המלא של תקנות נתוני מיקום:
https://www.nevo.co.il/law_word/law06/tak-8390.pdf
בכל שאלה נוספת, מחלקת הפרטיות של משרדנו לשירותכם.
האמור במסמך זה אינו מובא כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי והוא מהווה מידע כללי בלבד.
|
|
|
