לקוחות ועמיתים יקרים,

משבר הקורונה ועמו השבתת המשק מכה בעוצמה בגופים רבים במשק, המתקשים לעמוד בהתחייבויותיהם המסחריות ולהמשיך בפעילות העסקית. גופים רבים נקלעים לקשיים תזרימיים המגדילים את מצבת החובות שלהם, נתונים להליכי גבייה, חשופים לביטולים של חוזים והזמנות וחווים קשיים באספקת שירותים וסחורות. כל אלו מובילים עסקים רבים לחשב את דרכם מחדש ולבחון אפשרויות ליציאה מהמשבר.

הליכי חדלות פירעון נתפסים בעיני רבים כהליכים דרמטיים שסופם בפירוק חברה או הפסקת פעילות עסקית. אלא שלמעשה, פעמים רבות הליכי חדלות פירעון יכולים להיות דרך יעילה לשיקום כלכלי והשתלבות מחדש בחיים הכלכליים.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019 (ואימץ חלק מהוראות החוק שקדמו לו), שם לו למטרה ראשונה "להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב" (סעיף 1 לחוק).

לפי החוק החדש, חייב שסך חובותיו עולה על 25,076 ש"ח ומצוי בחדלות פירעון או שהצו יסייע לו להימנע מלהגיע לחדלות פירעון, יכול להגיש לבית המשפט בקשה למתן "צו לפתיחת הליכים" (סעיף 7 לחוק). בשונה מההסדר הישן, אין צורך לקבוע בשלב זה האם מדובר בבקשה "לפירוק" או "להבראה". החייב יכול לבקש במפורש בבקשה כי בית המשפט יורה על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי ולכלול מתווה ראשוני לשיקומו (סעיף 8 לחוק).

ככל שקיים סיכוי סביר לשיקום כלכלי של התאגיד, קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלה, ואין חשש סביר שההפעלה תפגע בנושים, בית המשפט יורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי. במידה ותנאים אלו אינם מתקיימים, בית המשפט עשוי להורות על פירוקו (סעיף 23 לחוק).

מרגע מתן צו לפתיחת הליכים, מוקפאים ההליכים נגד התאגיד ולא יפרעו חובות עבר מנכסי התאגיד, אלא לפי החוק (סעיף 25 לחוק). בית המשפט ימנה נאמן אשר יקבל לידיו את הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ונושאי המשרה בו. הנאמן יפעל לשיקום הכלכלי של התאגיד על ידי גיבוש תכנית מתאימה או באמצעות מכירת הפעילות העסקית של התאגיד לצד שלישי, ובמקרים המתאימים - לפירוקו (סעיף 42 לחוק).

בנוסף להגנות האמורות, החוק מגביל את האפשרות של צד להסכם עם החייב לבטל את ההתקשרות עם החייב (סעיף 68 לחוק), וכן את האפשרות של ספק להפסיק אספקה של שירות או מצרך חיוני (סעיף 78 לחוק). מגבלות נוספות יחולו על האפשרות למימוש בטחונות ועל האפשרות לדרוש החזרת חזקה בנכס (על-ידי בעליו) (סעיף 29 לחוק). החוק קבע גם מנגנון חדשני לפיו תאגידים מסוימים יהיו רשאים לבצע "משא ומתן מוגן" לשם גיבושו של הסדר חוב בשלב מוקדם, עוד בטרם הגיעו לשלב של חדלות הפירעון. תאגיד שייבחר בדרך זו יזכה לבלעדיות בהצעת הסדר החוב, ימנע מהנושים את האפשרות להעמיד את החובות לפירעון מיידי וכן את עצם הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים (סעיף 339 לחוק). 

יש לציין כי הליך חדלות פירעון הוא הליך קולקטיבי, אשר הופך את כל הנעשה בחברה לפומבי בפני בית המשפט, הנאמן והנושים, ומכאן נתון אף לביקורת שלהם. עם זאת, ההגנות הזמניות אשר ניתנות לתאגיד במסגרת זו יכולות לסייע לשיקומו. תקופה זו, שבה לא ניתן לפתוח כנגד החייב בהליכים חדשים, ואף חלק מההליכים הקיימים מוקפאים, מאפשרת חלון זמנים לבחון הסדרים מול נושים ו/או לפעול להבראת החברה. במובן זה, הליכי חדלות פירעון יכולים דווקא להושיע תאגידים ויחידים שנקלעו לקשיים.

בהליך חדלות פירעון שנדון לאחרונה תחת המטריה המשפטית של החוק החדש, אושרה תכנית לשיקום כלכלי שהוגשה על ידי החברה בהתאם להוראות החוק (ראו חדל"ת (מחוזי חיפה) 47767-09-19 חיפה פולימרים בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (פורסם בנבו, 19.12.2019)). בהחלטה על מתן צו להקפאת הליכים, קבע בית המשפט כי התועלת שיפיקו נושי החברה מהליך השיקום עשויה לעלות על זו שיפיקו מהליך פירוק. בהחלטה על אישור התכנית לשיקום כלכלי הסביר בית המשפט:

‏"ככלל, תומכת המדיניות השיפוטית, ככל שניתן, בקיומם של הסדרי נושים על פני פנייה לאפיקי  פירוק, אשר לא פעם גורמים למחיקה מוחלטת של ערך החברה, אינם תורמים למי מבין קבוצות הנשייה, ולא מסייעים כלל להשאת הדיבידנד לנושים."

במציאות החדשה שלאחר התפשטות נגיף הקורונה, ידרשו בתי המשפט לדיונים רבים בהליכי חדלות פירעון. החלטות בתי המשפט בכל שלב בהליך תלויה כמובן בנסיבותיו של כל מקרה לגופו. הדעת נותנת כי בתי המשפט לא יראו אדישות למצב במשק, וייקחו בחשבון, בין היתר, שיקולים כמו מספר העובדים המועסקים על-ידי החברה אשר מקור הכנסתם תלוי בהמשך הפעלתה, הנחיות משרד הבריאות המאפשרות או מגבילות את המשך הפעלתה של החברה, וכן הלאה. ראו למשל בחדל"ת 51376-02-20 דלהום זגגות ושירותי רכב בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 17.03.2020):

"החברות מעסיקות כ-70 עובדים שמקור פרנסתם תלוי בהמשך הפעלת החברות. בימים אלה של חוסר וודאות ופיטורים רחבים במשק בשל מגפת הקורונה, קיימת חשיבות לשמר את  מקומות העבודה של העובדים. יש לציין כי עסקי החברות אינם מבין העסקים שהוראות משרד הבריאות אוסרות על הפעלתם (קניונים, אולמות אירועים, מסעדות וכו') ואף בכך יש נימוק התומך במתן צו להפעלתן."

על רקע זה, במיוחד בעת הזאת חשוב לקבל ייעוץ משפטי בנושא ולשקול את כל האפשרויות הקיימות, לרבות האפשרות להליכי חדלות פירעון.