במכתב למשרד האוצר, לחשב הכללי ולמפקחת על הבנקים, פנינו בבקשה להסדיר את הנושא. בהמשך לפניות רבות של רואי חשבון בעניין, התרענו על כך שיש בעיה בחיובים לשירותים שהוקפאו בשל המשבר. אנו מברכות על המאמץ של בנק ישראל וחברות האשראי על השגת הפתרון שנותן מענה ומתחשב בעסקים שנפגעו במשבר.
יש לציין את האוזן הקשבת בבנק ישראל. היתה כאן תקלה משמעותית. עסק שרצה לעצור גביה מלקוחותיו, אם כדי לסייע להם, ואם משום שהוא מנוע מלתת שירות, לא יכול היה לעשות זאת. לדוגמא, חדר כושר אשר בהתאם לתקנות הפסיק לפעול, ביקש מחברות האשראי שלא לגבות את דמי המנוי החודשיים לחודש אפריל. נמסר לו כי עליו לבטל את כל העסקה, דבר שהיה גורם לפגיעה משמעותית בעסקים אלה. הפתרון שהושג הוא בראייה כוללת לטובת כל הצדדים- העסקים, הלקוחות וחברות כרטיסי האשראי.
במענה לפנייתנו, נמסר מבנק ישראל כי חברות כרטיסי האשראי פיתחו כלי שמאפשר לבתי העסק להגיש ביטול על תשלום בודד מתוך עסקה בת מספר תשלומים, וזאת מבלי לבטל את כל העסקה. בית העסק נדרש להודיע לחברה הסולקת על בקשתו לבטל את כלל החיובים של לקוחותיו או על חיובים מוגדרים ברשימה.
לדוגמא, לקוח ביצע עסקה של 2,000 ש"ח ב-10 תשלומים, כך שכל תשלום הוא על סך 200 ש"ח- כל חודש הלקוח יחויב ב-200 ובית העסק יזוכה ב-200 , בניכוי עמלות הסליקה, וכל חודש הלקוח יראה שמדובר בתשלום x מתוך 10. כך שמקרה שבית העסק מבקש לעצור את התשלום של החודש הנוכחי, הלקוח יראה שתי תנועות בפירוט העסקאות שלו: את חלקה היחסי של עסקת התשלומים לחודש זה וזיכוי נגדי על אותה עסקה.
עוד צוין כי חברות כרטיסי האשראי לא יחייבו את בית העסק בעמלה בגין העסקה ובגין הביטול.
עסקאות המחויבות באמצעות הרשאה לחיוב הכרטיס – על בית העסק לא לשלוח את החיוב כלל.
להלן ידיעה של גד ליאור, הכתב הכלכלי בידיעות אחרונות - ממון מהיום:
|
|
|
