שראל מתלבטת בניסוח החזון התכנוני הלאומי. איך נכון יהיה לבנות את הארץ? איך פוגשים את התחזיות המאיימות על הכפלת האוכלוסיה בתוך שתיים עד שלושה עשורים? איך מנהלים את המרחב הטריטוריאלי הצר והמצומצם של המדינה בתנאים של צפיפות עירונית, קונפליקטים סביבתיים ובירוקרטיה תכנונית מעיקה? צוותי תכנון, אשר קמו כיוזמות ציבוריות למחצה, מחפשים פתרונות תכנוניים לעשורים הבאים. באיזו מידה ניתן להישען על תחזיות והנחות תכנוניות עכשוויות כבסיס לתכנון עתידי, בתנאים של אי וודאות מוחלטת, באשר למציאות החברתית, הכלכלית והטכנולוגית בעוד שניים או שלושה עשורים? יש להניח שהקושי בחיזוי המציאות... להמשך קריאת הטקסט המלא
|
|
|
.png?cache=1560760067709)
