משבר הקורונה משפיע באופן מהותי על חברות שונות במשק ועשוי ליצור חשש ביחס למצבה הכלכלי העתידי של החברה, וביחס ליכולתה לעמוד בהתחייבויותיה. בנסיבות אלה, על הדירקטורים ונושאי המשרה בחברה להקפיד על התנהלות בהתאם לחובות המוטלות עליהם לפי דין.
בנוסף לחובות הזהירות והאמונים המוטלות על נושאי המשרה במצב הדברים הרגיל כלפי החברה עצמה, סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("חוק חדלות פירעון"), מטיל חובות על דירקטור ומנהל כללי במצב בו התאגיד נמצא בחדלות פירעון.
הסעיף מהווה תוספת לחובות המוטלות על נושא משרה בחברה בשגרה, והוא קובע באופן מפורש כי כאשר החברה נמצאת במצב של חדלות פירעון, נושא המשרה עשוי לשאת באחריות כלפי החברה ביחס לנזקים שייגרמו לנושי החברה. זאת, במקרים בהם נושא המשרה ידע, או היה עליו לדעת, כי התאגיד נמצא במצב של חדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון.
מדובר בסעיף חדש שטרם זכה לפרשנות נרחבת בפסיקת בתי המשפט. לפיכך, בין השאר, אין זה ברור מהי נקודת הזמן שממנה תתחיל לחול האחריות המיוחדת לפי סעיף 288 לחוק חדלות פירעון.
נוכח האמור, במצב של אי וודאות ביחס למצבה הכלכלי של החברה, ובפרט כאשר יש חשש כי החברה עלולה להיקלע למצב של חדלות פירעון, על נושאי המשרה לשקול את פעולותיהם תוך מתן התייחסות לסוגיות הבאות:
- על נושא המשרה להקפיד על בחינת מצבה של החברה, תוך קבלת מידע מלא מתאים ומעודכן, על מנת שיוכל לבחון את יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה ולבחון האם החברה נמצאת בחדלות פירעון.
- יש חשיבות לקיום דיונים מסודרים בישיבות הדירקטוריון וגיבוש תכניות עבודה מותאמות לנסיבות. במסגרת זאת מומלץ לפעול להתאמת פעילות החברה למצבה הכלכלי.
- אם מתעורר חשש בדבר יכולת החברה לעמוד בהתחייבויתיה, יש ליחס משקל רב יותר לאינטרסים של הנושים במסגרת קבלת ההחלטות בחברה.
- בהתאם למצבה של החברה יש לשקול גם עדכון של הנושים במצבה של החברה וביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה.
- אם החברה נמצאת בחדלות פירעון, יש לשקול את הצעדים המנויים בסעיף 288(ב) לחוק חדלות פירעון, הקובע כי נושא משרה ייראה כמי שנקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד, אם נקט אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד ופעל כדי שהחברה תנקוט את אחד האמצעים הבאים: (1) קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים (עורכי דין ורואי חשבון); (2) ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב; (3) פתיחה בהליכי חדלות פירעון.
- על דירקטוריון החברה לשקול קבלת ליווי וייעוץ שוטף של מומחים חיצוניים ובלתי תלויים מתחומי הפיננסים והמשפטים, אשר יספקו מידע על בסיסו יתקבלו ההחלטות. זאת, בהתחשב בסעיף 288(ד) לחוק הקובע כי אם הדירקטור או המנכ"ל הסתמך בתום לב ובאופן סביר על מידע לפיו החברה אינה נמצאת במצב של חדלות פירעון, הוא לא יישא באחריות לנזקים כאמור.
- מומלץ לבחון את פוליסות הביטוח הקיימות של נושאי המשרה בתאגיד, ולוודא כי הן מקנות הגנה גם במקרה של חדלות פירעון של החברה. פוליסת הביטוח עשויה להיות ההגנה היחידה העומדת לנושא המשרה משום שחברה אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו לפי סעיף 288 לחוק חדלות פירעון, וכן אין היא רשאית ליתן שיפוי בקשר עם הפרת סעיף זה.
הקפדה על קבלת החלטות על בסיס עיון בנתונים ושקילת שיקולים רלוונטיים, לטובת החברה ובתום לב, עשויה להקנות לנושאי המשרה את הגנת "כלל שיקול הדעת העסקי" כך שהחלטותיהם ייהנו מ"חזקת תקינות" ובית המשפט לא יבחן את ההחלטה העסקית לגופה. לצד האמור, בהליך המתנהל כיום בבית המשפט העליון נשמעה עמדה מטעם הכונס הרשמי כי החלטות המתקבלות בסביבת חדלות פירעון לא צריכות ליהנות מהגנת כלל שיקול הדעת העסקי.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לעורכי הדין רן שפרינצק ותומר ויסמן, מנהלי מחלקת הליטיגציה או לעורכי הדין רענן קליר ואלון בנימיני, מנהלי מחלקת חדלות פירעון במשרדנו.
|
|
|
